הגמרא מציגה ברייתא הסוברת שיסוד החיוב ומהות הבושת טמונה בכוונתו של המבייש דווקא ולא במבויש. בכך הברייתא מדגישה רכיב חשוב בענייני בושה וכבוד, שהם קשורים תמיד ליחסם של אחרים אלינו ולא להתרחשות הפנימית שלנו בלבד.