בשאלת אומדן הצער עולה ביתר שאת האופי הרגשי של הצער, והבעייתיות לתת לו ממשות ליד החסרונות ה"אובייקטיביים". הגמרא מציגה חילוקים דקים בהבנת אופיו של הצער, המתנגדים להגיון כלכלי פשוט, דבר המדגיש את הפער הקיים בין שפת הרגשות לשפה הכספית.