נזמין את התלמידים לכמה דקות של שקט וחשיבה.

נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם :

1. משהו שהם עושים כיום/ עשו בעבר רק כדי לפרסם שאחרים “ידעו”/ “יכירו”.
2. משהו שהם עושים כיום וגם אם אף אחד לא ידע או יראה הם ימשיכו לעשות אותו.

לאחר סיום זמן הכתיבה נזמין את התלמידים לשתף.

נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם במחברת: מדוע אנו מדליקים נרות חנוכה.

נתלה או נקרין על הלוח תשובה לשאלה זו מתוך קיצור שולחן ערוך. :

“מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו” (סימן קיג, ה)

לאורה נשמע את תשובות התלמידים לשאלה זו.

נבקש מהתלמידים לקרוא שנית את המקור ולהגדיר את שתי המטרות העיקריון המופיעות בו.

נכתוב על הלוח:

1. פרסום הנס.
2. להודות לקב”ה על הניסים שעשה לנו.

בשיעור זה נתמקד במטרה הראשונה – פרסום הנס.

נתלה או נקרין על הלוח ציור של שעון ובית.

• אם עיקר המצווה היא בכדי לפרסם את הנס – היכן לדעתכם צריך להדליק את החנוכייה?
• באיזה מקום בבית הנס הכי יפורסם?
• מהי השעה הכי טובה כדי לפרסם את הנס?
• באילו שעות שבהם יש פחות סבירות שמישהו יראה את החנוכייה?

נבקש ממתנדב לגשת אל הלוח ולצייר על השעון ועל הבית את המיקום והזמן הנכונים לדעתו- בליווי הסבר. במידה ויש תלמידים שחושבים אחרת מהתלמיד שצייר, נזמין אותם לצייר היכן הם חושבים שנכון להדליק את החנוכייה.

נמשיך ונקרא עם התלמידים מתוך שולחן ערוך ונראה מה התשובה שמופיעה שם לגבי מקום וזמן ההדלקה. מומלץ להקרין או לתלות את המקור על הלוח.

המיקום:

“מצות נר חנוכה להניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ ואם גר בעליה (בקומה עליונה) שאין לו פתח פתוח לרחוב, מניחו בחלון או במרפסת הסמוכים לרחוב (…)

בשעת סכנה שגזרו שלא לקיים מצוות מניחו על שולחנו ודיו” (סימן קיג, ז)

הזמן:

“עיקר מצותה להניחה בצאת הכוכבים, ונמשך מצותה חצי שעה, והוא הזמן שבו עוברים ושבים בני אדם בדרכם לביתם ויש פרסום הנס

אבל בזמנינו אף שרצוי להקפיד על זמנים אלו, אבל אין מעכב, כיון שעיקר ההדלקה הוא לבני הבית, ולכן ידליק כשכל בני הבית מקובצים יחד והוא פירסום הנס בזמנינו. עבר זמן זה מדליק והולך כל הלילה בברכה, אם שנים מבני הבית ערים עדיין, ואם ישנו כולם- טוב שידליק בלא ברכה”.

נדון עם התלמידים על מהות פרסום הנס:

• למה צריך לפרסם את הנס?
• מה עושה הפרסום? מה המטרה שלו?
• אם עיקר מצוות הדלקת הנרות היא לצורך פרסום הנס, לשם מה מדליקים בשעת סכנה על השולחן? למי בדיוק אנחנו מפרסמים?
• מה הערך של הדלקת הנרות גם כשכל מי שנמצא בבית ישן?
• האם יש עניין לפרסם את הנס לעצמך?! הרי אם הנך מדליק את החנוכייה בוודאי שאתה כבר יודע על קיום הנס! במה בכל אופן תורמת הדלקת הנר?

אמנם, מעיקר הדין, לכתחילה יש להדליק את הנרות כלפי הרבים בשעה בה כולם יכולים לראות אותם. היינו מצפים שאם לא היה ניתן לפרסם את הנרות, לא היה טעם להדליק אותם, אך אנחנו רואים מהכתוב שיש משמעות אפילו להדלקת נר כל לאדם לעצמו על שולחנו.

אנחנו נדרשים לפרסם את הנס קודם כל לעצמנו. למלא את ביתנו באור, גם אם אין הוא מאיר החוצה.  מיקום הדלקת הנרות הוא בבית ולא בתוך שטח ציבורי ענק. מתוך הבית הנרות צריכים להיות מופצים החוצה, ולכן גם כשלא ניתן להפיץ- בוודאי שיש משמעות גם להדלקת הנר בבית.

נחלק לכל תלמיד “דף עיתון“. נספר להם שהעיתון הזה שהם כותבים – יתפרסם לעצמם בלבד.. עליהם לכתוב כתבה שהנושא שלה הוא: “משמעות הדלקת הנרות לעצמי”.

לאחר השלב הראשוני בו כל אחד כותב לעצמו, נזמין את התלמידים להתחלק לקבוצות קטנות (מומלץ עד ארבעה תלמידים) ולכתוב דף משותף. את הדפים ניתן לתלות בכיתה או לאגוד לעיתון כיתתי לכתוב חנוכה.

כיום, כמעט כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו רוצים מיד להראות או לפרסם. לכל חוג יש בסוף שנה הופעה, ולכל טיול – יש אלבום תמונות. חשוב תמיד לשאול את עצמנו האם היה ערך לחוג גם אם לא הייתה הופעה בסוף השנה? האם הטיול היה מאבד את משמעותו אם לא היינו מצלמים בו?

הלכות חנוכה מלמדות אותנו שיש חשיבות גדולה לפרסום, אך הפרסום לא מתחיל אצל האחר אלא אצלנו. קודם כל אנחנו צריכים לפרסם לעצמנו ומתוך כך הדברים יצאו החוצה באופן הנכון והמתאים.

פתחנו בתרגיל עךל פרסום. למדנו את ההלכה על פרסום הנס בהדלקת נר חנוכה וראינו שחשיבות הפרסום מתחילה דווקא אצלנו ולא אצל האחרים. סיימנו בהכנת דף פרסום ל’עיתון’ שיפורסם אך ורק לנו..