ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
כמו רקפות / אריאל הורביץ
הקדמה כללית: השיר נכתב על ידי אהוד מנור. כדאי להיכנס ולראות בקישור המצורף את הציור שהקדישה גוגל לרגל יום הולדתו ה-74 של המשורר, בשנת 2015. אהוד מנור נפטר עשר שנים קודם לכן בשנת 2005, מדום לב. לימוד נוסף על אישיותו המיוחדת, באמצעות ויקיפדיה (בקישור זה).
שאלות הכוונה לקריאת הערך על אהוד מנור בויקיפדיה:
פתיחה
לפני שנתחיל ללמוד את השיר, נכתוב על הלוח את כותרת השיר “פני הארץ”. הכותרת יוצרת “האנשה” למושג “ארץ”. המשורר מדמה כי לארץ ישנן “פנים” כפני אדם. נזמין את התלמידים לחשיבה משותפת על נקודה זו:
נבקש מהתלמידים לנסות לשרטט את פני הארץ או לכתוב לעצמם. לאחר כמה דקות נאסוף את תשובותיהם על הלוח.
ניתן לצפות בסרטוני פרסומת, כגון: 15 מקומות שחובה לבקר בהם בישראל, סרטון תדמית לישראל. בשלב זה המסקנה היא כי פני הארץ הן תמונות נוף שונות, מוכרות (לדוגמה: הכותל, הר החרמון, ים המלח).
נחלק לתלמידם את טקסט השיר, ולצידו שרטוט ריק של פני הארץ, ונבקש מהם לאייר אותה בהתאם לטקסט השיר, להוסיף הבעות, רקע (להבנתם) ולהשתמש בצבעים שמתאימים לדעתם לאוירת השיר.
בתום הקריאה, נבקש ממי שרוצה להראות את האיור של הארץ שעשה, ולהסביר, במידת הצורך, מדוע עשה זאת.
בית ראשון:
נשאל-
דובר השיר פונה אל אדם אחר (נמען) שזהותו אינה ידועה. כאשר אנחנו קוראים את השיר אנחנו מרגישים שנקלענו לשיחה בין שני אנשים, אך מבלי לדעת כיצד התחילה.
כתבו את השאלות במחברתכם (שתי שאלות).
אותו אדם שאליו הוא מפנה את שירו, ככל הנראה שאל “מה שמה של אהובתך?”, “כיצד היא נראית?”. הוא מבקש להבין מהי זהותה של אהובתו. השיר נכתב על ארץ ישראל, אך הדובר מדמה אותה לאישה יפה, שאת פניה מאירה השמש.
בית שני:
(יתכן כי ידרש להבהיר את פירוש המילה “רקותיה”, רקה היא החלק הצדדי של הראש מעל האוזניים).
בית שלישי:
בבית זה, עונה הדובר לשאלה שאותה נשאל בבית הראשון: “מהן פניה של הארץ?”. הדובר מגלה מהם פני הארץ. תשובתו היא כי פני הארץ הם פני האדם, פני משפחתו, חבריו, קהילתו. הוא בוחר לתאר את הארץ באמצעות תיאור בני האדם החיים בה, ומעצבים אותה, ואינו מתאר את נופיה הפיזיים (במקום למשל לענות: פני הארץ הם – הריה, גבעותיה, סלעיה, חופיה).
בשירו של המשורר הידוע שאול טשרניחובסקי (ניתן לראות את השיר המלא כאן) נכתב:
יש קשר עמוק בין האדם לבין הנוף שבו גדל ובו חי. השיר מצביע על ההשפעה של הטבע והנוף על עיצוב אישיותו של האדם, ברמה כללית יותר ניתן לומר שהמקום בו אנו נמצאים (הטבע, הנוף, העיר) יכול ללמד אותנו על עצמנו ועל מה שבתוכנו. לדוגמה: אדם יכול לתאר את עצמו כ”טיפוס עירוני” או “קיבוצניק”. מקום הולדתו וגדילתו משפיעה במידה רבה על אופיו.
בית רביעי:
בבית זה אומר הדובר כי אהבתו לארץ הינה אהבה ללא מגבלות.
יתכן כי הכוונה היא לתיאור אהבה רבה, המגיעה מהקצה הגבוה ביותר של “פני הארץ” עד לנקודה הנמוכה ביותר בה. (כמו למשל בשירו של בועז שרעבי: “אביא לך אבנים מהירח, אתן לך אוצרות מלב הים…”).
יתכן כי הדובר רומז לקושי הקיים בחיינו בארץ ועדיין לא נפתר.
התלמידים יוזמנו להכנס לתערוכת “שבעים פנים לישראל”, כאן (דרך הכתבה ניתן להגיע לקבוצת הפייסבוק שבה מצויות כל התמונות). התלמידים יתבקשו לצלם בעצמם תמונה המשקפת את “פני הארץ”- מבחינת נופי טבע או נופים אנושיים. ניתן להעזר בתמונות קיימות אצלם או לתת תאריך הגשה שיאפשר לתלמידים לחשוב ולצלם מראה “ישראלי” באיזור מגוריהם.
ניתן לעיין בתערוכת “רגע ישראלי” משנת 2014, וגם בתערוכת “דיוקן ישראלי קבוצתי“.
נשווה בין שיר זה לבין שירו של אריאל הורוביץ “כמו רקפות“. בשני השירים מדומה הארץ לאישה שיש לה פנים אנושיות. בשיר חוזר הביטוי “וכשהיא לפתע צריכה…” המדמה את הארץ לאהובה שמבקשת בקשה מאוהביה. למרות זאת, שני השירים מציגים נקודת מבט שונה כלפי הארץ.
ניתן להשמיע את השיר ולבקש מן התלמידים לצייר שני ציורים (או תרשימים, לתלמידים המתקשים לצייר) שונים, אשר כל אחד מהם משקף את נקודת המבט של המשורר על הארץ.
פתחנו את השיעור בדיו על המונח- ‘פני הארץ’, וההאנשה הקיימת בו. לאחר מכן חילקנו לתלמיידם את השיר, קראנו אותו וציירנו את פני הארץ כפי שעולה אצל כל אחד מהקריאה הראשונה בשיר. מכן יצאנו לדיון על בתי השיר והמוטבים השונים הקיימים בו, ועל הקשר בין האדם הסביבה והחברה בה הוא חי, ומה יוצר את פני הארץ. סיימנו בתרגיל צילום בו צילמו התלמידים את פני הארץ שלהם, ו/או בהשוואה לשירו של אריאל הורביץ.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא