נחלק את הכתה לשלוש קבוצות. לכל קבוצה ניתן מקרה קצר שבסופו שתי שאלות לדיון.

נבקש מכל קבוצה לתאר את המקרה שלה ולהשיב על השאלות.
נסכם כתרשים זרימה על הלוח:

מעשה לא טוב

 עונש

למרוד ולא לקבל       לשנות מעשי לטוב

  עונש נוסף

נסכם: כמו המורה, המדריך והאמא, לעיתים ניתן להבין ולראות שגם הקב”ה נותן עונשים או מכות לבני אדם שבוחרים בדרך לא טובה. זו אחת הדרכים להבין את עשרת המכות שהיו במצרים. המכה או העונש, באים מצד אחד, כדי ללמד את האדם לקח ולהשיב לו על שבחר ברע ומצד שני, כדי לעורר אותו לבחור בטוב.

נרשום את נושא השיעור על הלוח: עשר המכות.

• מה היו עשר המכות?
•  מדוע הן באו?
• לשם מה היה צריך את עשר המכות כולן? הרי הקב”ה, הכל יכול, היה יכול פשוט לתת למצריים מכה אחת קשה וכואבת?!

נאזין לתשובות השונות.

נסכם ונאמר כי, גם בפרשנים דעות שונות לתכלית המכות:
1. יש אומרים שהמכות באו על המצרים כעונש על הגלות הקשה והשיעבוד של ישראל,
2. יש אומרים שהן באו, כדי להראות את כוחו וגדולתו של ה’.
3. ויש אומרים, שתכלית המכות לחנך את פרעה ולהכאיב לו- כדי שיחזור בתשובה.

• אציור
• בדרמה

נקרא את ההלכה מתוך הקיצוש”ע מקור חיים, פרק פח סעיף טז:

ונוהגים לשפוך מעט מן הכוס כשאומרים “דם ואש ותמרות עשן” וכן כשמזכיר המכות:  דצ”ך עד”ש באח”ב, וכשמפרש אותם: דם, צפרדע וכו’. בסך הכל שש עשרה פעמים.
ואח”כ ישטוף הכוס וימלאנו שנית, ולא ישתה משיירי אותה כוס, שביין זה סימל מכות מצריים.
ואצל האשכנזים שפיכת הכוס אינה נוהגת כלל, רק שופכים טיפה על ידי האצבע.

נסביר במילים שלנו:
כשמגיעים למילים “דם ואש…” (פסוק מספר יואל) מחזיקים את הכוס ובכל מילה, שופכים מעט יין לצלחת שמתחת. כך גם כשמפרטים כל אחת מהמכות. רבי יהודה סידר את המכות בראשי תיבות: דצ”ך עד”ש באח”ב- כדי שיהיה קל לזכור אותן. את היין שנותר- שופכים ולא שותים. יש הנוהגים לשפוך מהכוס בעזרת האצבע.

ונוסיף: ויש הנוהגים (בחלק מעדות המזרח)- לשפוך לכוס ריקה יין אדום ולבן לסירוגין.

נזמין שלושה מתנדבים שידגימו את השפיכות השונות מהכוס (אצבע, שפיכה מכל הכוס, שפיכת יין אדום ויין לבן לסירוגין).

• האם אתם זוכרים את החלק הזה בליל הסדר?
• כיצד נוהגים במשפחה שלכם?
• האם אתם יכולים לשער מה המשמעות של מנהג שפיכת היין?

יין מסמל שמחה (“אין שמחה אלא ביין”) על ידי שפיכת היין אנו מעידים, שאין שמחתנו שלימה, שכן הישועה שלנו הוכרחה לבוא על ידי הטלת עונש על בני אדם אחרים, המצרים. העונש אמנם הגיע להם בדין, אבל התורה אמרה: “בנפול אוייבך – אל תשמח”. (על פי פירוש רבי יצחק אברבנאל).

למדנו על תשומת הלב שלנו למציאות סביבנו. בזמן שאנחנו שמחים, אך שמחת האחר אינה שלמה גם שמחתנו נפגמת.

נביא גיליון נייר גדול ומכחולים. נזמין את התלמידים לצייר ולכתוב מהיין ששפכנו על גיליון הנייר, תפילות ובקשות לגאולה שלימה ושמחה שלימה.

בליל הסדר אנחנו מזכירים את מכות מצרים. מכות מצרים הביאו את מצרים ואת העמים האחרים להכיר בגדולתו של הקב”ה אך הן היו כואבות וקשות. ראינו דרכים שונות להבין את המכות ואת המנהג לזוכרן בליל הסדר.

פתחנו בסיטואציות המתמודדות עם צורך לתת ‘מכה’ ולהעניש. למדנו על עשר המכות שנתן הקב”ה למצרים ואת ההלכה להזות יין בכל מן שאנו מציינים מכה בליל הסדר, מתוך הבנה שאנחנו לא שמחים בכך שאחרים קיבלו עונש אלא אנחנו שמחים בכך שנגאלנו. סיימנו עם תפילה לגאולה שלמה.