אנו עומדים לקראת שבת ‘זכור’, הנקראת על שם המילה הראשונה של קריאת המפטיר המיוחדת לה: “זכור את אשר עשה לך עמלק”, אך השם ‘זכור’ רומז גם על מהות ונשמע כמו תמרור: ‘זכור!’

• מדוע חשוב לזכור את מה שעשה עמלק?מדוע התורה מחייבת אותנו לזכור ארוע קשה? ומדוע דוקא ארוע זה?

נשמע רעיונות של המשתתפים לשאלה זו.

• נקרא בקריאה איטית את הפסוקים הקשורים לעמלק בתורה – בספר שמות (מלחמת עמלק) ובספר דברים (מצות מחיית עמלק). לאחר הקריאה נבקש מן התלמידים לציין ולהעלות דברים ששמו לב אליהם תוך כדי קריאה – הבנה חדשה בפסוקים, מילה ששמו לב אליה לראשונה וכדומה. נכוון את התלמידים לאמירות “טריות” וחדשות ולא לאמירות הידועות להם משכבר הימים.
• נכתוב על הלוח את המילים “אשר קרך בדרך” ונשאל את התלמידים כיצד  לדעתם יש להבין ביטוי זה?

• נלמד יחד את פירוש רש”י המציע שלוש אפשרויות שונות לפירוש הביטוי: מלשון מקרה, מלשון טומאת קרי או מלשון קור. ננסה לעמוד על כל אחת מן המשמעויות. לשון מקרה ניתן להסביר שעמלק פגש את ישראל במקרה, אך בדרך כלל ההסבר העמוק יותר לביטוי זה הוא שעמלק הכניס בעם ישראל תודעה של מקריות, גרם להם להטיל ספק באמונתם. ועל כך דרשו: עמלק = בגימטריא ספק. הדגשה נוספת של עניין זה מצויה במקור המצוטט מהפסיקתא זוטרתא בה מופיע מדרש שם המקום רפידים – מלשון רפיון, חולשה. גם המן שהוא מזרע עמלק “הפיל פור הוא הגורל” – ביטוי לתפיסת המציאות כמקרית, שרירותית ולא כמציאות של השגחה אלוקית.
• כנגד הספק שמסמל עמלק, בולט הביטוי במקור מספר שמות “ויהי ידיו אמונה” נשאל את התלמידים מה לדעתם מבטא ביטוי זה, ומה מסמלת הרמת הידיים של משה. כדאי להראות להם את התמונה המצורפת  ולדון בשאלה זו תוך התבוננות בתמונה.

“המלחמה בעמלק” – פרט מתוך פסל של בנו אלקן משנת 1956. התמונה מועתקת מויקיפדיה. כל הזכויות שמורות לתמר הירדני.

• נחזור לדברי רש”י ונשאל את התלמידים כיצד לדעתם יש להבין את האפשרות השלישית שמציע רש”י להבנת הביטוי “קרך“- לשון קור?
•  נלמד (אפשר בחברותות) את שני המקורות מתוך הספרים ‘עבודת ישראל‘ וה’מאור ושמש‘ המסבירים כל אחד מהם באופן שונה את הקרירות שהכניס עמלק בלב ישראל.

על-פי ה’עבודת ישראל’ עמלק הכניס בו קרירות בעבודת ה’, חוסר התלהבות, חוסר התרגשות וציניות. ועל-פי ‘המאור ושמש’ עמלק הכניס בנו קרירות ביחסיים הבין אישיים, ביחס שבין אדם לחברו.

על-פי הנקודה האחרונה, שבת זכור יכולה להיות הזדמנות לתיקון הקרירות העמלקית. ניתן לתלמידים דף עם איורים (מצורף), שכל אחד מהם מבטא תחום מסויים בעבודת ה’ שלנו. נבקש מכל אחד לבחור לעצמו נקודה אחת בה הוא יכול להוסיף התלהבות, להוסיף חמימות. נציע למי שמעוניין בכך לשתף במחשבותיו.

כסיום, ניתן להשמיע / ללמד את התלמידים את שירו של הרב שלום ארוש “עמלק תסתלק”:

פתחנו בשאלה מדוע יש ציווי לזכור ‘את אשר עשה עמלק’-דבר רע וקשה. על מנת לענות על שאלה זו התחלנו בעיון בפסוקים- פסוקי הסיפור על עמלק ופסוקי הציווי על הזכירה. המשכנו בלימוד שלוש פרשנויות ברש”י לביטוי ‘אשר קרך בדרך’, המייצג את חטאו של עמלק ומהותו. עסקנו בנושא המקריות והקור. בהפנמה ניסינו לראות כיצד אנחנו יכולים למצוא חום והתרגשות בעבודת ה’, כנגד הקרירות שהכניס עמלק.