נכתוב את שם השיר שנלמד היום על הלוח- ‘סע לאט’.
לאחר סיעור מוחות קצר, נפגיש את התלמידים עם מדגם צילומי נסיעה מתוך אוסף צילומיו של זאב אלכסנדרוביץ’ ברחבי הארץ וארה”ב משנת 1934 המצוי בספריה הלאומית, בתקופה בהן הנסיעה אכן הייתה איטית יותר.
נעיין יחד עם התלמידים בתמונות, ננסה לזהות את חווית הנסיעה, ולהבין מה היחס המשתקף בתמונה בין כלי הרכב וסביבתו, בעזרת השאלות הבאות:
מדובר ברכב אשר שנת ייצורו לכל היותר היא 1934 [14 שנה לפני קום המדינה]. כיצד לדעתכם משפיע הדבר על אופי הנסיעה? [מדובר ברכב אשר למרות היותו פאר הטכנולוגיה של הזמן, אינו מגיע למהירותה של המכונית הישנה ביותר כיום על הכביש. בשיאו מגיע לכ- 90 קמ”ש].
נבקש מהתלמידים לעקוב אחר מקומו של הרכב, או לחלופין אחר מקומה של חוויית הנהיגה בכל אחת מן התמונות.
לאחר עיון ראשוני זה נפנה למפגש עם השיר ‘סע לאט’. במהלך העיון בשיר ננסה לזהות את חווית הנסיעה ולראות האם היא מתאימה לתמונות שראינו בחלק זה.
נפנה לפגוש את השיר ‘סע לאט’. נשמע נשמע אתו יחד ונעקוב אחר מילותיו (כדאי להשמיע את השיר בעוד התלמידים צופים בדף עם מילות השיר כפי שמופיע באתר זמר עברי של הספרייה הלאומית):
נזמין את התלמידים להתעמק בשיר יחד איתנו. נכתוב כותרת על הלוח ונשאל עליה שאלות בהתאמה:
אווירת השיר:
לפי המבנה התחבירי- הרכב נוסע לתוך הלילה הרטוב, למרות שאין זה יעד במרחב. לא מופיע להיכן באופן קונקרטי. ניתן לשער כפי שהצענו שהדובר בשיר הוא הזמר. אולי מדובר בשיר על הזמן בו הם נוסעים להופעה. מכאן גם הביטחון- ‘לא יתחילו בלעדינו’.
השפעת חוויית הנסיעה על מהותו של השיר:
הנסיעה יוצרת דינמיקה ותנועה המקבילה במהותה לתהליך הפנימי של המחשבה. אולם, כיון שהנסיעה והמחשבה מתרחשים באופן מקביל, עשויה נסיעה תזזיתית ונמהרת בכביש כמו גם התנהלותו של האדם בכלל, להאפיל ולהסתיר את התהליך הפנימי של הנפש. מאידך, אם הנסיעה רגועה, הרי דווקא המראות השונים שפוגש אדם במהלכה עשויים לגרות ולעורר את העולם הפנימי לכיווני מחשבה שונים.
נפנה את התלמידים ל’שיר נסיעה’ פופולארי כיום ‘כביש החוף’, ולשאול גם שם:
נקודות מבט שונות:
נבקש מן התלמידים לסמן בצבע אחד את דבריו של צבי, ובצבע אחר את דברי המשורר.
צבי מדבר לרוב על השלילי ועל צרותיו האישיות. נראה כי צבי מעוניין לסיים עם הנסיעה מהר ככל שניתן, ועם זאת הוא מרוכז בעיקר במה שמתרחש במהלך הנסיעה עצמה (גשם, קור, קשיי נשימה). המשורר מבין כי הוא דווקא מצוי במצב טוב לעומת חיילים השוכבים כעת בבוץ או אוהדים שאוכלים להם את הלב. הקושי שבו מצוי גם המשורר מעורר אותו לחשוב על היבטים חיוביים אחרים המצויים בחייו, כמו בית חם ואשה אהובה המחכה אי שם (גם מחשבותיו של המשורר קשורות לתופעות המתגלות במהלך הנסיעה, אך באופן עקיף יותר). הוא מעוניין ‘לקחת את הזמן’, לשהות בו. הדבר משתנה בסוף השיר. ראוי לציין כי בדרך כלל ‘אני חושב’ ו’צבי אומר’. המשורר מצוי בעולמו הפנימי וצבי עסוק בדיבור כלפי חוץ. סביר להניח כי צבי כלל אינו יודע מה מתרחש בעולמו של המשורר
הנסיעה ברכב, כמו התנהלותנו השוטפת בעולם מפגישה אותנו עם מכלול תופעות שונות שיש בהם מן החיובי והשלילי, אך פעמים רבות גם עם הסתמי והמעורפל, כמו באווירת שיר זה. במצבים אפורים אלו, ניתן להתבונן על החיים מצדם השלילי, התבוננות העשויה להביא אותנו ‘לנסוע מהר’ ולא לשהות במה שהרגע מזמן כגישתו של צבי. לחלופין נוכל לאמץ גישה מעט חיובית יותר כלפי החיים שתאפשר לנו להסכים לקבל את המצב כפי שהוא ולזהות דרכו היבטים חיוביים. המעניין הוא כי גם צבי המעוניין לסיים את הנסיעה מהר ככל שניתן נאלץ לחוות אותה בעל כרחו, אך בשונה מן המשורר זו מסבה לו תסכול וסבל רוב הזמן.
שינויים מוסיקליים:
נשמיע בפני התלמידים את השיר פעם נוספת, והפעם נבקש מהם לעקוב גם על השינויים המוזיקליים המתרחשים בו.
ההיזכרות באילת החמימה שוברת את מהלך השיר, וגורמת להחלפת נקודת המבט של צבי ושל המחבר. צבי לפתע הופך אופטימי ונזכר בפלנטות אחרות שיש בהם חיים (בדומה לאילת עצמה), אצל המשורר מתעוררת דווקא חרדה מן ההווה הקרוב. תמונת העולם מורכבת בסופו של דבר משני המבטים. לעתים כאשר אחד הצדדים מודגש – חש האדם השני להדגיש את הצורך להדגיש את הקול שלא נשמע. עם זאת , גם כאן הפזמון החוזר קובע ‘סע לאט’, ‘תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים’. למרות שצריך לשמוע את שני הקולות, קיימת בחירה לאיזה צד להעניק משקל מכריע.
הרחבה:
השיר התפרסם בשנת 1974, זמן לא רב אחרי מלחמת יום הכיפורים, בה על אף הניצחון הישראלי, נפלו מעל 2000 חיילים, ונפצעו מעל 7000 [צבאות ערב באותה מלחמה אבדו מעל 19,000 לוחמים].
המצב של החברה הישראלית בתקופה זו מאופיין בהתמודדות עם תוצאות המלחמה ובחוסר וודאות מסוים הקשור בעתיד. במובן זה החברה הישראלית על קולותיה השונים היא הלוקחת חלק בנסיעה ‘לתוך הלילה הרטוב’ שבו ‘לא רואים ממטר’. נקרא יחד מה שכתב ד”ר אריאל הירשפלד:
נצפה בסרטון קצר של נסיעת אופנוע במהירות מופרזת ונבקש מן התלמידים לכתוב:
לאחר מכן נקרין קטע קצר מתוך הסרט ‘סיפור פשוט’ המתאר מסע של קשיש על גבי מכסחת דשא לרחבה של אמריקה.
[כדאי להתחיל מסוף הדקה הראשונה. כדאי להשמיע את מנגינת הרקע הרגועה, המתאימה לקצב הפנימי של הנסיעה].
נשווה בין שני הסרטונים:
הבחירה באיזה קצב לחוות את החיים, והאם לאפשר לעצמנו להשתהות כדי לחוות את המתרחש בהם, קשורה פעמים רבות בשאלה האם אנו בוחרים לעצמנו עמדה נפשית חיובית או שלילית ביחס למציאות השגרתית והיום-יומית:
נציג סיטואציות בשלשה שלבים. (בכל סיטואציה יהיה נציג שיביע את הצד השלילי והשני יציג את הצד החיובי):
שלב א‘: תחילה נציע בפני התלמידים מעין ויכוח, בו כל אחד מציג את דעתו כאמת בלעדית, תוך שהוא שולל לחלוטין את גישתו של השני. נשאל את הצופים האם אכן גישה אחת מציגה תמונה נכונה יותר של המציאות, או שמא מדובר רק בנקודת מוצא נפשית?
שלב ב‘: נבקש מכל צד במהלך הויכוח לאשר ולתת מקום לנקודת המבט הנגדית, ועם זאת לתת עדיפות לזווית האישית. האם הצופים חשו בהבדל בין שני צורות הויכוח?
שלב ג‘: דיון כיתתי- בעקבות הפעילות, נעלה את השאלה האם משנה הדבר אם מבטנו אופטימי או פסימי על המציאות, כאשר אין בידינו בהכרח דרך להשפיע עליה באופן ממשי. [אף שהמציאות לא בהכרח תשתנה בעקבות מבטנו, הרי שמצבנו הנפשי עשוי להשתנות במידה ואנו בוחרים, על אף ההכרה בשלילה, לאמץ מבט חיובי. הדבר אף עשוי לייצר מוטיבציה שתשפיע על המציאות באופן חיובי בעתיד].
נפנה את התלמידים לעיון בכתבה הלקוחה מתוך אוסף העיתונות המופיע באתר ‘הספרייה הלאומית’.
בדומה למתרחש בשיר, מפציר אדם בחברו דרך העיתון שייסע לאט יותר. הוא מנסה להיעזר בעובדה שחברו הוא מעריץ של אריק איינשטיין, אז שלכל הפחות יקבל את עצתו בעניין הנהיגה.
פתחנו בתמונות וניסינו לחשוב דרכן על חווית הנסיעה המוצגת. דרך השיר למדנו על דרך להביע זווית ראיה ותמונה מסויימת אצל הקורא ומתוך ההשוואה לשיר נסיעה בן זמננו ראינו עד כמה השפה, התמונות ואפילו אופי המנגינה מהותי בהבנת מסר השיר. דרך השוואה בין המשורר לצבי אנו למדים על יכולת הבחירה לראות את המציאות באור חיובי או שלילי ועל הבקשה להסתכל על המציאות מתוך עין מושכלת.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא