נפתח בשאלה:

• מתי קרה לכם ששתי מצוות התנגשו והייתם צריכים להכריע ביניהן?
• האם ההכרעה היתה קשה או קלה?
• מה עזר לכם להכריע?

יש פעמים של התנגשות הלכתית. כשיש שני דברים/עקרונות/מצוות/ערכים חשובים שנופלים באותו זמן/סיטואציה, נוצרת ההתנגשות. כמו פיקוח נפש ושבת. הגמרא בסוכה מביאה דוגמא נוספת להתנגשות ומביאה מחלוקת בהכרעה בהתאם להבנת המשמעות של המעשה וערכו.

נתחלק לחברותות ונלמד יחד את הסוגיה:

סוכה דף נ ע”א למטה:

מתני’: החליל חמשה וששה זהו החליל של בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב:

סוכה דף נ ע”ב:

גמרא: ת”ר החליל דוחה את השבת דברי ר’ יוסי בר יהודה וחכ”א אף י”ט אינו דוחה אמר רב יוסף מחלוקת בשיר של קרבן דר’ יוסי סבר עיקר שירה בכלי ועבודה היא ודוחה את השבת ורבנן סברי עיקר שירה בפה ולאו עבודה היא ואינה דוחה את השבת אבל שיר של שואבה דברי הכל שמחה היא ואינה דוחה את השבת.

• מהם שני העקרונות/הצרכים המתנגשים בגמרא?
• מהו תפקיד החליל לפי הדעות השונות?
• מה לדעתך העיקרון/הצורך המנצח/היותר חשוב?
• איפה בחייך יש שני עקרונות שמתנגשים?
• כיצד אתה מכריע? לפי מה?

הגמרא מציגה את החליל שהוא דבר שמתנגש עם השבת. ההכרעה ההלכתית בשאלת ‘מי גובר’ תלויה במהות החליל: אם החליל הוא עיקר השירה בבית המקדש ונחשב “עבודה” הוא דוחה את השבת. ואם עיקר השירה בבית המקדש היא דרך הפה ולא דרך החליל, והחליל אינו נחשב לחלק מהעבודה השוטפת והנצרכת בבית המקדש החליל אינו דוחה את השבת.

נקרא יחד את הסיפור: “החליל” של שי עגנון:

כפרי אחד היה רגיל להתפלל בימים נוראים בבית מדרשו של הבעש”ט ז”ל.

 היה לו ילד אטום לב שלא היה יכול לתפוס אפילו צורת האותיות, כל שכן לומר שום דבר שבקדושה, לא היה אביו מביאו לעיר מחמת שלא ידע כלום. כיון שנעשה בר מצווה נטלו אביו עמו על יום הכיפורים, כדי לשמרו שלא יאכל ביום צום קדוש מחמת חסרון ידיעה.
היה לו לילד חליל קטן שהיה מחלל בו תמיד בשעה שהיה יושב בשדה ורועה את הצאן.
נטל את החליל ונתנו בבגדו ואביו לא ידע.
היה הילד יושב כל יום הכיפורים בבית המדרש ולא התפלל מפני שלא היה יודע כלום. בשעת תפילת מוסף אמר לאביו: “אבא, רוצה אני לחלל בחלילי”.
נתחלחל אביו וגער בו. נתאפק הילד על כורחו.
בשעת תפילת מנחה חזר ואמר: “אבא הרשיני לחלל בחלילי”.
גער בו אביו בנזיפה והזהירו שלא יעיז לעשות כן , וליטול ממנו לא היה יכול מחמת איסור מוקצה.
אחר תפילת מנחה חזר הנער ואמר: “יהי מה, הרשני נא לחלל. כיון שראה אביו של התינוק שהוא מבקש מאוד לחלל, אמר לו: “היכן החליל? הראה לו על כיס בגדו”.
נטל אביו של התינוק את כיס בגדו והחזיק בידו את הכיס עם החליל, כדי שלא יוציאנו הנער ויחלל בו. עמד והתפלל תפילת נעילה כשידו מחזקת בכיס ובחליל.
באמצע התפילה שמט הנער בחזקה את החליל מתוך הכיס ומיד אביו ונתן קול גדול בחליל עד שתמהו כל השומעים. כיון ששמע הבעש”ט את הקול, קיצר מכפי הרגלו.
אחר התפילה אמר: “תינוק זה בקול חלילו העלה כל התפילה והקל מעלי, שתינוק זה אינו יודע כלום ומאחר שכל היום הקדוש ראה ושמע תפילת ישראל נתקלח בו ניצוץ קדשו כמו אש ממש, ואש תשוקתו בערה בו בכל פעם יותר ויותר עד כלות נפשו ממש, ובחוזק תשוקתו חילל באמיתות נקודת ליבו בלא שום פנייה, רק לשמו יתברך לבדו, והבל פיו הנקי מתקבל מאוד לפניו יתברך ועל ידי זה העלה כל התפילות”.

• מהם שני העקרונות המופיעים בסיפור?
• האם האבא נהג כדין? והילד?
• האם תוכל למצוא קשר בין הסיפור לגמרא שלמדנו קודם? מהו?

משמעות החליל בגמרא משנה את הדין לגבי מקומו ביחס לשבת/ליום טוב. האם הוא דוחה שבת/יום טוב או לא. יוצא מכך שהמשמעות הניתנת לדבר מקנה לו את חשיבותו. גם נגינת החליל של הילד ביום הכיפורים ניתנת למספר משמעויות – מחילול היום הקדוש והנורא ע”י נגינה והפרעה לציבור המתפללים ועד לתפילה אמתית מעומק הלב הבוקעת רקיעי שמיים. האם נגינת החליל של הילד נחשבת ל”עבודה” ודוחה את השבת או אינה נחשבת “עבודה ואינה דוחה את השבת.

כעת נשאל את התלמידים:

• איפה בחייך היית רוצה לתת משמעות שונה למעשה מסוים שלך או סיטואציה?
• מה לפי דעתך ישתנה בעקבות המשמעות החדשה?

נחלק לכל תלמיד חומרי ציור או יצירה ונבקש לצייר או לבנות מיצג בעקבות הסוגיה.

לאחר מכן, נבקש מהתלמידים להתבונן במיצג/ ציור ולהציע את המשמעויות שלהם.

נזמין לשיתוף ונבקש להתמקדש בחידוש שכל אחד למד בעקבות המשמעויות השונות שנתנו הם…

פתחנו בשאלה על היכולת להכריע בין מצוות שמתנגשות זו עם זו. למדנו את הסוגיה והעמקנו על משמעות החליל. דרך הסיפור ראינו שהמשמעות הניתנת לדבר מקנה לו את חשיבותו. ניסינו לחשוב לאיזה מעשה בחיינו היינו רוצים לתת משמעות שונה וכל מאיתנו יצר מיצג המבטא זאת.