ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
הסוגיה עוסקת בדיני סוכה פסולה ולולב פסול ביום טוב שני של סוכות, מעלה שאלות גדולות לגבי יחסינו למעשה המצוות. שאלות כגון, האם משנה לנו כיצד התגלגל מעשה המצווה לידנו? האם משנה לנו כיצד אנו מבצעים את המצווה? או שמא העיקר הוא קיום המעשה של המצווה, ללא כל קשר להיסטוריה האדם העושה את המצווה, לצורה שבה הוא מקיימה, ולחפץ בו היא מתקיימת.
הערה למורה:
המהלך מובנה על העברת התלמידים תהליך ביחסם כלפי קיום מצוות סוכה ולולב בפרט ומצוות בלבד. המטרה היא שהסוגיה תוביל אותם לחשוב על טעמי המצוות דווקא מההיבטים של השפעות וחילוקים למדניים ולא הפוך. דהיינו, ששאלות ה”הפנמה” יעלו מתוך הלימוד העיוני מאליהם ולא לנסות להלביש על התלמידים שאלות ומשם לשלוח אותם ללימוד. על כן גם השאלות ה”הפנימיות” ששזורות בסוגיה הופיעו תמיד בסוף כל חלק על מנת שעד שיגיעו אליהן גלגלי המוח שלהם כבר יתחילו לעבד אותן מאליהם.
התלמידים יפתחו בשאלת טעמי מצוות חג הסוכות בפסוקים, וביחס לקיום המצוות בפסוקים ובנביאים. ומשם הם ימשיכו לחלוקי הסוגיה, דקדוקיה ושאלותיה. כאשר הם יגיעו לריטב”א ולאחרונים הם יראו לנגד עיניהם כיצד הצדדים הרעיוניים שבסוכה לובשים עור וגידים בכל שאלה למדנית, שבלעדי הרקע הפנימי היו אולי נשמעים להם יבשים וטפלים.
המהלך ההפנמתי מלווה את הסוגיה בצורה שיכולה לעזור לתלמידים בהבנה שחילוקים למדניים וירידת לרזולוציות ופרטי הלכה לא רק שלא מנוגדים למהלכים מחשבתיים רעיוניים אלא גם נובעים מהם ומעצימים אותם.
אמנם ביחס לתלמידי תיכון הסוגיה למדנית, וצד “הבינה” של הסוגיה חזק מאוד, אבל בשביל להבנות בקרב התלמידים את היכולת ללמוד את המקורות הקשוחים יחסית בעצמם, את דברי ההסבר וההנחיה למקורות מוכנסות לרוב אגב אורחא בתוך השאלות עצמם. דבר זה אמור לחזק אצלם את צד “הבינה” ואת האמון בעצמם וביכולותיהם לצד סיוע בהנגשת והבנת המקורות.
סוגיה זו דורשת זמן לימוד מרובה ומומלץ להעבירה בשלושה שיעורים לכל הפחות.
קראו את הפסוקים הבאים וענו על השאלות:
לאור מה שלמדתם מהפסוקים, קראו ולמדו את הגמרא בדף כט עמוד ב מהמשנה ועד המילים “קא משמע לן” וענו על השאלות הבאות.
קרא את הגמרא בדף ט עמוד א’ מהמילים: “חג הסוכות תעשה לך” (דברים טז, יג) ועד המילים: “ההוא מיבעי ליה למעוטי גזולה”. ולאחר מכן קרא את דברי הריטב”א:
הגרי”ד סולובייצ’יק מנסה להוכיח שבדין מצוות לולב יש עניין גדול יותר של “ריצוי” מאשר מצווה רגילה. הוא מסיק זאת מהזיקה הגדולה שיש בין מצוות לולב לאמירת ההלל, ומביא שלוש הוכחות לטענה זאת. קרא את דבריו וענה על השאלות.
הרב יעקב בצלצאל ז’ולטי (היעב”ץ) עושה “חילוק” בתוך דין “מצווה הבאה בעברה” הנובע משני המקורות השונים לדין זה בפסוקים. קרא את דבריו וענה על השאלות. ניתן להעזר בביאור המונחים “חפצא וגברא” שלקמן:
חפצא וגברא:
חילוק למדני שהיה נפוץ בעיקר בשיטת הלימוד של בריסק ששימש לביאור צדדים שונים של מצוות ואיסורים.
כאשר מדובר על “חפצא” הרי מדובר על מצווה שצריך לבצע בחפץ מסויים בשביל לשנות או להכשיר אותו למטרה מסויימת. למשל תרומות ומעשרות, על בעל התבואה או הפירות עצמו אין חיוב לבצע תרומות
ומעשרות, אלא בשביל שהתבואה, החפצא, תעבור שינוי ותהפוך מאסורה לו ולעולם למותרת צריך לבצע בה תרומות ומעשרות.
לעומת זאת כאשר אני מדבר על חיוב או מצווה שיש לאדם לבצע הרי אני מדבר על “גברא”. לדוגמא הנחת תפילין, אין התפילין צריכות שיניחו אותן ומעמדן לא משתנה כלל בעקבות ההנחה או אי ההנחה, אלא על האדם עצמו, הגברא, חלה חובה להניח את התפילין.
שאלות:
נבקש מהתלמידים למלא את המשימה הבאה:
בשיעור זה ללמדנו על מצווה הבאה בעבירה בסוכה ובלולב. למדנו על הסוכה והלולב בפסוקי התורה, לאחר מכן עיינו בסוגיית “מצוה הבאה בעבירה” בלולב הגדול. למדנו על מאפיין הריצוי בסוכה ובלולב, והעמקנו במושגי ה”חפצא והגברא” במצוות הללו. בסוף השיעור העמקנו בשאלות הפנמה בחומר הנלמד ושאלנו את עצמינו- כיצד המושג “מצווה הבאה בעבירה” מתבטא בחיינו? וכיצד היינו רוצים לחוש כלפי מצוות הלולב והסוכה?
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא