נפתח את השיעור ונזמין מתנדבים לצייר שלשה ביטויים בזה אחר זה על הלוח. על כל שאר הכיתה יהיה לנחש מאיזה ביטוי התלמידים ציירו:

1. צדיק כתמר יפרח
2. נטילת לולב
3. כפות תמרים

נספר קצת רקע לסוגיה אותה נלמד: המשנה מציגה את כל סוגי הלולבים הפסולים. הגמ’ דנה במקור להגדרת הלולב (כפת תמרים) ובדינים הנובעים מפסוק זה. בשיעור ננסה לראות את הלולב מבעד לאופי ההלכות הנלמדות מהפסוק.

נחלק לתלמידים דף מקורות ונבקש מהם ללמוד אותו בחברותות. (את הסוגיה ילמדו מתוך הגמרא)

לאחר הלימוד נבקש מהתלמידים לצייר את ההצעות השונות לפירוש ‘כפת תמרים’ כפי שהן מופיעות בגמרא (לולבא, תרותא, אופתא, כופרא, וכפי דתמרי לפי הגמרא ורש”י.)

נתבונן עם התלמידים במאפייני הלולב – לאור האפשרויות שנדחות בגמרא ונמנה אותם על הלוח:

1. צריך להיות כפות.
2. יכול להיות פרוד.
3. דבר שנעים לבני אדם.
4. דבר אחד.

נעמיק:

דף לז: – “ואמר רבה לא לידוץ… אינו חוצץ“:

• האם מותר שיהיה עלי הלולב מנותקים מהלולב עצמה ומחוברים רק על פי האגד, או לא?
• מה ההשלכות מהמחלוקת לאחדות הלולב ותכונותיו?

ערוך לנר, לב. ד”ה “ואימא חדא“:

כנראה לפי ערוך לנר, לפי פשט הפסוק בתורה, הלולב אמור להיות יותר מאחד, ומזה ניתן לומר שחייבים לכפות, כי רק מה שיותר מאחד ניתן לכפות מהרבה לאחד.

•  מה הקשר בין ערוך לנר לספר החינוך?
• איך האדם מקיים את “הרבה שכפות לאחד”?

נדון:

• מה נוכל ללמוד על הלולב בעיני הגמרא?
• האם אפשר לנסות לאפיין את ההצעות שהוצגו בסוגיא (לולבא, תרותא, אופתא, כופרא), ולשים אותן על ציר?
• מה יהיו הקצוות של הציר הזה? (אפשרויות: קשה – גמיש; אחיד – מפוזר; )

נסביר: בלימוד על מה שהלולב ‘לא’, הגמרא מציירת לנו תמונה של תכונות הלולב עצמו.  הלולב הוא אחד ולא שניים, מאוגד ולא מפוזר, אבל יש לו גם את הפונטנציאל להיות המוני והוא לא יחיד לגמרי; הוא נעים ולא מסוכן.

• לאיזו תכונה של הלולב לא שמת לב מקודם?

נבקש מהתלמידים לדמיין שהם לולב ולכתוב פרסום על עצמך ללקוח בשוק שמכיר טוב טוב את סוגייתנו ותנסה למשוך אותו לקנות אותך.

נזמין לשיתוף

• אמדרש
• בתפילה

פתחנו במשחק ביטויים והבאנו רקע לסוגיה. התחלקנו לחברותות ולמדנו יחד את המקורות. ניסינו להבין מהי צורת הלולב עליה מדברים חז’ל וסיימנו עם כתיבת יהי רצון ומדרש אחר לקראת נטילת הלולב.