נבקש מהתלמידים להגיד כמה שיותר ערכים שעולים בדעתם ונכתוב אותם על הלוח. נבקש מכל אחד להתבונן בכל הערכים שרשמנו ולכתוב לעצמו מהם שני הערכים החשובים ביותר בעיניו ומדוע הם משמעותיים בעיניו.

נזמין לשיתוף.

לאחר מכן נספר רקע על הסוגיה אותה נלמד: רבי אליעזר בן הורקנוס, מוזכר בשם הסתמי רבי אליעזר, מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי. ריב”ז מכנה את רבי אליעזר במסכת אבות “בור סוד שאינו מאבד טיפה”. תלמיד חבר של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה. הסוגיה מביאה לנו טעימה על דמותו של רבי אליעזר, מה מניע אותו לפסוק הלכה, כיצד הוא פועל במצבי קיצון בו הוא צריך להגיד דבר שלא אמר בשם רבו, ואף רשימה של דברים שמאפיינים את רבי אליעזר.

נחלק דף לימוד ונבקש מהתלמידים ללמוד אותו בחברותות ולדון בשאלות המופיעות בו.

נזמין את התלמידים לשתף בשאלה הראשונה על השיחה.

נסכם: ר’ אליעזר היה תקיף מאוד באופיו, והיה עומד על דעתו ולא היה מעביר על מידותיו (תענית כה:ב). בשעת פטירתו אמר: הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים. הוא שמר על מסורת בית שמאי, ולא זז ממנה. הוא לא אמר דבר שלא שמעו מרבותיו. סגנונו היה עז ונמרץ, ומאמריו מצטיינים בחריפות. קיצוני היה בהשקפותיו החברתיות והדתיות. בסוגיה ניתן לראות את העקשנות וההליכה עד הסוף של רבי אליעזר וללמוד על תכונותיו ועקרונותיו. לאורך כל הסוגיה ניתן לראות את אמירותיו ומנגד, שאלות החכמים הבאים לערער את עקרונותיו הקיצוניים ולברר האם הם אכן עומדים במבחן המציאות. בתחילה מקשים עליו בנושא יציאה מהסוכה ברגל, לעומת חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. לאחר מכן, מביאים מעשה ממבחן המציאות, ובודקים האם אכן ר”א שומר על העקרון שלא להגיד דבר שלא שמע מפי רבו לעולם. העקרון אכן עומד במבחן המציאות, ור”א יוצא מסוכת ר’ יוחנן רק כדי לא להגיד הלכה שלא שמע מפי רבותיו. הסוגיה ממשיכה בתלמידיו השואלים אותו שלושים הלכות סוכה ונענים רק על שתיים עשרה. ולאחר שלא מקבלים תשובות על כל השאלות, תלמדיו כבר לא מסוגלים לשאת עקרון הסותר את ערך העברת ההלכות מדור לדור ושואלים בצורה נחרצת ומופתעת, באמת כל דבריך אינן אלא מפי השמועה?! רק אז, רבי אליעזר כביכול ‘נכנע’ למציאות, ‘יורד’ לדרגת תלמידיו ואומר להם: עכשיו אתם מכריחים אותי (הזקקתוני) להגיד דבר שלא שמעתי ובאמת ‘חושף’ בפניהם כמה ממידותיו, שאחד מהם מוכיח להם שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבותיו.  

נשאל:

• איזה ערכים ליוו את רבי אליעזר הגדול?
• מדוע הוא הקפיד עליהם כל כך?
• האם יש קשר בין תשובות ר”א לר’ יוחנן בעניין שבטי ישראל לבין המסר שרוצה להעביר לרבי יוחנן כשהחמה מגיעה לסוכה? וכן נשאל את שאר שאלות לעיון המובאות למעלה. נפתח לדיון וננסה לברר את ערכי רבי
• האם ערכיו של רבי אליעזר רלוונטיים?
• האם עקרונותיו עולים על גבי שאר ערכים של העברת המסורת, ולימוד פסקי הלכה חשובים?

בסוגיה ניתן לראות את ניסיון הגמרא והחכמים לדייק את תגובותיו של רבי אליעזר, המנסים לאורך הדרך להעמיד את התנהגותו במבחן המציאות ולראות האם הוא עקבי בעקרונותיו. ‘שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם’, האם הדבר אפשרי? האם זה נכון? האם יש לעקרון זה מחירים?

• מה אנו למדים מדרכם של חכמים?
• מה הם מבקשים ללמד את רבי אליעזר הגדול?

נחזור לערכים שכל אחד מאיתנו בחר בתחילת השיעור ונבקש לכתוב:

• כיצד ערכים אלה במבחן המציאות, ובאיזה מצב היית מוותר עליו לטובת ערכים חשובים יותר?

לסיום, נעבור למשימת כתיבה אישית. נבקש לתת קונטרה לעקרונו של ר’ אליעזר הגדול וננסה לכתוב דבר שלא שמענו מעולם.

נבקש מכל אחד לכתוב על עצמו: חידוש / תכונה טובה / משהו טוב שאחרים לא יודעים עליו / כל דבר שאוזן לא שמעה מעולם לגביו.

לא נשתף ונשמור על הפרטיות.

פתחנו בסקירת ערכים וביררנו אלו מהם חשובים לנו במיוחד. דרך הלימוד בסוגיה ובשאר המקורות למדנו על רבי אליעזר הגדול שהשתדל לשמור על עקרון מסויים, אך חכמים ביקשו ללמד אותו שעקרונו לא צולח במבחן המציאות. ניסינו לחשוב על הערכים שבחרנו – האם הם תואמי מציאות וסיימנו, בהתכתבות עם רבי אליעזר באמירה חדשה על עצמנו, שאף אחד לא שמע מעולם.