נפתח ונחלק לכל תלמיד את הפסוקים של מקרא ביכורים, המופיעים בפרשת כי תבוא, כו’, ג’-טו’.

• איזו מצווה מתארים הפסוקים?
• מתי מקיימים אותה?
• האם מישהו מכם קיים אותה בחייו?

מצוות הביכורים היא מצווה שמקיימים אותה בזמן שיש בית מקדש. הביכורים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים. המצווה היא להביא את הביכורים לבית המקדש ולהעניקם במתנה לכהנים.

נשמע או נשיר עם התלמידים את שיר הביכורים: סלינו על כתפינו.

סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו, הבאנו ביכורים.

מיהודה ומשומרון מן העמק והגליל פנו דרך לנו, ביכורים איתנו, הך בתוף חלל בחליל!

שדינו וגנינו הבשילו יבולים, כרמינו, מיקשותנו יכרו פרי הילולים. תאנים ותפוחים

ענבים ושקדים. פנו דרך לנו, ביכורים איתנו, הך בתוף חלל בחליל!

מה טובו מעגלינו, מה יפו הטורים! זימרת הארץ לנו, הבאנו ביכורים,

מגולן מבשן מן הנגב והירדן! פנו דרך לנו, ביכורים איתנו, הך בתוף חלל בחליל!

נלמד יחד על סדר הבאת הביכורים בבית המקדש והקריאה שקורא מביא הביכורים מתוך המשנה:

עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַייָ אֱלֹהֶיךָ (דברים כו) עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר  עַד אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי.

 הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמְנִיפוֹ, וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה,

וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:

נבאר את המושגים הבאים :

1. קורא – מה הקריאה ? בפרשת כי תבא הדף שלפניכם.
2. הפרשה- פרשת הביכורים.
3. ארמי אובד אבי- הוא לבן שביקש להשמיד את יעקב ומשפחתו.
4. שפתותיו-שפת הסל למעלה (מחזיק בידיו).
5. מניפו- מניף מרים את הסל מצד לצד.

נחזור למשנה ונסב את תשומת לב התלמידים למחלוקת במשנה בנוגע לסדר הקריאה וההנפה. נבקש מהתלמידים לומר מה המחלוקת ומי נחלק. נכתוב על הלוח:

1. תנא קמא – כשמגיע לכהן, הסל על כתיפו ותוך כדי כך קורא את כל הפרשה מ”הגדתי היום- והגר אשר בקרבך”.
2. רבי יהודה – כשהסל על כתפו קורא רק את הפסוק הראשון (פסוק ג’), לאחר פסוק זה מחזיק בו בידיו בשפתותיו והכהן מניפו, תוך כדי כך הוא אומר את המשך הפרשה.

נבקש מהתלמידים לעיין בדף הקריאה שלפניהם, לנסות ולזהות מה הקשר או הסיבה לקריאה זו בהקשר לביכורים. נאסוף את תשובות התלמידים.

ננחה את התלמידים לעיין שוב בדף שלפניהם ולצבוע בצבעים שונים חלקים שונים בפסוקים:

1. בצבע סגול את הפסוקים המתארים את הקושי והצער (פסוקים ה,ו).
2. בצבע ירוק את הפסוקים המבטאים תפילה ואת ההצלה (פסוקים ז,ח,ט).
3. בצבע תכלת את הפסוקים המבטאים את הכרת הטוב לה’ (פסוקים י,יא).

פרשת הביכורים, מזכירה לנו את מה שעבר על אבותינו מירידתו של יעקב למצרים ועד הכניסה לארץ. הפרשיה סוקרת את הצער והקושי במצרים את הזעקה להקב”ה ואת הגאולה שגאל ה’ אותנו והכניסה לארץ ישראל, ארץ חלב ודבש. הבאת הביכורים מוצגת בפרשה כהודאה על טוב הארץ ועל יישובנו בה.

נעמוד על משמעות המילה “ביכורים” ולהשוות לפדיון בכור ולפטר חמור ולהפרשת חלה – כל אילו מצוות בהן הציווי הוא להקדיש את הדבר הראשון, הבכור, שהוא החשוב לתת אותו לה’ או לפדותו מאת ה’. התבוננות זו תשלים את התמונה בהקשר לערך של הכרת הטוב ואהבת הארץ.

ננסה לחשוב יחד עם התלמידים, על מה אנחנו רוצים להודות להקב”ה ומה הביכורים שלנו.

1. נבקש מכל תלמיד לחשוב על מה היה רוצה להודות להקב”ה, ומה החפץ בעיניו שמסמל הודאה זו.
2. נבקש מהתלמידים לשבת בזוגות ולכתוב תפילת ביכורים שהיו אומרים היום שתילווה לדבר שהיו רוצים להודות עליו.

בשיעור זה למדנו על סדר הבאת הביכורים לאחר המסע מביתו עד להר הבית והמשנה עסקה במפגש בבית המקדש בין מביא הביכורים לבין הכהן והקריאה שבה בעצם תיאור העבר ועד הגעה לטובה שחנן ה’ אותנו שעליה אני בא להודות ולשבח, יש בה במצוות הביכורים הרבה ערכים חינוכיים ערכיים. כמו אהבת הארץ, הכרת הטוב, ענוה, הודאה, ועוד.

• מהם לדעתכם הפירות שמהם מצוה התורה להביא ביכורים ואיך עובדה זו מתקשרת לערכים הנ”ל ?
• אילו “ביכורים” נוכל להביא בעצמנו גם כשאין בית מקדש?

פתחנו בקריאת הפסוקים על מצוות הביכורים. דרך השיר והמשנה למדנו על אופן ביצוע המצווה, איך ומתי היא מתקיימת. ניסינו להבין מהם הביכורים בחיינו וכיצד נוכל גם אנחנו לקיים הכרץת הטוב, תפילה והודאה על הטוב שקיבלנו.