נערוך סבב בין התלמידים בו כל אחד יצטרך לומר מקום בעולם שהוא חושב שצריך להתפלל כאשר מגיעים אליו או כאשר יוצאים ממנו. סביר להניח שהמקומות שהתלמידים יגידו יהיו מקומות של סכנה כזו או אחרת (אפשר לבצע את התרגיל הפותח גם ללא שיתוף בקול בצורת סבב, אלא בבקשה לכל תלמיד לחשוב או לכתוב מקום כזה ובשיתוף בקול של חלק מן התלמידים בלבד).

נקרא יחד עם התלמידים את החלק הראשון של המשנה: “רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפילה קצרה”. נעמוד על ההפתעה שיש בתפילה זו עוד לפני שאנחנו עומדים על טיבה: למה בית המדרש הוא מקום שיש להתפלל בכניסה וביציאה ממנו? על פניו זו בדיוק השאלה ששואלים תלמידיו של רבי נחוניה בהמשך המשנה: “מה מקום לתפילה זו?”

נבקש מכל תלמיד לכתוב שתי שורות שהיה כותב הוא, כתשובה לשאלת התלמידים. התשובה יכולה להיות הסבר למה בית המדרש צריך תפילה, או כמו מבנה המשנה בהמשך- תוכן התפילה בכניסה וביציאה מבית המדרש.

נבקש מתלמידים המוכנים לקרוא בקול רם את התפילה הקצרה שכתבו, ונבחן את הקולות שיעלו מתוך מחשבות התלמידים עצמם: איזו סכנה אורבת בבית המדרש, ואיזו סכנה אורבת ביציאה מבית המדרש? על מה צריך להתפלל כאשר נכנסים וכאשר יוצאים משם?

נלמד יחד עם התלמידים את המשך המשנה וכן את הברייתא בגמרא שהופכת את התפילה להיות ארוכה יותר.

משנה, מסכת אבות, פרק ד’, משנה ב’
רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפלה קצרה.
אמרו לו: מה מקום לתפלה זו?
אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי,
וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
תנו רבנן: בכניסתו מהו אומר?
יהי רצון מלפניך ה’ א-להי שלא יארע דבר תקלה על ידי,
ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי,
ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא,
ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם.
ביציאתו מהו אומר?
מודה אני לפניך ה’ א-להי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות.
שאני משכים והם משכימים – אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים,
אני עמל והם עמלים – אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר,
אני רץ והם רצים – אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

נבקש מכל תלמיד לבחור משפט אחד מכל התפילות שנגע בו ובסבב כל אחד יגיד בקול את המשפט שבחר (וגם אם זה משפט שכבר נבחר ע”י תלמיד אחר, חשוב שכל תלמיד יהיה שותף לסבב ויגיד בקול את המשפט שדיבר אל ליבו).

לאחר מכן נעבור לדיון עומק בקבוצות: נסדר את הכיתה בקבוצות של ארבעה שולחנות, כאשר על כל אחד יעמוד נושא אחד לדיון שצף מתוך התפילות שראינו. נבקש מהתלמידים לעבור בין הנושאים ולהתיישב ליד השולחן שמהדהד להם (אפשר כמובן לוותר על סידור הכיתה ולהעמיד בריסטולים בפינות החדר, או לתת לכל חברותא לבחור נושא בו היא מבקשת לדון מבין ארבעת הנושאים). כל קבוצה/חברותא תצטרך לדון בשאלה במשך מספר דקות, לחשוב על סיטואציה בה מתח זה עולה בחיים שלהם ולחשוב על נקודה שישתפו בה בהמשך את שאר הכיתה מתוך מה שדנו בו בעצמם.

• שאלת היחסים שבין לימוד וחברה, כפי שעולה בתפילה בכניסה לבית המדרש: שמתפללת להצליח בלימוד האמת, אך גם להיות אדם נעים חברתית שמשמח את הזולת.
• שאלת היחסים שבין האליטה המצליחה והצדקת לבין יושבי הקרנות שיושבים על הברזלים כפי שעולה בתפילה שביציאה מבית המדרש.
• שאלת היחסים בין תפילה קצרה שבמעט מילים מבקשת להביע הכל לבין תפילה ארוכה יותר, מייגעת אולי, אבל ברורה יותר. כפי שעולה ביחס שבין המשנה לברייתות.
• שאלת היחסים בין שתי התפילות: תפילת בקשה מול תפילת הודיה ומקומן של שתי התפילות הללו בחיים שלנו.

לסיכום, נבקש מכל קבוצה/חברותא לשתף במשהו מתוך מה שדנו בקבוצה. ועל פי מידת השיתוף ותוכנו, נפתח עוד מעט דיון ודיבור על כל אחד מהנושאים.

שירת תפילה: נחלק את הכיתה לחברותות ונבקש מכל חברותא לבחור אחת מתוך ארבע התפילות שפגשנו (תפילה קצרה בכניסה וביציאה כפי שמופיע במשנה ותפילה ארוכה יותר בכניסה וביציאה כפי שמופיע בברייתא שבגמרא). כל חברותא תצטרך לחשוב על מנגינה שהיתה מלבישה למילות התפילה שבחרה, כך שתוסיף לה נופך, משמעות ועומק. נבקש מחברותות המוכנות לשיר ולחזן את התפילה שבחרו לפני כל הכיתה. המנגינות שהתלמידים יבחרו מן הסתם יתחלקו למנגינות של בקשה מול מנגינות של תודה, במידה ואכן יש הבחנה בין המנגינות השונות נעיר את תשומת לב התלמידים לכך וזה יכול להוות פתח נוסף למחשבה על ההבדל בין התפילות הללו: מדוע רבי נחוניה מתפלל בקשה בכניסה ושבח ביציאה? האם אולי אנחנו היינו חושבים להתפלל הפוך: תודה בכניסה ודווקא בקשה ביציאה שמפגישה אותנו עם סכנות העולם?

לאחר מכן נעבור לכתיבת תפילה אישית: נבקש מכל תלמיד לחזור אל המקום אותו הציע בראשית השיעור כמקום שצריך תפילה, או לחשוב על מקום חדש, ולנסח תפילה קצרה שהיה מתפלל בכניסה וביציאה ממקום זה. כדאי לשים ברקע בזמן התרגיל מוזיקה שתפתח את הלב למקום של תפילה (אם כי לחשוב על מוזיקה ניטרלית שלא דוחפת בהגדרה למקום מתחנן מקושי או מקום מודה משמחה).

התחלנו בסבב של מקומות הדורשים בעינינו תפילה. נפגשנו עם המשנה המתארת את תפילתו המפתיעה של רבי נחוניא בן הקנה ושאלנו את עצמינו למה להתפלל בפתח בית המדרש. המשכנו ללימוד הברייתא המרחיבה את התפילה, ודנו בקבוצות בסוגיות בהן היא נוגעת. סיימנו בניסיון לחבר מנגינה לאחת מאותן התפילות וכך להרחיב את המבט עליה, ובחיבור תפילה אישית.

תפילתו של נחוניא בן הקנה מלמדת אותנו על עצמתו של רגע הכניסה לבית המדרש. זוהי אינה סתם פעולה יומיומית – זהו רגע גדול, מעין רגע של יציאה למסע – שיש בו התרגשות גדולה וגם סכנה.