נעמוד עם התלמידים במעגל, ונבקש מכל אחד להציג תנועה של אדם עובד אדמה במהלך עבודתו. לאחר מכן נבקש להציג פעולות של אדם העוסק במשהו רוחני.

לאחר מכן ניתן להפעיל מוסיקה ולבקש לרקוד בתנועות מהסבב הראשון ותנועות מהסבב השני לסירוגין.

דון עם התלמידים על ההבדלים בין התנועות שבחרו בכל סבב. נשאל:

• מה אפיין את התנועות של עבודת האדמה?
• מה אפיין את התנועות בסבב השני?
• אילו מבין שני סוגי הפעולות אתם מעדיפים באופן אישי?

נלמד עם התלמידים את סיפור קין והבל. נקרא את הפסוקים:

א וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה.  ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.  ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה–לַיהוָה.  ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.  ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.  ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.  ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.  (בראשית ד’, א’- ח’)

נשאל:

• מה משמעות שמו של קין? מה משמעות שמו של הבל?
• במה הבל עוסק? ובמה קין?
• מה הקשר לדעתכם בין שמותיהם לבין עיסוקם?

נעיר את תשומת לבם של התלמידים למבנה המיוחד שיש לפסוקים:

קין והבל מבנה פסוקים

נשאל:

• הפסוקים מחליפים לסירוגין את סדר הופעתם של קין והבל. מדוע זה כך לדעתכם?
• מה הרעיון שניתן ללמוד מהסיפור להבנתכם?

בתחילה מסופר שקין נולד לפני הבל, אך הבל מוזכר קודם בתיאור העיסוק. ניתן לפרש שהתורה מספרת על העדפה לעיסוקו של הבל על פני קין כבר בתחילת הסיפור. שמו של קין מדבר על קניין ובעלות. משמעות המילה הבל היא דבר רוחני, אך גם משהו חולף וחסר משמעות. העובד בקרקע מקבל תחושת קניין ובעלות על הקרקע, לעומת רועה הצאן הנודד ממקום למקום. ניתן לפרש את  ממבנה הפסוקים המיוחד כאמירה של התורה שבכל אחד מאיתנו יש ערבוב של קין והבל, חומר ורוח. אם ננסה להפריד ביניהם ולהתעמת בין צדדים אלו- הסיפור מראה שדרך זו מובילה למאבקים אשר בסוף שני הצדדים מפסידים (אחד נרצח, והשני נידון לנדודים כל ימיו). השילוב ביניהם היא הדרך המבוקשת מאיתנו.

נדון עם התלמידים:

• מהי הדרך למציאת השילוב בין שני הצדדים?

נקרא את דברי הרב קוק:

כל מה שנכנס בנשמה אחת מהשפעת חברתה, אף על פי שמועיל לה הדבר מאיזה צד, שסוף כל סוף הוא מקנה לה איזו ידיעה, או איזו הרגשה טובה ומועילה לפעמים, הוא עם זה מזיק לה גם כן, במה שהוא מערב יסוד זר במהותה. ואין העולם משתלם כי אם במעמד של שלילת ההשפעה הזרה, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ד’, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. המהלך השולל את ההשפעות הזרות לגבי כל פרט, […] הוא הסתירה המביאה לידי הבנין היותר קיים ויותר משוכלל, והוא המבוא היחידי לחיי עולם הבא, שכל אחד ואחד עושה לו הקב”ה עדן בפני עצמו, […] ההכרה הכללית באומה להישמר מהשפעות זרות היא יסוד התחייה, […] בונה עולמות חדשים, קיימים ובהירים  (הראי”ה קוק, שמונה קבצים, ב, קעד)

נשאל:

• כיצד מועילה השפעת אדם על חברו על פי הדברים?
• כיצד מזיקה השפעה זו?
• מה דרוש על פי הרב קוק לשם בניין שלם יותר של עולמנו?

הרב קוק מדבר על חיפוש ייחודיותה של כל נשמה, דבר הדורש תשומת לב וזיהוי אלו דברים בתוכי הם השפעות מבחוץ, ואלו דברים שייכים לי באופן אמיתי.

בכדי לחדד את נקודת הייחודיות של כל אחד מאיתנו, נלמד עם התלמידים את דברי הרש”ר הירש על יעקב ועשיו:

הורי יעקב ועשו, אותו האב ואותה האם, שניהם יצאו לאויר העולם בשעה אחת, גדלו יחדיו, קיבלו אותו טיפול, ובכל זאת מה גדולים ועזים הניגודים המתמידים בינהם. אך כאשר נתעמק בדברי התורה בפסוקים המתארים את השוני שבין שני האחים, נמצא בהם רמזים אשר יבארו לנו את סיבות הניגוד המשונה הזה.

אותם פסוקים “כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב” משמיעים למחנך התראה חמורה: ויגדלו הנערים ויהי עשו…” – כלומר: “כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם. כיון שנעשו בני י”ג שנה זה פרש לבתי מדרשות וזה פרש לעבודה זרה”

חכמינו הבינו, כי שניהם, עשו ויעקב היו יכולים להיות שומרי ברית אברהם, אלמלי היו מבחינים בטבעם השונה מבעוד מועד, בילדותם, והיו מחנכים מלכתחילה את כל אחד מהם לפי טבעו ותכונותיו, בדרכי חינוך שונות המובילות למטרה אחת… אולם בהיותם קטנים נחשבו שניהם לתאומים בני גיל אחד, ואיש לא טרח לחקור ולהכיר את ההבדל והשוני שבתכונותיהם.   (רש”ר הירש, יסודות החינוך עמ’ עב)

נשאל את התלמידים:

• עשיו ויעקב, התאומים אשר גדלו בסביבה זהה לחלוטין, היו בעלי אופי שונה לחלוטין. מתי ניכר השוני לדברי הרש”ר הירש?
• מהי “ההתראה החמורה” אשר מחנכים צריכים ללמוד על פי הדברים?
• מה הבינו חכמים?
• כיצד ניתן לחנך “בדרכי חינוך שונות המובילות למטרה אחת” לדעתכם?

הרש”ר הירש מסביר כי עשיו ויעקב היו שונים עוד בהיותם קטנים. אך חינוכם היה זהה ולא שמו לב להבדלים ביניהם, עד שהיה מאוחר מדי. לו היו נותנים דעתם להבדלים המהותיים ביניהם, היה ניתן לנתב את כוחותיו של עשו להמשך שמירת בריתו  של אברהם, וייתכן ולא היה פורש לעבודה זרה.

נבקש מכל תלמיד לחשוב באופן אישי על כוחותיו ותכונותיו, ונזמין אותם לחשוב כיצד ניתן לתת להם ביטוי בחייהם באופן שלם ולא כמאבק כמו קין והבל, ולא כפספוס של תכונות כשל עשיו אשר יכלו להיות מנותבים לעבודת ה’ אם היו שמים לב אליהם מראש.

פתחנו בסבב תנועות של עבודת אדמה לעומת עיסוקים רוחניים. קראנו את סיפור קין והבל ודנו על השוני ביניהם והשילוב המבוקש מאיתנו. למדנו את דברי הרב קוק על ייחודיות האדם ותשומת לב להשפעות מן החוץ. לבסוף ראינו את דברי הרש”ר הירש על דרכיהם של יעקב ועשיו ועל האפשרות לנתב כוחות מסוגים שונים לדרך הנכונה על ידי חינוך המתאים לכל דרך באופן ייחודי.