נסביר לכיתה שהיום נלמד לעומק, דרך משחק, חלקים מתפילת שחרית- המופיעה בסידור, אותו קבלנו במסיבה

השיעור בנוי מארבע תחנות שעוסקות בטקסט מן התפילה הנהוגה בכיתה א. הכיתה נחלקת לארבע קבוצות וכל קבוצה עוברת בסבב בין התחנות. בפתיח הפעילות המורה מסבירה לתלמידים מה נדרש לבצע בכל תחנה.

בפתיח הפעילות המורה מסבירה לתלמידים מה נדרש לבצע בכל תחנה. מומלץ שיהיו מורים מלווים נוספים לפעילות זו.

תחנה ראשונה:

כל תלמיד מקבל דף A3 או בריסטול קשיח, מציין בכותרת את המשפט “מודה אני”. על גבי הכרזה התלמיד מצייר או כותב עשרה דברים עליהם הוא מודה בחייו. את היצירות ניתן להניח בפינה המיועדת לתצוגת התערוכה.

תחנה שנייה:

בתחנה זו נברר מדוע מתואר מעשה הבריאה כ”חכמה” (כנאמר “אשר ברא את האדם בחכמה”).
נשאל מי יודע לדקלם בעל פה את ברכת אשר יצר. למקרה שאין יודעים בעל פה, המורה תתחיל משפט והכיתה תשלים אותו.

“כיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח” (נדה ל ע”ב).

נציין בפני התלמידים כי הציטוט מדבר על תינוק,

נסביר שברחם כל הנקבים של העובר אינם פתוחים באופן מלא.

הוא אינו צריך לנשום מהנחיריים, אלא חי ברחם כדג בתוך מי השפיר. הוא אינו צריך לפתוח את הפה לצורך תזונה כיוון שהוא מוזן באופן מיוחד- ממרכז בטן העובר (טבור) יוצא חבל מיוחד המחובר לרחם האם, שלייה. דרך חבל הטבור מגיע לתינוק כל מה שנדרש לו, מזון ואוויר.

ברחם, איברי ההורקה אינם נפתחים כיוון שאין לתינוק הפרשות.

לאחר שתינוק נולד נפתחים האיברים שצריכים להיות פתוחים ונסתמים האיברים שצריכים להיות סתומים (טבור).

לשון המדרש בתלמוד (מסכת נדה דף ל עמוד ב):

“דרש רבי שמלאי: למה הולד דומה במעי אמו – לפנקס שמקופל ומונח. ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב’ ארכובותיו, וב’ עקביו על ב’ עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי ( = פסולת) שמא יהרוג את אמו. וכיון שיצא לאויר העולם – נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת”.

• “אשר יצר את האדם בחכמה” – מדוע מתואר מעשה הבריאה כמעשה חכמה?
• “וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים” –  ציינו איברים בפנים שהם נקובים.
• “אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת”- תנו דוגמא למצב בו אי אפשר להתקיים וקשור לציטוט זה.

תחנה שלישית:

על הרצפה מונח או מצויר פלקט בצורת ובגודל אדם. כל קבוצה בוחרת מנחה, המנחה הנבחר מקבל לידיו כרטיסי משחק ובהם שמות ברכות מברכות השחר (לדוגמא כרטיסיה ובה כתוב “פוקח עיוורים”, או “זוקף כפופים”). המנחה מציין בכל פעם ברכה אחת מברכות השחר והתלמידים צריכים לקפוץ על גבי האיבר (הציור) המצויר על גבי הציור – המתאים לברכה. ראו הנחיות דף הנחיה.

תחנה רביעית:

בתחנה זו, בעזרת הוראות כתובות, התלמידים ילמדו להתפלל את קריאת שמע בליווי תנועות ריקוד מתאימות. בכוחו של הריקוד ליצור חיבור אחר עם התפילה.

תנועות הריקוד תקלנה על הבנת המילים ועל שינונן ותהפוכנה את הלימוד למיוחד.

הוראות לריקוד שתקבל כל קבוצה:

• ואהבת – תנועת חיבוק.
• את הא אלוקיך – הרמת ידיים והפניית המבט לכיוון השמיים.
• בכל לבבך – צורת לב עם אצבעות שתי הידיים.
• ובכל נפשך – מצמידים לחזה כף יד שעוטפת כף יד.
• ובכל מאודך – ידיים בכיסים.
• והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום – מפנים אצבע לכיוון הרצפה.
• על לבבך – תנועת לב.
• ושיננתם לבנך ודיברת בם – כפות ידיים בצורת ספר והראש נוטה למטה ולמעלה.
• בשבתך בביתך – תנועת ישיבה.
• ובלכתך בדרך – תנועת ידיים של הליכה נמרצת.
• ובשכבך –  הלחי נצמדת לעבר הכתף, ושתי ידיים צמודות מתחת ללחי כמו כרית.
• ובקומך – מזקיפים ראש.
• וקשרתם לאות על ידך – תנועה סיבובית שבה כורכים תפילין על פרק היד.
• והיו לטוטפות בין עיניך – בשתי כפות ידיים צמודות מסמנים על המצח את תפילין של ראש.
• וכתבתם על מזוזות ביתך ובשערך – מניפים יד לעבר המזוזה ומנשקים.

במסיבת הסידור ניתן להופיע בריקוד התפילה.

מסבירים לתלמידים כי התחנות מייצגות את מהות התפילה,

בשלב זה נעמיק בשלבים השונים.

תחנה ראשונה-

נבקש מהתלמידים להראות את אשר יצרו וממספר תלמידים להציג ולספר למי הודו.

נשוחח על החשיבות של אמירת תודה וראיית הטוב.

תחנה שנייה-

נסביר, בשל חשיבותה של ברכת “אשר יצר” נהוג לאומרה בעמידה (ולא תוך כדי צעידה), אמירתה היא סגולה לרפואת הגוף. בברכה נאמר שהאל ברא לנו גוף ובו: “נקבים נקבים חלולים חלולים” ועוד נאמר ש”אם ייסתם או יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד” לפני האל.

נשאל:

• מהם “נקבים, חלולים”? (פתחים).
• תנו דוגמאות לפתחים בגוף האדם שהם לעיתים פתוחים ולעתים סגורים. פה, עיניים, נחיריים, יש לנו אפשרות לעצום עיניים, לסגור את הפה, בדיבור או במאכל.

ישנם פתחים נוספים בגופינו: אברי הורקת הפסולת, שתן וצואה. אנו מודים על היכולת להתאפק אם השירותים אינו קרוב. ומצד שני אנו מכירים בכך שאם לא נתרוקן לבסוף מהפסולת יכול להיגרם נזק ( כנאמר “אי אפשר לעמוד לפניך אפילו שעה אחת”).

תחנה שלישית-

נציין את חשיבות האברים והתפקוד היום יומי שלהם, נביא דוגמאות.

תחנה רביעית-

נבקש מהתלמידים לשתף בחוויה של תפילה המשולבת עם ריקוד. נשאל מה עוזר להם להתחבר לתפילה ביום יום.

נסכם את הפעילות בקריאת הברכות פעם נוספת.

נברר האם הקריאה האחרונה שונה מהקודמות, האם השיעור עזר בחיבור לתפילה.

נציין כי מסיבת סידור היא עוד צעד משמעותי בחייו של הילד הדתי והיהודי, לתפילות יש מקורות עתיקים ועברו מאבותינו ואימהותינו. אומנם הסידור כתוב באופן זהה לכולם, אך התפילה היא אישית, בכדי להתחבר באופן מיטיב יותר לתפילה רצוי להכיר ולהבין אותה יותר.