ישיבה בזוגות – שיתוף בחוויה אישית: כל אחד מוזמן להיזכר ב”זמן מיוחד” בחייו, ולתאר כיצד צוין זמן זה.
נחלק צבעים ודפים. המשימה: כל אחד יכתוב לעצמו שלושה או ארבעה אירועים שהוא מחשיב כמשמעותיים בחיים, או בשנה האחרונה, או בחודש האחרון. (חגים, ימי הולדת ימי זכרון וכדומה – מעברים בזמן)
כעת נבקש מהתלמידים לצייר מעין קו מיתאר המתאר ארועים אלו-איך זה פגש אותי – לבטא עם הקו את ההשפעה של הארוע עלי.
נבקש התבוננות אישית:
המטרה: לאפשר התבוננות פנימית לגבי ההתייחסות שלי לאירועים ומצבים מיוחדים בחיי.
התכנסות למעגל:
להזמין את מי שרוצה לשתף:
או: במהלך הכתיבה גיליתי על עצמי ש_____________
או: עכשיו אני מבין ש_______________
או: אני מתרגש לגלות ש_______________
או: כשאני מסתכל על הגרף עכשיו נראה לי ש______________
וכדומה.
המטרה: לאפשר לתלמיד להתבונן על עצמו, ולהגיע לתובנות כלשהן על היחס שלו לאירועים
נחלק דף עם לשון הרמב”ם בספר המצוות:
נדייק בלשונו:
הרמב”ם מדבר על יצירת הבחנה בין שבת לשאר הימים באמצעות הדיבור שבקידוש ועל-ידי כך השבת תתפס בתודעתינו כמיוחדת ונעלה.
נערוך דיון:
כיצד תקדשו את השבת עבורכם?- חישבו על טקס משלכם שיציין את השבת כמיוחדת.
לפי ההחלטה על טקס, חישבו:
מהי שבת בשבילי? איך היא משפיעה עלי? כיצד אני רוצה שהיא תשפיע עלי?
פתחנו בחשיבה על הדרך לציון ארועים. לאחר מכן כיוונו את התלמידים להתבוננות פנימית על מצבים מיוחדים בחייהם ועל האופן בו הם מושפעים מארועים אלו. על רקע פעילות זו קראנו את הגדרת הרמב”ם למצות הקידוש, שנועדה לדעתו-בדומה לספר החינוך- לייחד ולהבדיל את השבת משאר הימים. סיימנו במשימת הפנמה השולחת את התלמידים לחשוב על טקס משלהם לציון השבת בהתאם למשמעות ולהשפעה שאמורה להיות לשבת לדעתם.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא