לב השיעור: האם נכון למסור את הנפש על ערכים?
פתיחה: סיפורי קידוש ה'
בכתה יחולקו סיפורים שונים. (מצורף כנספח)
על כל סיפור נשאל: האם גיבור הסיפור קידש את השם? כיצד?
מתוך הסיפורים השונים ננסה להגדיר מהו קידוש השם.
כבר ברמב”ם, על בסיס הגמרא מופיעים שלושה סוגים של קידוש השם: הבסיסי ביותר הוא מיתה על קידוש השם, כאשר יהודי נדרש לעבור על מצוות שהן בכלל יהרג ואל יעבור. השני הוא קיום מצוות לשמן, כדי לקיים את צו ה’ ולא מסיבה אחרת והשלישי מתקיים על ידי החכם שהתנהגותו עם הבריות מעוררת כבוד והערצה, וכך מתקדש שם שמים על ידו. עוד דרכים לקידוש השם שנתחדדו בעיקר בדורות האחרונים אך יש להם איזכורים כבר בתקופות מוקדמות, הן קידוש השם על ידי מי שמת למען הצלת עם ישראל, וכן יהודי שנהרג רק משום שהוא יהודי. מטרת הסיפורים השונים לתת מקום לדרכים שונות של קידוש השם במוות ובחיים על אף שספר החינוך עוסק רק בקידוש השם מן הסוג הראשון.
*כפי שכבר העירו רבים אין לכתוב ‘קידוש ה” אלא ‘קידוש השם’. בידינו ניתנה המשימה להקדיש את שמו של הקב”ה – משמע, את הצורה שבה הוא מתגלה בעולמנו, אך את ה’ עצמו – מקור כל הקדושות אין אנו יכולים להקדיש או לחלל.
מפגש: הגדרת המצוה בספר החינוך
ננסה לראות כיצד מגדיר ספר החינוך את מצות קידוש השם. לשם כך נקרא את החלק הראשון של המצווה:
שנצטוינו לקדש את השם, שנאמר [ויקרא כ”ב, ל”ב] “ונקדשתי בתוך בני ישראל”, כלומר שנמסור נפשינו למות על קיום מצות הדת. וכבר ביארו זכרונם לברכה מפי הקבלה ומן הכתובים באי זה ענין ובאי זו מצוה נצטוינו בזה. ואע”פ שכתוב בתורה [שם י”ח, ה’] וחי בהם, דמשמע ולא שימות בהם, כבר קיבלו הם שלא נאמר מקרא זה בכל ענין ובכל עבירה, ומפי הקבלה אנו חיין בכל דברי התורה.
1. הדגישו את המשפט שבו נמצאת הגדרת המצוה על פי ספר החינוך. מהו הפסוק ממנו לומדים אותה?
2. איזו דרשה של חז”ל עומדת בסתירה להגדרת המצווה? כיצד מיישב ספר החינוך את הסתירה?
3.נחזור לסיפורים שראינו ולהגדרות שיצרנו בפתיחת הלימוד:
- אלו סיפורים מתאימים להגדרת קידוש השם על פי ספר החינוך? אלו אינם מתאימים?
- האם הגדרת ספר החינוך סותרת או מאפשרת את ההגדרות האחרות?
- מה דעתכם: האם ‘קידוש השם’ שייך רק במוות?
מדברי ספר החינוך עולה כי הציווי על ‘קדוש השם’ נלמד מהמילים ‘ונקדשתי בתוך בני ישראל’. לפי דבריו, הלימוד ממילים אלו הוא לקדש את השם במוות. אמנם בהגדרת המצוה כותב בעל ‘ספר החינוך’ שנצטווינו למסור את נפשינו ‘למות על קים מצות הדת’, לכאורה, כלל המצות, אך מיד הוא מסביר שיש להעמיד ציווי זה רק לגבי מצוות מסויימות אותן הגדירו חז”ל, שהן יוצאות מגדר ‘וחי בהם’.
בתחילת השיעור הגדרנו אנו דרכים נוספות של קדוש שמו של הקב”ה. מכל מקום, יש לשאול על עצם הדרישה לקדוש ה’ במוות:
- מה דעתכם על עצם הציווי- מדוע אנו מצווים להקריב את החיים עבור מצוות מסויימות? למה יש דרישה למסירות נפש על איזשהו ערך? ?האם החיים עצמם אינם הערך הכי גדול?
נערוך דיון.
התבוננות: מה ההסבר לציווי על קידוש ה'?
לאחר הדיון, נראה את התשובה של ספר החינוך לשאלת ‘למה’, ב’שרשי המצוה’:
שורש מצוה זו ידוע, כי האדם לא נברא רק לעבוד בוראו, ומי שאינו מוסר גופו על עבודת אדוניו איננו עבד טוב. והרי בני אדם ימסרו נפשותם על אדוניהם, קל וחומר על מצות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
נבקש מהתלמידים לענות:
1.מהו שורש המצווה לפי ספר החינוך? (שימו לב: המילה ‘רק’ משמעותה ‘אלא’).
2.האם אתם מזדהים עם הטעם למצוות קידוש השם כפי שמופיע בספר החינוך?
3.כיצד מגדיר ספר החינוך את הקשר בין האדם לקב”ה? האם יתכן סוג אחר של קשר? [לפי ספר החינוך הקשר בין האדם לקב”ה הוא כמו הקשר בין ________ ל________ ואילו אפשרות אחרת שקיימת היא כמו הקשר בין __________ ל__________.]
אם כן – כיצד תבוא לידי ביטוי מצוות קידוש השם בסוג הקשר הזה?
4.נסו לחשוב על דוגמאות לקידוש השם, בהן באים לידי ביטוי סוגי הקשר השונים בין האדם לבורא.
קידוש השם לפי ספר החינוך נובע מהיותנו עבדי ה’. מתוקף המעמד הזה אנו מחוייבים למסור את נפשנו. נראה שבעולמנו נתפסת מצוות קידוש השם יותר כמצוה של אהבה ומסירות ופחות של עבדות ומחייבות. אדרבא, אנו תופסים שמחויבותו של העבד פחותה מזו של האוהב. יתכן שהדבר נובע מכך שאיננו מכירים באמת מציאות של עבדות.
אסיף: קידוש השם במוות ובחיים
פתחנו בסיפורים על ‘קידוש השם’ ומתוכם זיהינו סוגים אפשריים של מעשה זה וניסינו לגבש הגדרה. מכאן עברנו לקריאת החלק הראשון של דברי ספר החינוך המעמיד את המצוה על קידוש השם במוות. בעקבות זאת ערכנו דיון עקרוני בשאלה כיצד יש להבין את הדרישה מן האדם למסור את נפשו על מצוה או מצוות. ב’שרשי המצוה’ ראינו כיצד ספר החינוך מבין את הרקע לדרישה זו ועמדנו על סוג היחסים בין אדם לה’-שמשקף הטעם שהוא מביא. ערכנו דיון משווה בין ההגדרה העולה מדבריו להגדרות שעלו בדיון הראשוני. סיימנו בתרגילי כתיבה על סוגים אחרים של קידוש השם- מהפן המחשבתי ומהפן המעשי-האישי.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא