נפתח במקרה: יש לכם חבר מאוד טוב, הכל אתם עושים ביחד – משחקים, הולכים לטיולים, לומדים למבחנים- ממש חברים בלב ובנפש. יום אחד גילית שהחבר שלך מספר סודות שלך שסיפרת לו לחבר אחר, וזה ממש כאב והפריע לך.

• איך אתם מצפים שהוא יתקן את זה כדי ששוב תחזרו להיות חברים טובים כמו פעם?

נבקש מהתלמידים להציע רעיונות לדרך לשוב ולהיות חברים. נרשום את הרעיונות על הלוח במילים שלהם.

• האם מספיק לבקש סליחה (לדוג’: הוא ביקש סליחה אבל יכול להיות שמחר שוב יעשה את זה)?
• מה עוד צריך חוץ מבקשת הסליחה כדי שתוכל לסמוך עליו?

נכתוב על הלוח את שלבי התשובה, תוך כדי קישור למה שהתלמידים אמרו:

שלבי התשובה:

1. 1. עזיבת החטא

   2. חרטה

   3. וידוי (סיכוי רב שלא יזכירו את השלב הזה. אם כן נרשום גם אותו. אם לא נשאיר פתוח).

   4. קבלה לעתיד

נקשר בין שלבי התשובה הכתובים על הלוח לבין השלבים בתהליך בקשת הסליחה שלנו ממישהו שפגענו בו. שלבי התשובה נראים מאוד הגיוניים, ומתקשרים לשלבי הסליחה שראינו קודם.

נחלק לתלמידים דף מקורות עם הלכות וידוי ללימוד כיתתי משותף. נקרא את המקור הראשון:

ומה היא התשובה?

שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו

ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד, שנאמר “יעזוב רשע דרכו”

וכן יתנחם על שעבר, שנאמר “כי אחרי שובי, ניחמתי” ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם

וצריך להתוודות בשפתיו, ולומר ענינים אלה שגמר בליבו.

(קצוש”ע פרק ק”ד, סעיף ה’)

נבאר מילים קשות ( ‘יגמור בליבו’ ‘יתנחם על שעבר’) נבקש מהתלמידים לשבץ את שלבי התשובה שרשמנו על הלוח בדף שלפניהם, לפי הסדר שכותב הקצוש”ע.

• מה השלב הנוסף שהקצוש”ע כותב שלא הזכרנו?

נעבור למקור השני ונבקש מאחד התלמידים לקרוא אותו:

כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא. ווידוי זה הוא מצות עשה מן התורה.

עיקרו של וידוי:  “אנא ה’! חטאתי, עויתי ופשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשיי, ולעולם איני חוזר לדבר זה”  זהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה  הרי זה משובח.

(קצוש”ע פרק ק”ד, סעיף א)

לפי מה שאומר הקצוש”ע אנחנו מבינים שהוידוי הוא שלב חשוב מאוד בתשובה.

• למה לדעתכם הוידוי הוא שלב כל כך חשוב?
• מה גורם לנו הוידוי?
• לאן יכול להוביל אותנו הוידוי.

נציע בפני התלמידים את ההבנה שהרבה פעמים אנחנו מתעלמים מדברים שקשים לנו עם עצמנו, שאנחנו בוחרים לא לתת מקום ומחשבה להתנהגויות לא טובות שלנו. הוידוי מאפשר לנו לעצור ולהתבונן על הדברים האלה, לבחון מה עשינו בהם לא טוב ולהצטער עליהם. הוידוי יכול פעמים רבות להקל מאוד על הנפש שלנו, במקום להיות עסוקים בהתחמקות מלעסוק בדברים האלה, נעסוק בהם באופן שיכול לשחרר ולעזור לנו לקחת אותם למקומות טובים יותר.

• לפני מי אנחנו מתוודים?

כאן נדגיש שהוידוי הוא מול הקב”ה ולא מול החבר.

• מה אנחנו עושים תוך כדי שאומרים וידוי?

נספר שבמהלך אמירת הוידוי אנחנו מכים על הלב. ההכאה על הלב איננה מצווה, אבל היא מבטאת משהו. ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:

• מה המשמעות של להכות על הלב

נחלק לתלמידים את מילות הוידוי,. נבקש מכל אחד לשבת עם עצמו לקרוא את הוידוי ולאחר מכן לענות לבד על השאלות בהמשך הדף.

ברקע נשים שיר או מנגינה שקטה(למשל:כל משבריך, שיר בנושא סליחה)

נסכם שכשאנחנו אומרים את הוידוי אנחנו לבד עם עצמנו ועם הקב”ה. כשאדם מתוודה ואומר שהוא לא היה בסדר הוא כבר עושה חצי מהדרך לשפר  את מעשיו. הוידוי – זה בעצם מראה שבה אנחנו מסתכלים על עצמנו ורואים במה אנחנו צריכים להשתפר.

נסיים ונקרא את דבריו של הרב סולבייציק כהסבר לטעם הוידוי וחשיבותו:

…אלוקים ברא באדם מנגנון של הגנה  עצמית המאפשר לו להתעלם מן העובדות, לברוח מן המציאות, לא לראות דברים כמות שהם. יש שאדם יודע מעל לכל ספק כי חטא והחטיא את מטרת חייו, כי בגד בערכיו, אך אינו מוכן לומר זאת בפה מלא…על משכבו בלילות הוא הוגה בכך, בינו לבין עצמו בוכה נפשו במסתרים, אך לאור היום, לעיני אחרים, הוא שמח וטוב לבב. כדי לחפות על האמת המנקרת בפנימיותו הוא מוסיף לחטוא… הוידוי מכריח את האדם תוך יסורים עצומים, להכיר בעובדות כפשוטן, לבטא בבהירות את האמת כמות שהיא…

נציע לסיום לכתוב תפילה אישית לקראת ימי הסליחה.

פתחנו בדילמה. ראינו שבשביל להגיד סליחה באמת צריך לעבור מספר שלבים.בתהליך התשובה. העמקנו בהלכות הוידוי ומתוך עיון בו ראינו שהוידוי הוא בין אדם ובין קונו. סיימנו בתפילה לסליחה שלמה וטובה.