ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
בן איש-חי
בן איש-חי על מצוות האישה
בן איש חי, הלכות שנה שניה – פרשת צו
נתן הקדוש ברוך הוא שלש מצות לנשים, שיהיו הם עיקר בהם אף על פי דשייכה גם באנשים. והם: מצות חלה, נר שבת ונדה. כי אף על גב דגם (=שגם) האיש אינו יכול לאכול בלא חלה, וחייב בהדלקת הנר, ומוזהר באיסורים של נדה, עם כל זה הנשים הם עיקר, דאינו יכול הבעל להפריש חלה אם יש לו אשה, כי היא מוקדמת עליו במצוה זו, וגם בנר שבת יש לה קדימה, שהיא תדליק ותברך, וכן מצות הנדה שייכה בה דוקא, שהיא הרואה וסופרת שבעה נקיים וטובלת, ובזכר לא יש כזאת. …. יש בשלש אלה אשר מיוחדים לנשים מצוה אחת גדולה מן שתים שעמה ושייכה בנשים יותר, והיא מצות שמירת הנדה. על כן כמה וכמה צריכין הנשים לחבב מצוה זו של שמירת הנדה ולהיזהר בה מאד מאד, יען כי במצווה זו יש להם יתרון על האנשים דלא שייכה בהו (=לא שייכת להם, לגברים) זאת, ועוד, כי באמת מצוה זו רבו אזהרות והלכות שיש בה מאה ידות על הלכות חלה והלכות נר, והעוברת על אזהרות של הלכות נדה עונשה חמור, כי איסור שלה הוא כרת, ממילא תבין כי הזהירה בה שכרה גדול ועצום, כי לפום צערא אגרא: (=לפי הצער השכר).
מדרש בראשית רבה
מדרש על אהל שרה
סיפור חסידי
תחינתה של פרל
הרב אריה הנדלר
הסבר על תחינתה של פרל
מדרש בראשית רבה ס, טו
“ויביאה יצחק האהלה שרה אמו” (בראשית כד, סז).
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה ענן קשור על פתח אוהלה, וכיוון שמתה, פסק אותו ענן וכיוון שבאת רבקה חזר אותו ענן.
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היו דלתות פתוחות לרווחה, וכיוון שמתה שרה, פסקה אותה הרווחה, וכיוון שבאת רבקה חזרה אותו הרווחה.
כל ימים שהייתה שרה קיימת הייתה ברכה משולחת בעיסה, וכיוון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיוון שבאת רבקה חזרה.
כל ימים שהייתה שרה קיימת, היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיוון שמתה פסק אותו הנר, וכיוון שבאת רבקה חזר.
וכיוון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו – קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה – מייד “ויביאה יצחק האהלה שרה אימו”.
“קבלה בידנו תחינתה של פרל אשת רבי לוי יצחק. כשהיתה לשה ואופה את החלות לשבת נוהגת היתה לומר תחינה זו: ‘ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך, אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי מברך בשבת על החלות האלה יכוון בלבו אותן הכוונות שאני מכוונת בשעה זו שאני לשה ואופה'”
(מ’ בובר, אור הגנוז, סיפורי חסידים, ירושלים תשכ”ט, עמ’ 204).
הרב אריה הנדלר:
זו היא תחינתה של פרל: יהי רצון שכשיהא ר’ לוי יצחק מברך על החלות יתכוון לאותן כוונות שאני מתכוונת בשעת הלישה. האישה מביאה אל הלישה את כל רגש ההכנה לקראת שבת קודש. את הרגשות החמים הללו משקעת היא בתוך הבצק. הבעל זקוק לברכה של אשתו, שיזכה להתכוון לכוונות הרמות המשוקעות בהכנות למצווה. שיזכה לאותו הלב החם, שיזכה לאותו הרצון הכן והפשוט לקדש את השבת, שיזכה לאהבה שאין לה גבול המתבטאת במעשה ההכנה לקראת שבת קודש.
שיר של חוה פנסח-הכהן
תפילה לאם בטרם שחרית
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא