נבקש מהתלמידים לנסות לדמיין את המציאות בבית המקדש. נספר כי בהגיע אדם לבית המקדש כל החושים שלו פעלו. נחשוב ביחד:

1. חוש הטעם – קורבנות, ביכורים
2. חוש הראיה – צבעים שונים ומגוונים, מחזות מרהיבים כמו הכהנים, הכלים, צבעי הפרוכות וכו’.
3. חוש הריח – לחם הפנים, מנגל, קטורת
4. חוש המישוש – וידוי על הקורבן, לגעת בכותל, לישא תפילה
5. חוש השמיעה – שירת הלוויים וכו’.

מתוך כך ננסה לחשוב על חג הפסח בבית המקדש. בו כל משפחה מגיעה להקריב קורבן, לאכול אותו לשובע ולךקיים את המצווה.

בשיעור זה נעבוד בדף עבודה המשווה בין פסח בזמן המקדש לפסח בזמן החורבן ועל הניסיון של חכמים לעצב את פסח החורבן.

נחלק לכולם דף עבודה ונזמין לעבוד בזוגות.

ניתן להשמיע מוסיקה נעימה ברקע בזמן העבודה.

נתמקד בחלק האחרון של דף העבודה ובחורבן.

• מהן המצוות שנשארו לנו בחג הפסח?
• איך לדעתכם נצליח לשמר את תודעת ה’מלכות’ כמו שהיה בבית המקדש, גם בזמן החורבן?
• איך נמשיך להרגיש ‘בני חורין’ גם כשאנחנו בגלות?
• מהי מגמת ערבי פסח?

נדון על הדברים ונאסוף את התשובות.

נזמין את התלמידים לכתוב תפילה לגאולה. נציע לפרט מהי גאולה מבחינתם ובאילו מישורים הם מבקשים שהגאולה תבוא לידי ביטוי.

פתחנו בסיעור מוחות על בית המקדש והחוויה החושית שבו. עם דף העבודה ראינו שהיה שינוי גדול בתודעת היהודים ובאופי חגיגית החג במעבר ממציאות של בית מקדש למציאות של חורבן. ניסינו לחשוב מה יעזור לנו להשאר בתודעת מלכות גם בזמן חורבן וסיימנו בכתיבת תפילה לגאולה שמלה, אמן.