המורה יאמר מלה וכל אחד מהתלמידים יצטרך לומר מלה שעולה לו מיד לראש כשהוא שומע את המלה הזו.
נפתח במלת חימום: בית. לאחר מכן נעשה סבב על המלה “תפילה”. לאחר הסבב המורה יסכם בקצרה עם התלמידים מה המלים שעלו: מלים המבטאות את התפילות הרשמיות (בית כנסת, שחרית וכו’) או מלים המבטאות את הצד הרגשי של התפילה.

נקרא את המשנה:

ברכות פרק ד’ משנה ב’

רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה.
אמרו לו: מה מקום לתפלה זו?
אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי:

נבקש מהתלמידים שישאלו את כל השאלות שיש להם על המשנה, ונסדר אותן על הלוח בשתי רשימות – האחת של שאלות של הבנת הפשט (מילים, מושגים), והשניה – שאלות מהותיות יותר (על ההיגיון או המשמעות של המשנה).

ננסה לענות על השאלות שהתלמידים שאלו (אם יש שאלות שאנחנו לא יודעים את התשובה עליהן או שמענה רחב יסיט את השיעור מהנושא שלו, חשוב לומר זאת בכנות).
אם התלמידים לא שאלו, נשאל אנחנו:

• מה הפתיע כל כך את התלמידים במעשה הזה של רבי נחוניא?
• איך רבי נחוניא עונה על שאלתם?
• מה אנחנו לומדים מכך?

נדון בשאלה, ונסביר שהתלמידים בבית המדרש לא היו רגילים לתפילה אישית שלא מסדר התפילות הקבוע, ושרבי נחוניא מלמד את התלמידים שיש סוג נוסף של תפילה.

לאחר מכן, נבקש מהתלמידים להתבונן במשנה הקודמת:

מסכת ברכות פרק ד משנה א

תפילת השחר, עד חצות.
רבי יהודה אומר, עד ארבע שעות.
תפילת המנחה עד הערב.
רבי יהודה אומר, עד פלג המנחה.
תפילת הערב אין לה קבע.
ושל מוספין כל היום.
רבי יהודה אומר, עד שבע שעות.

נבקש מהתלמידים לאתר שלושה הבדלים בין המשניות (כל אחד לבדו, או בחברותות). לאחר מכן, נאסוף את כל ההבדלים בין המשניות – בין השאר תפילה אישית מול תפילה ציבורית, תפילה קצרה מול תפילה ארוכה, תפילה בבית המדרש מול תפילה שלא מוגבלת למקום, במשנתנו הנושא הוא האדם (רבי נחוניא) ובמשנה הקודמת הנושא הוא התפילה, תפילה התלויה בזמן מול תפילה התלויה במקום ועוד.
נקיים דיון קצר בכיתה, ונשאל:

• מדוע בחר רבי יהודה הנשיא לפתוח את פרק התפילה במסכת ברכות (פרק ד’) בשתי המשניות הללו, זו לצד זו?
• מה ההבדל המהותי בין שתי המשניות?
• מה תורם כל סוג של תפילה לעולם הרוחני שלנו?

לאחר מכן נקרא עם התלמידים תפילה שנמצאה בכיסו של הרב מרדכי אליהו, שהרב אליהו כתב בעצמו והיה מתפלל אותה לפני כניסתו לדון בבית הדין. נקרא את התפילה בלי להסביר את הרקע שלה, ונבקש מהתלמידים לומר על מה, לדעתם, התפילה הזו מדברת:

ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא על דעתי עמדתי לשרת עם קדושיך לדון ולהורות. ידעתי מיעוט ערכי מך שבערכין. לא בקשתי נפלאות ממני, אך כך הורו לי רבותי וכך גלגלת כל הגלגולים וסבבת כל הסיבות הקימות מעפר דל ותעש לי שם כשם הגדולים. גזרה חוכמתו יתברך ויתעלה שמו לשרת עם קודש להורות ולדון. ועל הכל יתברך שמו ויתעלה.
אך רעדה אחזתני, יראה ורעד יבוא בי, על הסכנה הנוראה העומדת עלי ופי תהום הפעור לנגדי וברעות נפשי לקטלא נפיק. כי בער אני ולא אדע על כן זחלתי ואירא. אנא אפנה לעזרה ואנא אברח. אבל בטחתי ברוב חסדך ומפיל תחינתי לפניך כי אתה שומע תפילה. אנא ה’ אלוקי הרוחות, חוס ורחם על כל יושבי כסאות למשפט ובפרט עלי אני עבדך בן אמתך מרדכי בן מזל. רחם עלי ותן לי לב שומע ודעת להבין לשפוט את עמך.
חוננו חכמה בינה דעת והשכל. שלא נאמר על טהור טמא ועל טמא טהור. על מותר אסור ועל אסור מותר. על זכאי חייב ועל חייב זכאי. ותצילנו מכל שגיאות וטעויות, ויהא ליבי חזק ואיתן להוכיח כל עושי עוול. להציל עשוק מיד עושקו ואל ישיאנו יצרנו להעלים עין ח”ו ותזכנו לגדור פרצות ולהתקין תקנות ולהרביץ תורה ושיהא שם שמים מתקדש על ידינו. ותהא אימתנו מוטלת על הבריות ואהבתנו חקוקה בלבם ונתרחק מן הגאוה והכעס והקפדנות. ותאזרנו חיל לסבול את עמך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך

לאחר שהתלמידים יענו על השאלה, נספר להם את הסיפור של התפילה. נשאל: מדוע לדעתכם הרב מרדכי אליהו חיבר לעצמו תפילה מיוחדת? הדיון סביב תפילה זו יוביל את הכתה למסקנה שייתכן שרבי נחוניא בן הקנה והרב מרדכי אליהו באים ללמד אותנו דרך של תפילה בחיים – לחפש הזדמנויות לדבר עם הקב”ה. שיתוף של הקב”ה דווקא ברגעים מהם אנו חוששים ולא צריך לחכות דווקא לתפילה הרשמית בבית הכנסת.

כל תלמיד יחבר תפילה משלו “לפני מבחן” (אם יש תלמיד שרוצה, ניתן לכתוב תפילה על נושא אחר). לאחר כתיבת התפילות, נבקש ממי שמוכן להקריא את התפילה שלו.

בשיעור עסקנו בשאלת מקומה וחשיבותה של התפילה האישית לעומת התפילה הממוסדת והרגילה. התבוננו בנושא דרך הפער בין שתי המשניות הפותחות את פרק ד’ במסכת, ראינו דוגמה לתפילה אישית של הרב מרדכי אליהו, וחתמנו בניסיון לכתוב בעצמנו תפילה כזאת.