ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

מנהגי הבית פרק ו’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
מנהגי הבית פרק ו’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף
הרב חיים דוד הלוי, שו”ת עשה לך רב חלק ו סימן לז
אין שום כח בעולם לבעל לכוף את אשתו לשנות מנהג בית אביה ולנהוג כמנהגו, אם אין הדבר מפריע לו כלל. ואדרבה נראה לי שטוב יותר שכל אשה בת עדה מסויימת  שנישאה לבן עדה אחרת תמשיך בכל מכל כמנהגי בית אביה, כל זמן שאין בזה הפרעה לחיי הנישואין. …בדין אורז בפסח, וכי מה אכפת לבעל אם היא תאכל או לאו, והרי היא מבשלת לו כרצונו, וליכול איהו וליחדי, ומדוע יחייב גם אותה לאכול?
נראה לי שיש חילוק בין דין הולך ממקום למקום לבין נישואי עדות. בהולך ממקום למקום החמירו חכמים מאד מפני המחלוקת שכן במקום זה נהגו כפלוני ובמקום זה נהגו כפלוני, וההולך ממקום למקום  ונוהג בגלוי ובהיפך מהמקובל במקום זה הרי הוא פוגע במאריה דאתרא ובודאי שיגרום למחלוקת קשה. …ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שבדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא…אבל עתה כאשר ידוע לכל שיש עדות שונות ופסיקות שונות הלכות שונות ומנהגים שונים, וכל עדה בישראל נוהגת כמנהגיה, פשוט שלא שייך כאן חשש מחלוקת. מעתה מה שאמרו לגבי נישואין בין עדתיים שאשה הולכת אחר בעלה כדי למנוע מחלוקת אין הכונה מעין אותה המחלוקת שנזכרה בש”ס, אלא הפרת שלום הבית.
לסיכום: כל דבר שאינו מפריע לשלום הבית ואינו מעורר מחלוקת רשאית האשה לנהוג כמנהג בית אבותיה ואין הבעל יכול לכופה לשנותם. אבל בדברים הגורמים להפרעת שלום הבית חייבת היא לקבל עליה מנהג בית בעלה בין להקל בין להחמיר.
2. הרב עובדיה יוסף, שו”ת יביע אומר חלק ה – אורח חיים סימן לז
נשאלתי אודות אשה אשכנזיה שנישאת לבעל ספרדי, ובהיותה בבית אביה היתה נוהגת כמנהג הוריה בכל החומרות שנוהגים, ומהם אכילת אורז וקטניות בפסח שנוהגים בהם איסור, וכעת אותה נפשה לנהוג כמנהג בעלה לבשל אורז וקטניות ולאכלם בפסח, אם אין בזה משום: אל תטוש תורת אמך. … ומעתה בנידון דידן אף שהאשה הנצבת בזה נהגה בנעוריה בית אביה שלא לאכול אורז וקטניות בפסח, הואיל ונישאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, נקבה תסובב גבר, ורשאית לנהוג היתר כמנהגו, שדינה כהולך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל, ואין דעתו לחזור, שנוהג כמנהג המקום שהלך לשם להקל, ואף גם זאת נוהגת להקל כמנהג בעלה. שאם לא תאמר כן בטל שלום הבית, שיהיו חלוקים בעיסתם… שהדבר עלול לגרום מחלוקת בין בעל לאשתו.
כלל העולה בנדון דידן בדין אשכנזיה שנישאת לבעל ספרדי, שצריכה לנהוג כמנהג בעלה בין להקל בין להחמיר.
שיעור זה יעסוק בשאלה כיצד יש לנהוג במקרה בו איש ואשה נישאים, ומנהגי הבית שהיו נהוגים בכל אחד מבתי המקור שלהם שונים. שוני זה יכול לנבוע מעדות שונות או ממסורת שונה.
לב השיעור: האם בני זוג צריכים לנהוג באותה צורה?
פתיחה:

נבקש מכל אחת מהבנות לכתוב על דף מנהגים שקיימים במשפחתה ובעדה שלה ביחס לשבת, לתפילה, לשמחות משפחתיות ולחגים. אפשר גם להכין מראש דף עם טבלה בנושא ולחלק אותו לבנות.
לאחר הכתיבה, נבקש מכל אחת מהבנות להסתכל על רשימת המנהגים שכתבה ולבחור את המנהג האהוב עליה ביותר מתוך הרשימה. נערוך סבב בין הבנות בו כל אחת תשתף במנהג המשפחתי האהוב עליה. כדאי לתת לבנות את המרחב והאפשרות לתאר באופן חי את המנהג ולהסביר מה הוא מעורר בו ולמה הוא כל כך אהוב עליה.

מפגש:

נלמד בחברותות את פסקי ההלכה של הרב חיים דוד הלוי ושל הרב עובדיה יוסף, העוסקים בשאלה האם אשה צריכה לשנות את מנהגי בית אביה לאחר החתונה בהתאמה למנהג בית בעלה.

הרב חיים דוד הלוי, שו”ת עשה לך רב חלק ו סימן לז
אין שום כח בעולם לבעל לכוף את אשתו לשנות מנהג בית אביה ולנהוג כמנהגו, אם אין הדבר מפריע לו כלל. ואדרבה נראה לי שטוב יותר שכל אשה בת עדה מסויימת  שנישאה לבן עדה אחרת תמשיך בכל מכל כמנהגי בית אביה, כל זמן שאין בזה הפרעה לחיי הנישואין. …בדין אורז בפסח, וכי מה אכפת לבעל אם היא תאכל או לאו, והרי היא מבשלת לו כרצונו, וליכול איהו וליחדי, ומדוע יחייב גם אותה לאכול?
נראה לי שיש חילוק בין דין הולך ממקום למקום לבין נישואי עדות. בהולך ממקום למקום החמירו חכמים מאד מפני המחלוקת שכן במקום זה נהגו כפלוני ובמקום זה נהגו כפלוני, וההולך ממקום למקום  ונוהג בגלוי ובהיפך מהמקובל במקום זה הרי הוא פוגע במאריה דאתרא ובודאי שיגרום למחלוקת קשה. …ויש לאדם לילך אחר מנהג המקום שבדעתו להשתקע שם בין לקולא בין לחומרא…אבל עתה כאשר ידוע לכל שיש עדות שונות ופסיקות שונות הלכות שונות ומנהגים שונים, וכל עדה בישראל נוהגת כמנהגיה, פשוט שלא שייך כאן חשש מחלוקת. מעתה מה שאמרו לגבי נישואין בין עדתיים שאשה הולכת אחר בעלה כדי למנוע מחלוקת אין הכונה מעין אותה המחלוקת שנזכרה בש”ס, אלא הפרת שלום הבית.
לסיכום: כל דבר שאינו מפריע לשלום הבית ואינו מעורר מחלוקת רשאית האשה לנהוג כמנהג בית אבותיה ואין הבעל יכול לכופה לשנותם. אבל בדברים הגורמים להפרעת שלום הבית חייבת היא לקבל עליה מנהג בית בעלה בין להקל בין להחמיר.
הרב עובדיה יוסף, שו”ת יביע אומר חלק ה – אורח חיים סימן לז
נשאלתי אודות אשה אשכנזיה שנישאת לבעל ספרדי, ובהיותה בבית אביה היתה נוהגת כמנהג הוריה בכל החומרות שנוהגים, ומהם אכילת אורז וקטניות בפסח שנוהגים בהם איסור, וכעת אותה נפשה לנהוג כמנהג בעלה לבשל אורז וקטניות ולאכלם בפסח, אם אין בזה משום: אל תטוש תורת אמך. … ומעתה בנידון דידן אף שהאשה הנצבת בזה נהגה בנעוריה בית אביה שלא לאכול אורז וקטניות בפסח, הואיל ונישאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, נקבה תסובב גבר, ורשאית לנהוג היתר כמנהגו, שדינה כהולך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל, ואין דעתו לחזור, שנוהג כמנהג המקום שהלך לשם להקל, ואף גם זאת נוהגת להקל כמנהג בעלה. שאם לא תאמר כן בטל שלום הבית, שיהיו חלוקים בעיסתם… שהדבר עלול לגרום מחלוקת בין בעל לאשתו.
כלל העולה בנדון דידן בדין אשכנזיה שנישאת לבעל ספרדי, שצריכה לנהוג כמנהג בעלה בין להקל בין להחמיר.
  • אלו מנהגים נוספים, מעבר לפערי פסיקות עדות, יכולים להתגלות לאחר שנישאים?
  • האם המצב הרצוי הוא שלבעל ולאשה מפריע שהם בעלי מנהגים שונים או המצב הרצוי הוא דווקא שהם שמחים ומקבלים את השוני? כיצד מתייחס כל אחד מהפוסקים לשאלה זו?
  • “הפרעה לחיי הנישואין”, זה האלמנט המכריע בפסקו של הרב חיים דוד הלוי. מה לפי דעתכן עונה להגדרה זו ומה לא?
  • האם מרוח דבריו ומדיוק במקורות הפסיקה של הרב עובדיה נראה שהוא היה פוסק באופן דומה במקרה בו אשה מבית ספרדי נישאת לאיש מבית אשכנזי?
התבוננות:

נבקש מהבנות להגדיר מתוך מה שלמדו את שתי העמדות ההלכתיות בשאלה זו:
הרב חיים דוד הלוי פוסק שכל עוד השוני במנהג איננו פוגע בשלום בית ראוי שכל אשה תמשיך את מסורת אבותיה, והרב עובדיה יוסף פוסק שראוי שאשה לאחר החתונה תחליף את מנהגיה למנהגי בית בעלה על מנת ליצור בית אחד עם מנהג ברור.
נפתח עם הבנות דיון על המחירים ועל הרווחים שכל אחת מהפסיקות יוצרת: מחד גיסא הנישואין לא מבטלים את הרקע שבני הזוג מגיעים איתו, ויש בעמדה שמבקשת להחזיק מנהג משפחתי שילוב יפה של המסורות השונות, ומאידך גיסא ההכרה שכל בניית בית ויצירת מרחב משותף בין איש לאשה מחייב גם צמצום וויתור כדי שבסוף יהיה בית אחד שמתנהל יחד (לא רק בהקשרים של מנהג משפחתי אלא גם במובנים מעשיים ויומיומיים יותר).
כדאי להרחיב את הדיון מעבר לשאלת המנהגים לשאלה איך נכון להתנהל עם פערים בזוגיות באופן כללי, ולדבר על המתח שבין הנפרדות של כל אחד מבני הזוג לבין הרצון להיות יחד.
נשאל את הבנות איזו הכרעה הלכתית מועדפת עליהן, ובמידה ויש בנות שיכולות לספר סיפורים אישיים על וויתורים או אי וויתורים של ההורים, האחים שלהן וכו’ כדאי לתת להן את הבמה לשתף וכך להפוך את הלימוד להיות אקטואלי וחי יותר.

הפנמה:

נבקש מהבנות לנסות ולדמיין סיטואציה בה הן נישאות ואחד מהמנהגים שכתבו לעצמן בשלב הראשון של השיעור – איננו עולה בקנה אחד עם המנהגים במשפחתו של החתן. לאחר כמה דקות של דמיון, נבקש מהבנות להעלות על הכתב את המחשבות וההרגשות שסיטואציה זו עוררה בתוכן: הבנות יוכלו לבחור האם לכתוב מכתב לעצמן בו הן מנסות לשחרר את המנהג המשפחתי, מכתב לחתן בו הן משתפות בקושי ואולי אפילו מציעות להמשיך ולהחזיק במנהג המשפחתי שלהן, ואולי מכתב להורים ולסבא וסבתא בו הן מתנצלות על הפרידה מהמנהג המשפחתי ומשתפות בקושי שפרידה זו מעוררת בהן. נבקש מבנות שמוכנות לשתף במה שכתבו לקרוא את המכתב לפני הכיתה.

אסיף:

בשיעור עסקנו בשאלה איך לנהוג ביחס להבדלים שקיימים בין בני זוג במנהגים ובמסורות. למדנו את פסקיהם המנוגדים של הרב חיים דוד הלוי ושל הרב עובדיה יוסף, וניסינו להבין גם את העומק שקיים שבכל אחת מהתפיסות, ביחס למנהגים וביחס לפערים בין בני זוג באופן כללי.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!