נפתח את השיעור במשחק קצר: נוציא מתנדב מהכיתה, ונגיד לו שכשהוא נכנס לכיתה, הכיתה תתייחס אליו בתור דמות מוכרת כלשהי. עליו יהיה לנסות לשאול שאלות את הכיתה על מנת להבין מהי הדמות שנבחרה עבורו.

את יתר הכיתה ננחה, שהתלמיד הנבחר הוא “המן”, וכל פעם שהוא מדבר על הכיתה להרעיש כפי שמרעישים בזמן קריאת המגילה.

לאחר פענוחו של התלמיד המתנדב את זהותו, נשאל:

• למה מרעישים ברעשן בכל פעם שאומרים את שמו של המן במגילה?
• מה המצווה שעומדת מאחורי מנהג זה?

המן היה מזרע עמלק, ויש לנו מצווה מהתורה להשמיד ולמחות את זכרו. לכן, בכל פעם ששמו של המן נשמע, אנחנו מרעישים כדי שלא נשמע ולא נזכור את זכר העמלק. נמשיך ונשאל:

• איך אנחנו יכולים היום למחות את זכר עמלק?
• מה המשמעות של מחיית עמלק בשבילנו?

בשיעור זה נעשה היכרות עם העם העמלקי כפי שהוא מופיע בתנ”ך, סקירה זו של הפסוקים תאפשר לנו להכיר את תכונותיו העיקריות עם העם העמלקי, וכך לנסות להבין מדוע קיבלנו ציווי למחות את זכרו.

נחלק את הכיתה לשלש קבוצות, כל קבוצה תקבל מקור קצר בו העם העמלקי מופיע, ושאלות. כל קבוצה תצטרך לענות על השאלות ולאחר מכן להציג לכיתה את שלמדה.

לצד מילים קשות מופיעים ביאורים מתוך פרשנות “דעת מקרא”.

1. קבוצה ראשונה: (שמות, יז’)

א וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין, לְמַסְעֵיהֶם–עַל-פִּי ה’; וַיַּחֲנוּ, בִּרְפִידִים, וְאֵין מַיִם, לִשְׁתֹּת הָעָם.

ב וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ, תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה; וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֹשֶׁה, מַה-תְּרִיבוּן עִמָּדִי, מַה-תְּנַסּוּן אֶת-ה’.

 ג וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן (התלונן) הָעָם עַל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי, בַּצָּמָא.

 ד וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל-ה’ לֵאמֹר, מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה; עוֹד מְעַט, וּסְקָלֻנִי (הרגו אותי).

 ה וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, וְקַח אִתְּךָ, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וּמַטְּךָ, אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאֹר–קַח בְּיָדְךָ, וְהָלָכְתָּ.  ו הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר, בְּחֹרֵב(שם של הר), וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְשָׁתָה הָעָם; וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה, לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

  ז וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, מַסָּה וּמְרִיבָה:  עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם (ועל שניסינו, העמדנו במבחן) אֶת-ה’ לֵאמֹר, הֲיֵשׁ ה’ בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן.

ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.

• לפני שעמלק מגיע להילחם בעם ישראל- על מה העם מתלונן למשה?
• באיזה מצב פיזי לדעתכם העם נמצא לפני המלחמה אם זאת תלונתו?
• לאחר שמשה נענה לבקשת העם- הוא קורא למקום שבו הם נמצאים “מסה מריבה” מאחר והם רבו איתו וניסו את הקב”ה.
• אם כך, באיזה מצב רוחני היו העם לפני המלחמה עם עמלק?
• מדוע לדעתכם עמלק בוחר לתקוף דווקא בזמן הזה?

2. קבוצה שניה: (שופטים, ו’)

(א) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה’ וַיִּתְּנֵם ה’ בְּיַד מִדְיָן (שם של עם) שֶׁבַע שָׁנִים:

(ב) וַתָּעָז (התחזקה) יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל

 מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת:

(ג) וְהָיָה אִם זָרַע (באדמה) יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם (שמות של שלושה עמים) וְעָלוּ עָלָיו:

(ד) וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה (עד אזור עזה- כלומר, כל הארץ)

וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה (חיים) בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה (כבשה) וָשׁוֹר וַחֲמוֹר (אפילו את החיות הרגו):

ה (כעת מתארים לנו כיצד קרה שהושחתו כל היבול והחיות: ) כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם (החיות שלהם) יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם (כל מי שגר באוהל היה מגיע למחלמה), יבאו כְדֵי-אַרְבֶּה לָרֹב (הם היו רבים כמו הארבה), וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם, אֵין מִסְפָּר;

וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ, לְשַׁחֲתָהּ. (החיות והגמלים שלהם היו אוכלים את כל מה שנשאר בשדה)

ו וַיִּדַּל (נהפך לעני) יִשְׂרָאֵל מְאֹד, מִפְּנֵי מִדְיָן; וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה’.

• בספר שופטים, בכל פעם שבני ישראל חוטאים, הקב”ה מביא עליהם כעונש מלחמה עם עם כלשהו. לפי פס’ א’- איזה עם אמור להילחם בעם ישראל כתוצאה לחטא שלהם?
• בפסוק ב’ מתואר לנו שכדי שעם ישראל יתגונן מפני עם זה, הוא חפר מנהרות מערות ומצודות. מה ניתן ללמוד מההכנה של ישראל לקראת המלחמה? האם העם שישראל נלחמו איתו היה עם חזק?
• בפועל, אילו שלושה עמים מתוארים בפס’ ג’ שנלחמו עם עם ישראל?
• למה לדעתכם העם העמלקי הצטרף למלחמה דווקא בזמן שעם ישראל היה במלחמה עם עם אחר?

3. קבוצה שלישית: (שמואל א’, ל’)

הקדמה: דוד המלך חונה עם צבאו בעיר שנקראת צקלג. הוא משאיר בעיר זו את הנשים הילדים והרכוש, ויוצא לקרב עם הפלשתים, והנשים והילדים נשארים במחנה.

(א)   וַיְהִי בְּבֹא (בצאת) דָוִד וַאֲנָשָׁיו צִקְלַג בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי (אחרי שדוד התרחק עם צבאו מרחק של שלושה ימים)

 וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג וַיַּכּוּ אֶת צִקְלַג וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָהּ בָּאֵשׁ:

(ב)   וַיִּשְׁבּוּ אֶת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּהּ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל

 לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ וַיִּנְהֲגוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם:

(ג)    וַיָּבֹא דָוִד וַאֲנָשָׁיו אֶל הָעִיר

וְהִנֵּה שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם נִשְׁבּוּ:

(ד) וַיִּשָּׂא דָוִד וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כֹּחַ לִבְכּוֹת:

• מה קרה לעיר צקלג?
• מה עשו עם הנשים והילדים?
• מדוע לדעתכם עמלק תקף את העיר דווקא בזמן הזה?

נאסוף את התשובות במליאה.

נכתוב/ נקרין על הלוח בפני התלמידים את המקור ממסכת מגילה ונקריא:

דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן, מאי טעמא? (פירוש: לפי כל הדעות, לא קוראים מגילה בשבת. מה הטעם לכך? ) (….)  רב יוסף אמר: מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה.

• מה הקשר לדעתכם בין מקרא מגילה לעניים?
• מדוע לדעתכם הקשר כל כך משמעותי עד אשר דוחים את פורים ליום שאחרי שבת?

לפי הגמרא, זהו דבר ידוע כי אסור לקרוא מגילה בשבת. ההשלכה של זה היא שחג פורים לא יכול לחול בשבת- כי זוהי מצוות היום, והיא אסורה בשבת. רב יוסף מלמד אותנו שהסיבה לכך היא: “מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה”- כלומר, העניים יודעים שביום שבו קוראים את המגילה, שיעזרו להם, שיתרמו להם כסף. מאחר ואסור לתת כסף בשבת- אז גם אסור לקרוא מגילה בשבת. עושים הכל, כדי לא לאכזב את העניים. חג הפורים לא יהיה לעולם בשבת, כי אנחנו לא רוצים שצפיית העניים תתבדה. העניים, הם החלשים בחברה שלנו, והם העיקר בעבורנו בקריאת המגילה.

• אילו עוד מצוות בפורים קשורות לעניים?

נכתוב על הלוח:

“משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים” (אסתר ט’ כ”ב)

בחג הפורים צריך לתת מנות, אוכל למי שאין לו – למשתה הפורים, ולתת מתנות לאביונים (אביונים= עניים). העזרה לחלשים בחברה היא בסיסית ומובנית בתוך חג הפורים, מבלי שאנו עוזרים לחלשים אנחנו לא מקיימים את מצוות חג הפורים. חג הפורים מכוון אותנו לנהוג הפוך מעמלק. בעוד העם העמלקי פגע בחלשים, אנחנו זוכרים את החלשים ומצווים לדאוג להם. בעיצומו של החג שבו אנחנו אמורים למחות את העם העמלקי, אנחנו זוכרים את החלש, דואגים לו ושמים אותו במרכז קיום המצוות של היום שלנו. מחיית עמלק היא לא רק שכחת המן, אלא עשיית הטוב ההפוכה מדרכו של עמלק.

נבקש מכל קבוצה להסביר במילים פשוטות את הסיפור שפגשו ולסכם מה הם למדו על עמלק מתוך הפסוקים שלהם.

מתוך כל המקורות עולה כי העמלק בוחר לתקוף דווקא בזמן חולשה:

1. במדבר כשעם ישראל “עייף ויגע ולא ירא אלוקים”.
2. בספר שופטים כשעם ישראל במלחמה קשה עם המדיינים.
3. בספר שמואל- העמלק בוחר לתקוף את מי שלא מסוגל להגן על עצמו לבדו ולהילחם- הנשים והילדים.

נציע לתלמידים לערוך לקראת פורים המתקרב “מחיית עמלק” כיתתית, כלומר “פרוייקט עזרה לנזקקים”.

נבחר עם התלמידים פרויקט מתאים ואת יתר השיעור נקדיש לתכנון הפרויקט על ידי ועדות כיתתיות.

הצעות לפרויקטים אפשריים:

1. הכנת משלוח מנות כיתתי לאנשים שלרוב לא מקבלים משלוחי מנות.
2. איסוף תרומות לארגונים מוכרים.
3. הכנת תחפושות ותרומתם לנזקקים.
4. התלמידים יעברו בכיתות בית הספר, יסבירו על חשיבות העזרה לחלשים בחג הפורים ויעמידו בכניסה לבית הספר קופת צדקה/ מתקן לאוכל יבש וממתקים- ומהם יכינו התלמידים משלוחי מנות ויתרמו אותם.

פתחנו במשחק דמויות על מצוות מחיית עמלק. ראינו שמצווה זו נולדה בעקבות התנהגותם הרעה של העמלקים במקורות השונים. עמלק תוקפים את ישראל דןןקא כשהם ‘עניים’, בצרה. כנגד זה נבקש למחות את זכרם ולעזור לנזקקים ועניים! סיימנו עם פרוייקט כיתתי על עזרה לאחר.