נקרין על המסך או נחלק לתלמידים את הקטע הבא מתוך ‘שבילי הגבורה’ שכתב יצחק שדה שהיה מייסד ומפקד הפלמ”ח:

הגבורה אינה פסגה. היא דרך העפלה, דרך שאין בה קפיצות. גם בה, ככל דרך יש הסתעפויות עיתים ההסתעפות מוליכה למטה. דרך הגבורה הצרופה. היא זו המוליכה כל הזמן בכיוון אחד – אל ראש ההר. ננסה אפוא, להאיר לעצמנו את הדרך, כי יש בה סכנת ירידה וטעויות.

נקדים ונאמר: היסוד שבגבורה אינו האומץ, אלא הנכונות להקרבה עצמית. לאומץ שבגבורה יכול להגיע גם האיש המפחד, אם חזקה בו נכונות ההקרבה. הגבורה האמיתית מתגלה גם בחולין של יום יום. אנו רגילים לייחס את מושג הגבורה לצבאיות מסיבה מובנת: מהלוחם נדרשת הסכמה למפרע להקרבה מקסימלית, לקרבן חיים. אך אין זו הדרך היחידה. אפשר זו דרך המלך של הגבורה. אולם למעלה מוליכים אלפי שבילים. הגבורה היא קודם כל מידה מוסרית, הגבורה שהיא הקרבה, אינה אכזרית ביסודה היא אינה המתאכזרת, זו היא הצורה הנעלה ביותר של השרות. ביסודה היא אהבת הזולת.

Heroism is not the pinnacle of achievement.  It is a pathway towards a goal, a path that allows for no shortcuts.  Like all paths, it has its branches, and sometimes those branches lead downwards.  The way of valor is ultimately a process of purification.  The true path always leads in one direction: to the top of the mountain.  We try to find the path to heroism for ourselves, despite the risk falling off course, of falling into the abyss.

Let us note that the essence of heroism is not bravery, but rather a readiness to sacrifice oneself.   Heroism can even manifest itself in the coward, so long as he is willing to make such a sacrifice.  Indeed, true valor reveals itself in the how we live our lives each day.  We normally associate the term “heroism” with those in the military, for understandable reasons: is not a prerequisite for the soldier the willingness to offer the ultimate sacrifice?

This, however, is far from the only pathway to the pinnacle of valor.  It may be a pathway that we idealize, but recall that there are thousands of trails to the top of the mountain.

Heroism takes precedent over all moral values in that the sacrifice that it demands is not a cruel or selfish one, but is rather the ultimate form of giving.  At its core, heroism in the love of the other.

 [“שבילי הגבורה” – יצחק שדה (מייסד הפלמ”ח) יצחק שדה, מסביב למדורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 52-51. 1989. התרגום לקוח מתוך אתר – http://www.hadracha.org/he/vw.asp?id=3231].

נשאל את התלמידים את השאלות שלהלן. ניתן להקרין/ לכתוב את השאלות על הלוח וניתן לתת אותן מודפסות ללמידה בזוגות:

• באיזה דימוי משתמש יצחק שדה למושג הגבורה וכיצד הוא מגדיר את הגבורה?
• נסו לצייר את ההר והדרך כפי שמתאר אותה יצחק שדה. מאיזו תכונה בנפש נובעת הגבורה?
• כשחושבים על גבורה, על מה חושבים בדרך כלל? מדוע?
• לעומת זאת, מה היסוד של הגבורה? האם אתם יכולים לתת דוגמא או להסביר במילים שלכם את כוונתו?
• תנו 4 דוגמאות ל’שבילי גבורה’ נוספים שאתם מכירים. [כאן ניתן לחבר לכרטיסים שעשו בתחילת השיעור ולהגדיר אותם כ’שבילי גבורה’].
• מה נלמד מקטע זה ומהעובדה שכותב אותו מפקד צבאי? מדוע לדעתכם היה לו חשוב לדבר על ‘שבילי הגבורה’? .

יצחק שדה מדמה את הגבורה לעליה להר. הגבורה היא הדרך ולא הפסגה, כלומר גבורה היא התהליך אותו עברתי דרך המעשה הזה. הגבורה נובעת מהנכונות להקרבה עצמית. במלים אחרות, כל מעשה שגורם לך לצאת מעצמך, לעשות משהו מעבר לרגיל.

לא פעם חושבים על גבורה צבאית מכיוון שלמסור את החיים בעבור מטרה עליונה זה שיא הגבורה. אך גבורה צריכה לצאת ממקום חיובי, לא ממוות אלא מחיים. גם חייל שמוסר את חייו למען המולדת לא עושה זאת לשם המוות אלא מכוח אהבת ישראל שבו. אדם גיבור הוא זה שרואה את האחר לפני שרואה את עצמו.

יצחק שדה שהיה ממפדי הפלמ”ח אומר שגם המפקד הצבאי לא רואה ערך רק במוות, לא רואה את הגבורה כמטרה, אלא כדרך להגשים את החלום הציוני, את הקמת מדינת ישראל. יצחק שדה קורא לכל אחד להיות גיבור במעשיו למען המולדת בכל דרך אפשרית.

לאחר איסוף התשובות, נחלק את התלמידים לקבוצות של שלושה-ארבעה, ומכל קבוצה נבקש למצוא באינטרנט סיפור על גבורה, ולהגדיר מהו ‘שביל הגבורה’ הבא לידי ביטוי בסיפור שמצאו. הם יכולים להביא זאת כטקסט, סרטון, תמונה וכד’.

נכיר לתלמידים את הכלי האינטרנטי SMORE  שהוא בעצם “פוסטר דיגיטלי” המאפשר יצירת עמוד אינטרנטי הכולל טקסט, תמונות, סרטונים וכד’ ונזמין אותם ליצור עמוד על סיפור/דמות המייצגת בעיניהם את המושג גבורה כפי שלמדנו.

העמוד יכלול:

• הסיפור בתמצות / הצגת הדמות.
• תמונות.
• סרטון המציג את הסיפור.
• מדוע בעינינו זוהי גבורה.
• שאלות שהייתי שואל את הדמות לו הייתי פוגש בה.
• המסר במשפט אחד.

לבסוף, ניתן ליצור קובץ דוקס משותף בו יוטמעו הקישורים לעמודים השונים שייקרא ‘מוזיאון הגבורה שלנו’ המשותף לשתי הכיתות.

הערה למורה: הדרכה על שימוש באתר SMORE ניתן למצוא בקישור זה [ההדרכה באדיבות ‘החופש ללמד’], או באתר ‘כלים קטנים גדולים‘ [בו יש אפשרות להדרכה באנגלית].