נחלק דף עבודה ונענה עליו בשלבים.

כפתיחה נבקש לכתוב במלבנים שבראש הדף:

• אילו מידות טובות הם מכירים?

נאזין לתשובות נרשום את כל המידות על הלוח. נוודא שגם מידת הענוה מופיעה.

• איזו מידה היא הכי טובה?

נאזין לדעות והנימוקים השונים. נקיף את מידת הענוה בעיגול ונאמר שזוהי המידה הטובה ביותר. בדף העבודה – נרשום את המידה בסימון הסרט. נמחק את הלוח ונשאיר את ‘מידת הענוה’ ככותרת.

נחלק למספר תלמידים משפטים שונים ונבקש מהם להציג אותם לכתה בקריאה דרמטית ולבטא כמה שיותר במשחק את מה שמרגישה הדמות שאומרת את המשפט הזה.

בסיום כל משפט, נשאל:

• האם הדמות ומה שהיא אומרת מבטאת ענוה?

נרשום את המשפטים בשני טורים על הלוח בהתאם לתשובות. (ענוה או לא).  נסכם: המילה מידה היא מלשון ‘מדידה’. כל מידה, גם טובה, צריכה להיות בנו במידה, בכמות הנכונה.

נצייר על הלוח ציר:

יהירות  ————— ענוה —————- חוסר בטחון

ונסביר: ענוה – היא מידת האמצע. אדם שמתגאה ומלא באהבת עצמו בלבד – הוא יהיר, בעל גאוה. מצד שני, מי שאין לו ערך לעצמו, הוא משפיל את כוחותיו ולא מאמין שיש בו טוב – אין לו בטחון בעצמו, כמו שראינו בדוגמאות קודם. הענוה –  היא במי שיודע את ערכו ומכיר בכישורים שלו אבל לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד.

נקרא יחד את דברי הרמב”ן – רבי משה בן נחמן, באיגרת-מכתב שכתב לבנו, ושם הוא מספר לו גם על מידת הענוה:

…מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה’ “…

עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד:
כּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת,
וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף;
וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה….
וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ…

בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת – חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ.

נבקש מהתלמידים לסמן את המשפטים שמסבירים לנו כיצד מדריך אותנו הרמב”ן להתנהג:

1 לדבר בנחת – לא לצעוק/
2 להיות עם מבט למטה – שמבטא פשטות וענוה, לעומת הליכה בראש מורם עם מבט מתנשא.
3 לכבד כל אדם – גם אם הוא פחות חכם או עשיר ממני.

נחלק את התלמידים לשלוש קבוצות. לכל קבוצה ניתן את אחד מהמשפטים שראינו קודם, שמבטאים ענוה. נבקש מהם להכין קטע דרמה קצר שיכלול גם דמויות שיש בהן את מידת הענוה וגם דמויות שאין בהן.
ההצגה, צריכה להיות מבוססת על המשפט.

נצפה בהצגות ונכוון ליצירת דיון סביב הדמויות השונות בכל הצגה.

נחזור אל השאלה מפתיחת השיעור:

• מדוע, אם כן, גם לפי דברי הרמב”ן, הענוה- היא המידה הטובה ביותר שיש?

מי שיש בו את מידת הענוה, יהיה יותר סבלן, מתחשב, ידון לכף זכות, יתרחק מגאוה ועוד. כלומר, הענוה, מרחיקה אותנו ממידות רעות וכוללת בתוכה מידות טובות רבות. אצל מנהיגים רבים ראינו ולמדנו על מידה זו כמו אצל משה רבנו, עליו  נאמר: “וְהָאִישׁ משֶה עָנָו מְאֹד מִכֹל הָאָדָם אֲשֶר עַל פְנֵי הָאֲדָמָה”. (ניתן לפרט) וכן מנהיגים נוספים כמו אברהם , אהרון ודוד המוכתרים במידת הענוה.

פתחנו בדף עבודה קצר וערכנו השוואה בין מידות שונות. הצגנו משפטים שונים ובררנו מהם את אלה המבטאים ענווה. למדנו חלק מתוך אגרת הרמב”ן וראינו שמידת הענווה היא החשובה מכולן כי היא כוללת בה מידות רבות וטובות.