נבקש מהתלמידים לספר: מתי קרה שהשפעתי על מישהו אחר? (עדיף השפעה חיובית). אפשר גם להרחיב: איך הרגשתי כשהשפעתי על מישהו? אם האדם שהשפעתי עליו ינהג כלפי בצורה רעה, כיצד ארגיש?

נקרא את הגמרא המביאה את סיפור האגדה על ר’ יוחנן וריש לקיש בחלקים (החלוקה לקטעים מפורטת בתרגום הגמרא המופיע בהמשך).

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א
יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא, חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה.
אמר ליה: חילך לאורייתא!
אמר ליה: שופרך לנשי!
אמר ליה: אי הדרת בך – יהיבנא לך אחותי, דשפירא מינאי.
קביל עליה. בעי למיהדר לאתויי מאניה – ולא מצי הדר. אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא.
יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא:
הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה – משעת גמר מלאכתן, ומאימתי גמר מלאכתן? רבי יוחנן אומר: משיצרפם בכבשן, ריש לקיש אמר: משיצחצחן במים.
אמר ליה: לסטאה בלסטיותיה ידע!
אמר ליה: ומאי אהנת לי? התם רבי קרו לי, הכא רבי קרו לי.
אמר ליה: אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה.
חלש דעתיה דרבי יוחנן, חלש ריש לקיש.
אתאי אחתיה קא בכיא, אמרה ליה: עשה בשביל בני!
אמר לה: “עזבה יתמיך אני אחיה” (ירמיהו מט, יא).
עשה בשביל אלמנותי!
אמר לה: “ואלמנותיך עלי תבטחו” (ירמיהו שם).
נח נפשיה דרבי שמעון בן לקיש, והוה קא מצטער רבי יוחנן בתריה טובא.
אמרו רבנן: מאן ליזיל ליתביה לדעתיה, ניזיל רבי אלעזר בן פדת, דמחדדין שמעתתיה.
אזל יתיב קמיה, כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה: תניא דמסייעא לך.
אמר: את כבר לקישא? בר לקישא, כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא, ומפרקינא ליה עשרין וארבעה פרוקי, וממילא רווחא שמעתא. ואת אמרת תניא דמסייע לך, אטו לא ידענא דשפיר קאמינא?
הוה קא אזיל וקרע מאניה, וקא בכי ואמר: היכא את בר לקישא, היכא את בר לקישא, והוה קא צוח עד דשף דעתיה [מיניה]. בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה.

תרגום:
חלק א:
פעם אחת היה ר’ יוחנן רוחץ בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ אחריו לתוך הירדן. אמר לו ר’ יוחנן: כוחך לתורה. אמר לו: יופיך לנשים. אמר לו ר’ יוחנן: אם תחזור בך אתן לך את אחותי,   שהיא יפה ממני. קיבל עליו. ביקש לחזור ולהביא כליו – ולא יכול לחזור. הקריא ושנה לו ונעשה אדם גדול.
חלק ב:
פעם אחת נחלקו חכמים בבית המדרש: הסיף והסכין והפגיון והרומח ומגל היד ומגל הקציר – מאימתי מקבלים טומאה?  משעת גמר מלאכתם. ומאימתי גמר מלאכתם? ר’ יוחנן אמר: משיצרפם בכבשן, וריש לקיש אמר: משיצחצחם במים. אמר לו ר’ יוחנן לריש לקיש: ליסטים בליסטיותו יודע. אמר ריש לקיש: ומה הועלת לי? שם קראו לי “רבי” וכאן קוראים לי “רבי”.
אמר לו: הועלתי לך, שקרבתיך תחת כנפי השכינה.
חלק ג:
חלשה דעתו של ר’ יוחנן וחלה ריש לקיש. באה אחותו [אשתו של ריש לקיש] ובכתה, אמרה לו: עשה בשביל בני. אמר לה: “עזבה יתומיך אני אחיה” – עשה בשביל אלמנותי! אמר לה: “ואלמנותיך עלי תבטחו”. ומת רבי שמעון בן לקיש.
חלק ד:
היה רבי יוחנן מצטער אחריו הרבה. ולא ירד לבית הועד. אמרו חכמים: מי ילך להניח דעתו? ילך ר’ אלעזר בן פדת ששמועותיו מחודדות. בא וישב לפניו. כל מה שהיה ר’ יוחנן אומר, אמר לו ר’ אלעזר בן פדת: יש ברייתא שמסייעת לדבריך. אמר לו ר’ יוחנן: אתה כבן לקיש? בן לקיש כשהייתי אומר דבר, היה מקשה לי עשרים וארבע קושיות ואני מתרץ לו עשרים וארבע תירוצים, והשמועה נתרווחה מאליה. ואתה אומר: יש ברייתא שמסייעת לך, וכי איני יודע שיפה אמרתי?!
חלק ה:
עמד וקרע את בגדיו ובכה ואמר: היכן אתה בן לקיש! היכן אתה בן לקיש! היה צועק והולך עד שנטרפה עליו דעתו. ביקשו עליו חכמים רחמים, ומת.

נקרא כל חלק וחלק. נעצור ונבקש מהתלמידים אחרי כל חלק (מומלץ להכניס את הטקסט לתוך מצגת, כאשר כל חלק ייכתב בשקופית נפרדת):
1. לשאול שאלות על מה שקראנו. כל שאלה שעולה בהם – לגבי התוכן או המשמעות.
2. להעלות אפשרויות – מה יקרה בהמשך?

לאחר השלב הזה נבקש מכל תלמיד לציין את החלק שהכי מסקרן או משמעותי בעיניו בסיפור. נרשום את שמות התלמידים ואת החלקים שהם בחרו על הלוח, ונבקש מכל תלמיד לצייר או לפסל את החלק שהוא בחר.
נקיים סבב בו כל תלמיד מסביר את המשמעות של מה שיצר. זוהי דרך מצויינת לאפשר לתלמידים לפרש בעצמם משהו מתוך האגדה שקראנו.

נעבור על האגדה ונרחיב מעט את פשט הדברים כדי שיובנו. ניתן להשתמש בדף המצורף להרחבה והעמקה בסיפור.
כשנתבונן בסיפור, נראה שהיתה כאן אהבה וחברות גדולה עד כדי נישואין בתוך המשפחה, אך שעת המחלוקת גרמה לשבר גדול. כשנעמיק עוד בסיפור, נראה שסופו מלמד אותנו דווקא על הכוח שבמחלוקת, שהרי ר’ אלעזר בן פדת שלא היה חולק על ר’ יוחנן אלא מסייע לו, בסופו של דבר לא הפרה אותו ולא עזר לו לחדד את תורותיו כפי שעשה ריש לקיש בקושיותיו.
נשאל את התלמידים:
האם הפגיעה היתה תוצאה של המחלוקת ההלכתית? מה צריך היה להיות שונה בין ר’ יוחנן וריש לקיש כדי שהמחלוקת לא תגיע לתוצאה טרגית כל כך? איך הדברים היו צריכים להתרחש אחרת כך שלא תהיה פגיעה של אחד בשני? האם יש קשר בין מה שאנו מעלים כאן לבין המסקנות שהיו לנו בשיעור הקודם על בית הלל ובית שמאי?

נבקש מכל תלמיד לכתוב המשך אחר לסיפור, שבו העלילה תתפתח בצורה שונה.
לאחר הכתיבה נאסוף את התובנות העולות מדברי התלמידים – כיצד צריך להתנהג כדי למנוע מחלוקות שסופם באסון? מה היה יכול להיות שונה? איך אנחנו יכולים להתנהג במקרה של מחלוקת כדי שלא נגיע לקרע חמור? האם יש הבדל כאשר אנחנו הנפגעים (כמו ריש לקיש) או הפוגעים (כמו ר’ יוחנן)?

במהלך השיעור עסקנו בסכנה שבמחלוקת ובתועלת שיכולה לצמוח ממנה. למדנו את סיפור ר’ יוחנן וריש לקיש, וניסינו להבין מה בעצם קרה שם, מה יכול היה לקרות אחרת, ואיך זה קשור לחיים שלנו.