נחלק את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תקבל קטע אחד מדף המקורות ותנסה לענות על השאלות.

קבוצה 1- דברי האדמו”ר מחסידות סאטמר אשר התנגד נחרצות להקמת המדינה:

ומעתה כל מי שיש לו מח בקדקדו יוכל להבין את האסון הנורא אשר קרה לנו בעוונותינו הרבים, אשר כנֻפיא של מינים ואפיקורסים, רחמנא ליצלן לקחו גאלה וממשלה טרם הזמן, אשר כל הגדולים והצדיקים שבדורות הקודמים מאז שהתחיל הרעיון הטמא של הציונות להתנוצץ, כלם פחדו ורעדו שלא יבצע זממם […] שאף אלו היו חברי הכנסת צדיקים וקדושים הוא עוון פלילי, איום ונורא, ליקח גאלה וממשלה טרם שהגיע הזמן, כאשר כבר נתבאר שאִסור השבועה והעברה על הקץ חל על כל ישראל […] ואם כן, כל המשתתפים בממשלה זו, המה שתפים לעבודה זרה ועוברים בזה על אסור ד“יהרג ואל יעבר” […] אותה המדינה הציונית שהיא לגמרי נגד התורה הקדושה, ומיֻסדת על כפירה נוראה, שאין ספק שהוא לגמרי נגד האמונה בה‘ יתברך, ובתורתו הקדושה, ואי-אפשר שיהיו אלו שתי האמונות – אמונה במדינה זו ואמונה בתורתנו הקדושה – באדם אחד, כי המה שני הפכים לגמרי ואי- אפשר שישתמשו בכתר אחד. (הרב יואל טייטלבוים, ויואל משה עמ‘ פד, קג)

שאלות:

• מהו ”חטאה“ של הציונות בעצם הקמתה ובפעילותה להקמת מדינת ישראל?
• כיצד היה מגיב הרבי מסאטמר אילו ממשלת ישראל וחברי הכנסת היו דתיים? האם היה משנה את השקפתו?

קבוצה 2- הרב ש”ך, ממנהיגי הזרם החרדי של הדור הקודם:

שמא תאמר: ”אנחנו לאום, יש לנו ארץ משלנו, יש לנו מדינה, יש לנו חיילים, יש לנו צה“ל, אנחנו חזקים!“ אשיבה לשאל אותך: ”כמה זמן יש לכם כל זאת, האם לפני כן לא היה קיים במציאות עם יהודי? האם רק בקניינים הללו נעשינו עם יהודי? […]  מה שמייחד אותנו זו התורה, שנתנה לנו לפני שלשת אלפים שנה ויותר […] מצבנו כיום מצב רציני ביותר. מצד אחד רואים סמני התעוררות רבתי, הרבה רחוקים מתקרבים ושבים אלינו, אינני יודע אם כבר היתה אי-פעם תקופה כזו […] מצד שני, רואים אנו מחזה מחריד ואיום. מרד קיבוצי במלכות שמים […] יש הבדל עצום בין יחיד החוטא בינו לבין עצמו, לבין צבור המונים שהתארגנו לחיות בארח שטתי חיים של חטא ועוון. וביותר קשה הדבר כשיש בארץ ישראל שלטון עברי. יחיד שמחלל שבת חס ושלום, נדמה לו שיש אתו תירוצים, פרנסה וכד‘, הוא מסֻגל לרמות את עצמו, אך לאלו שעומדים לרשותם כל האמצעים הממלכתיים מה יש לתרצם? […] הלא מדֻבר ביהודים בני חורין, במדינה משלנו, מדינת ישראל, עם נשיא משלנו, עם שלטון וצבא, הכל מתוצרת עצמית, ומי מעכב בעדם שתשָמר פה שבת קדשנו? […] הלב בוכה, הלב כואב. (הרב אלעזר מנחם מן ש“ך, מכתבים ומאמרים עמ‘ ל, לד–לה)

שאלות:

• מהו ההבדל בין יחיד החוטא לציבור החוטא?
• על מה “הלב בוכה, הלב כואב” לדבריו?

קבוצה 3- דעת הרבי מילובביץ’:

לאחר שראה הקב“ה בעוני עמו ישראל שנשחטין ונהרגין ר“ל וכו‘ בגזירות איומות ונוראות, נתן להם האפשרות באמצע זמן הגלות להתנהג בכל העניינים כרצונם […] ובאותה שעה ניתנה לעם ישראל האפשרות המלאה, שבבחירתם החופשית וברצונם הטוב יוכלו להתנהג כפי ש“גוי קדוש“ צריך להתנהג, על פי הוראת ”תורתנו הקדושה“ שניתנה ממקור הקדושה […] ואכן, אילו היה עם ישראל מנצל את ה“עת רצון“ ומתנהג כדבעי, הייתה זו הזדמנות נפלאה עבורו להוכיח שכבר ראוי הוא לגאולה, אך תמורת זה התווכחו המנהיגים אם להזכיר שם שמים במגילה הידועה (מגילת העצמאות) אם לאו […] וכך, למרבה הצער, שוב לא הצליח עם ישראל להתעלות, לנצל את ההזדמנות, ולהוכיח כי אכן הגאולה יכולה להתגלות. לאור כל הנ“ל הרי שבבואנו להגדיר את מה שהתחדש במצבו של עם ישראל בארץ ישראל לפני שלושים שנה נאמר: הצלת נפשות – כן! אפשרות של לימוד תורה וקיום מצות מתוך מנוחה – כן! אבל האם ”זז משהו“ בכיוון הגאולה או התחלתה ע“י הקמת השלטון העצמי של היהודים בארה“ק – לא ולא! כי ברור הדבר שאין לזה שום שייכות לגאולה או לאתחלתא דגאולה, שהרי ”מפני חטאינו גלינו מארצנו“, וכל זמן שלא בטלה הסיבה – מפני חטאינו, לא בטל גם המסובב – הגלות, ורק כשתתבטל הסיבה שהביאה לגלות, ועם ישראל יחזרו בתשובה, רק אז יהיה מקום להתגלות הגאולה על ידי משיח צדקנו. וכפסק דינו הברור של הרמב“ם, שהיציאה מן הגלות תהיה בדרך זו: ”יעמד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו […] ויכסף כל ישראל לילך בה […] וילחם מלחמות ה‘ ויצליח, וינצח כל האמות שסביביו, הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח […] הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כֻּלו לעבוד את ה‘ ביחד“ (רמב“ם, הלכות מלכים, סוף פרק י“א( הרי לנו פסק דין ברור, שהגלות נמשכת עד אשר ”יעמד מלך מבית דוד” ורק כשיבנה מקדש במקומו ואחרי בנין המקדש יקבץ נדחי ישראל, רק אז ידעו שהוא משיח ודאי […] ולפי כל זה מובן שהתקופה בה אנו נמצאים, אינה אתחלתא דגאולה, ועליתם של רבבות יהודים לארץ הקדש אינה קבוץ גלויות, אלא אפשרות של הצלת יהודים רבים בזמן הגלות. (הרב ש“ד וולפא, דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש, עפ“י אגרות ושיחות של הרבי מלובביץ‘)

שאלות:

• האם עפ“י השקפתו של הרבי מלובביץ‘ במקור שקראת נכון להגדיר את מדינת ישראל ”ראשית צמיחת גאולתנו“?
• כיצד לדעתך יגדיר הרבי מלובביץ‘ את מעמדה של מדינת ישראל?

קבוצה 4- דברי הרב קוק:

אין המדינה האֹשר היותר עליון של האדם. זה נִתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידאות שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידאלית, שחקוק בהויתה התכן האידאלי היותר עליון, שהוא באמת האׂשר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסֻלם האשר. ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה‘ בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה‘ אחד ושמו אחד, שזהו באמת האשר היותר עליון. אמת שאשר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך, כדי להעלות אורו בימי חשך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האשר היותר גדול. (הראי“ה קוק, אורות הקודש חלק ג‘, עמ‘ קצא)

שאלות:

• מהי תדמית המדינה האידאלית – מדינת ישראל – לפי הרב קוק?
• הרב קוק מגדיר את המדינה: ”יסוד כסא ה‘ בעולם“. כיצד יתייחס לאירועים חילוניים במדינת ישראל כיום? (חילול שבת, חוסר צניעות וכו‘)

נחזור לקבוצה הגדולה וננהל דיון בכיתה כאשר כל קבוצה תתבקש ל”היכנס לדמות” המייצגת את העמדה של דברי המקור שקיבלו.

נשאל:

• האם אתם בעד הקמה של מדינת ישראל?
• האם אתם רואים בהקמת מדינה יהודית בשורה משמחת?
• מה יכול להשתנות בכדי שתגיבו בצורה שונה?

נלמד יחד את דברי הרב גורן:

א. לאור תיאורי המאורעות בדברי ימי העתידים של עם ישראל מאז חורבן הבית השני הכתובים בתורה ובספרי הנביאים, ולאור הנאמר בספרות התלמודית והמדרשית, האם קיימת אפשרות חופשית של כוננות מדינת ביניים של עם ישראל בארץ ישראל, אשר תוכל, אם תרצה בכך, למלא חלק מן המשימות המשיחיות ואשר תהווה גשר לתקופת החזון של נביאי ישראל, מבלי שעצם קיומה של המדינה בתקופת הביניים תהיה מחויבת המציאות כשלב חיוני במערכת החזון המשיחי, ומבלי שתוטלנה עליה כל אותן המשימות הרוחניות וערכי הגאולה המשיחיים, כתנאי הכרחי לעצם קיומה? שמא ייתכן על פי צו הגבורה מתן אפשרות חופשית לעם בכל תקופה שהיא, במידת האפשר, להקים מדינה כזו בארץ ישראל, ללא זיקה לתקופה המשיחית, באופן שעצם קיומה לא תהיה מחויבת המציאות לפי שלבי הגאולה העתידים, אלא תהיה מעין שלטון ביניים של עם ישראל בארצו, במתכונת שהייתה קיימת בימי הבית השני, בתקופת החשמונאים, […] בכל זאת תקופת שלטונו של הורדוס המלך בוודאי שחרגה מן החזון האידיאלי שהיה רצוי לפי התורה, ובכל זאת היה לה תוקף חוקי לפי התורה.     (הרב שלמה גורן, תורת המועדים, עמ‘ 567- 577)

נשאל:

• מהי האפשרות שמציע הרב גורן כמעמד למדינת ישראל, ומהו יחסה של המדינה, מבחינת מעמדה, לתקופת הגאולה?
• הראי“ה קוק כתב: ”כן, אתחלתא דגאולה ודאי מופיעה לפנינו […] מאז התחיל ה‘קץ המגולה‘ להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל“ (חזון הגאולה, עמ‘ קצט). כיצד יסביר הרב גורן את ודאותו של הראי“ה קוק בעניין תהליך הגאולה, מול השקפתו של הרב גורן בעניין מדינת ישראל?

נקרא את המשך דברי הרב גורן:

ב. […] מדברים אלו מתברר שתיתכן הקמת מדינה עצמאית לתקופת הביניים שבין חורבן הבית השני לתקופה המשיחית, מבלי שתהווה חלק מן התהליך המשיחי, ומבלי שיחולו עליה החובות של בצוע המשימות המשיחיות, ואין לראות בכך פגיעה בייעודי התורה והנביאים. כי כל מדינה כזו שאין בה ובשלטונה מגינוני המשיחיות, דינה כמדינה ישראלית לכל דבר ומעמדה כמעמד שלטון ישראל בתקופת השופטים או המלכים הכשרים והיא יכולה להוות גשר לעבור עליו לתקופה המשיחית, וזהו יעודה של מדינה כזאת. […]

ג.בסיכומו של דבר יוצא מדברי הרמב“ם הפסוקים ביד החזקה שקיימת סמכות ואפשרות על פי התורה והנבואה לכונן מדינה עצמאית בא“י בזמן הביניים שבין הבית השני לתקופה המשיחית, ללא זיקה ישירה להגשמת החזון המשיחי, אלא שכל מדינה כזאת יכולה בסופו של דבר, ע“י התקדמות ותכנון מושלם על פי התורה להיות שלב ראשוני מכריע להגשמת החזון המשיחי של נביאי ישראל, בתקופה המשיחית. הדבר תלוי בהתנהגותה ובאורח חייה של המדינה וראשיה, ובהצלחותיה בקביעת המשימות הלאומיות והדתיות. בלשון הרמב“ם: ”אם יעמוד מלך הוגה בתורה ועוסק במצוות כפי התורה שבכתב ושבע“פ ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות השם אם עשה והצליח […] הרי זה משיח בוודאי“.

נשאל:

• .לפי הרב גורן, מהי התועלת בכינון מדינה עצמאית ללא זיקה ישירה להגשמת החזון המשיחי?

לסיום נדון עם התלמידים בנוגע לשאלה:

• על פי המקורות שקראנו, מה מעמדה של מדינת ישראל העכשווית לדעתכם?
  א. מדינת גאולה
  ב. מדינה בשלב ביניים לפני הגאולה
  ג. ”עוון פלילי“ הנוגד את ההלכה

למדנו דעות שונות ומנוגדות בנוגע לקיום מדינת ישראל על פי היהדות, וניסינו לדון כמייצגים של הדעות השונות. ראינו את דברי הרב גורן הרואים במדינה כאפשרות לשלב ביניים בדרך למימוש חזון הנביאים השלם. לבסוף נדנו בעמדותינו האישיות לאור הדעות השונות.