נפתח במשחק “חפש את המטמון”:

נזמין את התלמידים לצאת למסע בעקבות המטמון. בכל פעם יהיה עליהם למוא פתק במקום שהגיעו אליו, ובו שאלה שיש לפתור, ולהמשיך למקום שנזכר בה. המשחק יכיל שלוש תחנות, ועוד תחנה אחרונה ובה המטמון.

1. שאלה ראשונה (שואלים את כולם בכתה) : הפתק הבא מחכה לכם ליד הכתה הכי גבוהה בבית הספר
2. שאלה שניה: כל הכבוד! מצאתם אותי! הפתק הבא מסתתר ליד החדר של האיש/ה עם התפקיד הכי בכיר בבית הספר (חדר המנהל/ת)
3. שאלה שלישית:  הפתק הבא מחכה לכם במקום הכי חשוב בבית הספר, זה שכולם עוברים בו בבוקר ויוצאים ממנו בסוף היום. (שער ביה”ס)

כשיגיעו התלמידים לשער בית הספר, יחכה שם פתק נוסף, עליו כתוב רק “כל הכבוד, הצלחתם! עכשיו חזרו לכתה”.

כשנחזור לכיתה ונשאל:

• באילו תחנות ביקרנו? 

ונזכר יחד: היינו ליד הכתה עם הילדים הכי גדולים בבית הספר. הלכנו לחדר של האיש עם התפקיד הכי בכיר בבית הספר, וביקרנו בשער, שהוא המקום שכולם כולם ריכים לעבור בו, פעמיים ביום לפחות.. וזה הופך אותו למקום חשוב מאד.

• מה משותף לדעתכם, לכל המקומות האלה?

נסייע במידת הצורך ונמקד את הדיון: הרבה פעמים אנחנו ממהרים לחשוב במה אחרים חשובים וטובים וברי מזל מאיתנו. המבט שלנו עסוק בלחפש מה יש לאחרים שלי אין..

• אתם מכירים את ההרגשה הזאת?
• מתי קרה לכם להרגיש אותה?

נסכם את דברי התלמידים ונרגיע ונסביר שבסוף השיעור המטמון ודאי יימצא, אבל כנראה משהו לא עבד במה שעשינו עד כה. נזמין אותם לחשוב יחד ולמצוא מה הבעיה.

נקרא יחד את השיר: מַדּוּעַ אֲנִי לֹא אָחִי הַגָּדוֹל? של רמונה דינור.

נבקש מהתלמידים לסמן בשיר שלושה דברים שונים שמבטאים את היתרון שבלהיות אח גדול. 

• מדוע כיף יותר להיות אח גדול לדעתכם?
• אילו חסרונות יש בזה?
• האם יש כאן בכור שיכול לספר איך זה באמת להיות אח גדול?
• מה כיף בזה במיוחד?
• ומה מעצבן?
• והאם יש כאן אח קטן שדווקא אוהב להיות אח קטן?
• מה כיף בזה?
• ומה מעצבן?…

נאסוף את תשובות התלמידים ונעיר את תשומת הלב לכך שהמציאות יותר מורכבת, וכשמתבוננים מבחינים ביתרונות וחסרונות ודברים אהובים ופחות אהובים שיש בכל תפקיד.

נבקש מהתלמידים לקרוא בעצמם את השיר, ולכתוב אילו תחושות עולות מתוכו. (אפשר להציע להם “מחסן תחושות”, עם תחושות כמו: שמחה, קנאה, כעס, בלבול, אי נחת, תקווה, שביעות רצון, אהבה, עצב, תחושת החמצה, תסכול, חוסר שביעות רצון, וכו’, כדי להקל על המשימה)

בתום המשימה נאזין לתשובות, נרשום את המילים השכיחות ביותר על הלוח ונשאל:

• מדוע זה כל כך מעסיק אותנו, מה יש לאחרים שלי אין?

נזכיר לתלמידים שטרם מצאנו את המטמון. נספר להם, שיש בידינו פתק אחרון חביב, ובו רמז להיכן המטמון נמצא.

נקרא את הרמז:

“עלי יושב ילד או ילדה נפלאים, שאין כמוהם בכל העולם כולו!”

אחרי שיחפשו וימצאו מתחת לכל מושב סוכריה, נשאל אותם:

• איך ידעתם לפתור את החידה הזאת?
• מה היא מלמדת אותנו על החיפוש אחרי המטמון במקומות רחוקים, נפלאים וחשובים ככל שיהיו?

נשמע את תשובות התלמידים ונסכם. המבט עלי ועל הדברים הטובים שזכיתי בהם הוא החשוב והמשמח מכל. כמו שמבין הילד בסוף השיר, להיות אח קטן זה גם נהדר מאד,  כי יש לו אח גדול…

נספר לתלמידים שמה שקרה לנו עם המטמון כבר קרה בעבר ליהודי אחר, ונזמין אותם לשמוע סיפור שנספר בעל פה: “האוצר מתחת לגשר”.

ר’ אייזיק מקראקא היה עני מרוד.

לילה אחד חלם ר’ אייזיק חלום ובו שמע קול שקורא אליו:

 מתחת לגשר של העיר ורשה מזומן לך אוצר.

ר’ אייזיק לא התרגש מחלומות וגם לא להתרגש מן החלום הזה, אלא שבליל המחרת שוב חלם את אותו חלום עם אותו קול קורא:

‘מתחת לגשר של העיר ורשה מזומן לך אוצר’.

ר’ אייזיק קם בבוקר ונמלך עם אשתו על דבר החלום.

אשתו היתה למודת חלומות, ביטלה את דבריו של ר’ אייזיק ואמרה ‘החלומות שווא ידברו’. ר’ אייזיק היה שומע לדברי אשתו אולם עוד באותו לילה שב וחלם את אותו חלום, ושוב בשלישית אותו קול קורא:

 ‘אייזיק! מתחת לגשר של ורשה מזומן לך אוצר!’.

בבוקר ניעור ר’ אייזיק משנתו והחל אורז את מטלטליו כשפניו לעיר ורשה. שלושה ימים ארכה הדרך עד שבערב היום השלישי הגיע ר’ אייזיק אל מתחת לגשר של העיר ורשה, אלא ששם חיכתה לו אכזבה גדולה. הגשר היה מוקף בחיילים  – אין יוצא ואין בא.

ר’ אייזיק לא ויתר ובאישון לילה הוא קם והתגנב אל מתחת לגשר והחל לחפור במרץ, הוא חפר וחפר עד שלפתע חש בזרוע הלופתת את צוארו.

היה זה קצין שפנה אליו בקשיחות ושאל למעשיו. ר’ אייזיק נאלץ לספר לו את כל הסיפור על החלום ועל מסעו בעקבות האוצר שמתחת לגשר.

לשמע דבריו הקצין לא יכול היה להתאפק, פרץ בצחוק ולעג לר’ אייזיק ומעשיו, ואמר: מה??!! אם אני הייתי מתרוצץ אחרי כל חלום שהייתי חולם בלילה, לא הייתי פה בכלל, אלא בעיר קרקא בבית של יהודי אחד בשם אייזיק וחופר לו מתחת לתנור שלו בתקווה למצוא אוצר”

למשמע דבריו אלו ר’ אייזיק לא אמר מילה, ארז את מטלטליו וחזר לקראקא.

בהגיעו לביתו החל לחפור מתחת לתנור ומצא שם את האוצר המיוחל.

• מה דעתכם על הסיפור?

ברוח הסיפור, והמשחק והשיר שלמדנו, נזמין את התלמידים לסיכום לחשוב על המיקום שלהם במשפחה (למשל, אך אפשר גם לפתוח את השאלה ולהציע שיחשבו על משהו שיש להם והם לרוב לא מרוצים ממנו)

ולמצוא את כל הדברים הטובים דווקא שהוא מאפשר להם ומעניק להם..

נבקש מהם לערוך את רשימת היתרונות, ולספר לנו עליה בשבוע הבא.

כשנאזין ליתרונות שציינו התלמידים בשיעור הבא, נשאל אותם:

• במה אתם מרגישים אחרת כלפי התפקיד/ המיקום/ הדבר הזה ששייך לכם שגרם לכם עד כה אי נחת וחוסר שביעות רצון?

ונעיר את תשומת ליבם לשינוי הפשוט בזוית הראיה שלמדנו שאפשר לעשות, וכך למצוא את המטמון בתוכנו…

פתחנו במשחק חפש את המטמון. הגענו לכיתה ודרך השיר שלמדנו ראינו שלכל אחד במשפחה ובמיקום במשפחה יש יתרונות וחסרונות. ניסינו להבין למה תמיד נראה לנו שמה שיש אצל האחרון טוב יותר וסיימנו במטמון שנמצא מתחת לכסא של כל אחד מאיתנו ובסיפור על האוצר שמתחת לגשר.