נקרא את הפסוק הראשון בספר במדבר: “וידבר ה’ אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר”
ספר במדבר הוא ספר הנדודים, ספר הפיכתו של עם ישראל לעם, לקראת הכניסה לארץ. נשאל את התלמידים:
“ידבר עמים תחתינו”, “ומדברך נאווה” מדבר- שורש ד.ב.ר. גם מלשון הנהגה וגם מלשון דיבור.
גם האדם נקרא מדבר, ובמדבר עם ישראל היו צריכים ללמוד להשתמש בכוח הדיבור שלהם.
נכתוב על הלוח את תשובותיהם, ואם צריך- נוסיף. אנחנו רואים בספר כמה פרשיות הקשורות לדיבור- המתאוננים והמתלוננים, מרים המדברת סרה במשה, והשיא- חטא המרגלים- הוצאת דיבת הארץ רעה. גם משה מכה את הסלע במקום לדבר אליו.
כדאי לצייר את כל האירועים על ציר זמן וכך לתת לתלמידים מבט רוחב על הספר. במהלך הספר עובר עם ישראל תהליך בו הוא לומד להשתמש נכון בכוח הדיבור שלו, שהוא מהותנו כבני אדם, כדי להיות ראויים להיכנס לארץ.
כדאי להיעזר במאמרו של הרב איתמר אלדר על דיבור ושתיקה (בהרחבות).
נשאל את התלמידים:
כעת נערוך תיאטרון קריאה: ניתן לכל קבוצה קטע אחר מהמקורות המצורפים ונבקשם להתאמן על קריאה שלו בצורה שתביע את משמעותו בעיניהם (חזרות, אינטונציה, קריאה משותפת ועוד).
נשמע את הקטעים השונים
נאסוף תובנות מן השיעור. כעת, לאחר כל מה שלמדנו וראינו, נחזור לשאלה בה פתחנו: למה לדעתכם בחר הקב”ה להוליך את עם ישראל לפני הכניסה לארץ דווקא במדבר? מה לדעתכם יכול האדם ללמד את המדבר? ומה יכול המדבר ללמד את האדם?
חישבו על מקרה בו השתמשתם בכוח הדיבור בצורה טובה או מקרה בו השתמשתם בו לרעה וחשתם בתוצאות. כיתבו על המקרה. מי שרוצה ישתף.
פתחנו בקריאת הפסוק הראשון בספר במדבר ומתוכו יצאנו לחשיבה על המדבר ועל דיבור. סקרנו ארועים בספר במדבר במבט מלמעלה, מתוך בחינת הפן של הדיבור בכל אירוע. כך ראינו את התהליך שעם ישראל עובר בכדי ללמוד להשתמש נכון בכוח הדיבור. באמצעות שירים מודרניים בנושא המדבר ערכנו דיון על מהות המדבר וכוחו וגיבשנו תשובות לשאלה מדוע הוליך הקב”ה את עם ישראל בדרך לארץ- דוקא במדבר. בדקנו היכן כוח הדיבור שימש אותנו לטוב ולרע.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא