אפשרות ב: נציע לפני התלמידים חמש כותרות לחלוקת המשנה ונבקש מן התלמידים לחלק את המשנה על פי הכותרות הללו:
מצוות בחגים,
מצוות בהקרבת קורבן,
מצוות וידוי,
מצוות מוספים,
מצוות נוספות.

ניתן לבקש מן התלמידים לצייר כל קבוצה של מצוות.

(מצוות האדם בחגים: קריאת מגילה, הלל, תקיעת שופר, נטילת לולב,
מצוות מוספים: תפילת המוספין והמוספין.
מצוות הוידוי: וידוי מעשה, וידוי פרים וידוי יום הכיפורים,
מצוות בקרבן: סמיכה, שחיטה, תנופה, הגשה, קמיצה, הקטרה, מליקה, קבלת הדם, הזיה, מצוות נוספות: השקיית סוטה, עריפת עגלה, טהרת המצורע).

לסיכום קריאת המשנה נשים לב עם התלמידים למבנה המשנה. המשנה מתחילה בכלל: מצוות שעשייתן ביום. לאחר הכלל המשנה פורטת רשימת מצוות.

להעמקה נוספת:

נתמקד יחד עם התלמידים בלשון בה המשנה פותחת: “כל היום כשר..”.

• מה משמעות פתיחה זו?
• מתי הזמן שאפשר לקיים את המצוות הללו?
• האם יש זמן מומלץ לקיום המצוות?

נזמין את התלמידים לחשוב מדוע המשנה מדגישה שזמן המצוות האלה הוא ביום?
(חשוב לשים לב שחלק מן המצוות הללו אנחנו מקיימים גם בלילה דוגמת קריאת מגילה. בנקודות אלה עוסקת הגמרא ועוסקים הפרשנים, אך וודאי שעיקר המצווה הוא ביום ולא בלילה).

בשביל לעמוד על נקודה זו ננסה להבין את משמעות היום והלילה. נשאל את התלמידים שאלות שיצרו הבחנה בין היום לבין הלילה:

• איזה דברים עושים ביום ואיזה בלילה?
• מה אנחנו מרגישים בלילה, ומה ביום?
• האם יש דברים שמתאימים רק ליום ויש דברים שמתאימים רק לילה?

נבקש מהתלמידים לנסות לומר מה מסמל בעיניהם לילה ויום מתוך דברי התלמידים נכתוב על הלוח שני טורים של דימויים – יום ולילה, כיוונים אפשריים לתשובות ולהבדלים:

• היום הוא אור-הלילה הוא חושך.
• היום הוא זמן שערים בו – הלילה זמן השינה.
• החיים דומים ליום – והמוות דומה ללילה.
• היום הוא נגלה – הלילה בבחינת נסתר.

ניתן להציע שהמצוות המופיעות במשנה קשורות כולן למעשי האדם שעניינם תיקון והוספת אור וטוב בעולם. לכן הן מתקיימות דווקא ביום, דווקא באור. כך אפשר להבין את המצוות של החגים, שכולן מבטאות טוב או מיועדות להוסיף טוב (מגילה, הלל, לולב –ביטויים של הודיה לה’ ושל שמחה, שופר – קורא לתשובה ולתיקון המעשים), כך גם אפשר להבין את מצוות הוידוי, בהן האדם (או הכהן) מתוודה על מה שלא עשה כהוגן, וזהו פתח לתיקון. גם תפקיד הקרבנות הוא להתקרב לה’, בעקבות חטא או בלי קשר לזה, וגם ביחס לתיקון החברה (עגלה ערופה – רצח, סוטה – שלום בית, מצורע – לשון הרע).