נזכיר את השיעור הקודם ונשאל:

• על מה סיפר הסיפור “מאויב לאוהב”?
• מי הפך להיות אוהב לאחר שהיה לאויב?

נקרין על הלוח שטר ישן של חמישים ש’ח, עליו היה מודפס ש’י עגנון ונחלק לכל זוג תלמידים שטר כזה. נספר להם שעל השטר כתוב חלק מנאומו של שי עגנון כשקיבל פרס נובל. נבקש מכל זוג להכין תעודת זהות של הסופר על פי השטר ומה שכתוב עליו ועל פי ידע כללי. נציע להם לכלול את הנקודות הבאות:

1. שם פרטי
2. שם משפחה שהשתנה לאחר כתיבת יצירתו עגונות
3. שנת לידה
4. שנת קבלת פרס נובל
5. קצת משמות יצירותיו

נערוך סבב שיתוף.

נקרא יחד את כל נאומו של שי עגנון, ונעמיק בו:

• מי היו מוריו?
• מה מקומם של כתבי הקודש בכתביו?
• אילו עקבות לדברים אלו למדנו בסיפור ‘מאיוב לאוהב’?

נכתוב את הדוגמאות על הלוח.

• מה משמעותו של הבית בעיני עגנון, על פי מה שכתב בפרס הנובל ועל פי מה הסיפור ‘מאויב לאוהב’?

נציג בפני התלמידים תמונה של החדר של עגנון. נבקש מהתלמידים לבחון:

• מה אנחנו יכולים ללמוד על ש”י עגנון על פי תמונת חדרו?

לאחר כל הלימוד נקרא שוב את הסיפור בחלוקת תפקידים ולחשוב אילו דברים אנחנו לוקחים מיצירה חשובה זו.

נדון במבנה:

• איך אפשר להגדיא את השפה של ש”י עגנון?
• עם אילו מוטיבים הוא משתמש?
• מה הלשון החז”לית מוסיפה לאופי הכתיבה?

נדון בתוכן:

• האם אפשר לקחת סיפור אלגורי ולחשוב שאפשר להתאים אותו למציאות חיינו?
• מהיכן אדם שואב כוחות להתמודד עם קשיים בחיים ?

נחזור לאמירה של חז’ל שלמדנו בשיעור הקודם:

“איזהו גיבור שבגיבורים – זה שעושה שונאו לאוהבו”

נבקש מהתלמידים לחשוב על קושי שהם התמודדו איתו והם הפסיכו להיות קשיים. (רכיבה על אופניים, חבר מרגיש שהפך לחבר קרוב, תרופה שהם היו צריכים לקחת וכו’).

נחלק שני מנקי מקטרות בשני צבעים שונים לכל אחד נבקש לנסות לייצר “דגם” בו מנקי המקטרות יסמלו את הקושי איתם התמודדו. צבע אחד יסמל את הקושי כשהיה קשה, צבע שני יסמל את הקושי כשהפך להיות נעים ואף חיובי.

פתחנו בחיבור לשיעור הקודם והכנו תעודות זהות לש’י עגנון לפי השטר של ה-50 ש’ח הישן. קראנו את נאומו והעמקנו במסר הפנימי שעגנון כתב על הסיפור מאויב לאוהב. למדנו על השפה החז”לית שמרפדת את כתיבתו של עגנון וסיימנו בהכנת דגם המסמל קושי שלנו שהפך מ”אויב” ל”אוהב”.