נחלק את התלמידים לקבוצות, וניתן לכל קבוצה כרטיסיה עם שאלה אקטואלית מרשימת השאלות:

אני יודע שיש בכיתה מישהו שהעתיק בבחינה האחרונה. אני מתלבט האם ללכת למורה ולספר לו שהיתה העתקה ואולי אפילו לספר לו במי מדובר על מנת שיוכל לטפל בענין, או שיש בכך חשש של לשון הרע ורכילות?
אני מציע לחבר שלי לצאת עם שכנה. הבחורה עברה בחיים שלה תקופה לא פשוטה של מחלה שב”ה היא התרפאה ממנה, אבל השאירה לא מעט עקבות בעולמה הנפשי. האם מותר לי לספר על כך לבחור או שיש בכך חשש רכילות ולשון הרע?
אני בישיבת צוות בסניף. אתמול ראיתי כמה חניכים משבט שאני לא מדריך שלו שפרצו לסניף דרך החלונות ולקחו משם כמה דברים. אני רואה עכשיו את המדריכים שלהם, ומתלבט האם לספר להם את מה שראיתי או שיש בכך חשש לשון הרע ורכילות?
שמעתי מישהו שאני מכיר מדבר בגינה הציבורית ומתכנן ל’פלח’ לבעל המכולת שלנו את הסחורה של המשקאות שעומדת להגיע אליו מחר אחרי הצהריים. אני מתלבט האם ללכת לספר לבעל המכולת או שיש בכך חשש לשון הרע ורכילות?
אמא שלי מורה וחזרה עכשיו מישיבת מורים בבית ספר. היא סיפרה לי שהתלבטה במהלך הישיבה האם לשתף את שאר המורים בתלמיד שההתנהלות שלו מעידה על קשיים משמעותיים, או שיש בשיתוף כזה חשש של לשון הרע ורכילות?

כל קבוצה תצטרך לדון בשאלה שקיבלה, ולכתוב מענה הלכתי על פי מה שנראה וידוע לה לשאלה שבכרטיס. נבקש מכל קבוצה בסיום הכתיבה, לשתף את הכיתה בדילמה שקיבלה, בשאלות שעלו בקבוצה שלהם בעקבות הדילמה ובהכרעה שלהם כפי שניסחו אותה בכתיבתם.

נקרא יחד עם התלמידים את הפסוק ממנו נלמד איסור רכילות:

ויקרא פרק י”ט פסוק ט”ז
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה’

נשאל את התלמידים:

• מהם חלקי הפסוק?
• מדוע הוא מסתיים במילים “אני ה'”?
• מה ניתן ללמוד מכך ששני האיסורים הללו מופיעים זה לצד זה באותו פסוק?

נכתוב על הלוח את ההצעות שהתלמידים מעלים.

נלמד יחד עם התלמידים שני מקורות ברמב”ם המתייחסים לשאלה זו.

רמבם הלכות דעות פרק ז הלכה א

המרגל בחבירו עובר בלא תעשה, שנאמר: לא תלך רכיל בעמך. ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך. צא ולמד מה אירע לדואג האדומי.

הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יד הלכה א
כל היכול להציל, ולא הציל – עובר על “לא תעמוד על דם ריעך” (ויקרא יט,טז). וכן… ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו – העושה אותם עובר על “לא תעמוד על דם ריעך”.

בהלכות דעות הרמב”ם כותב כי החיבור בין שני חלקי הפסוק מלמד על חומרת איסור רכילות שעלול לגרום להרג אם לא נזהר בו.
לעומת זאת, בהלכות רוצח ושמירת נפש כותב הרמב”ם שהחובה לעמוד על הדם מחייבת לעבור על מה שנראה כאיסור לשון הרע ורכילות כשאלו יביאו להצלתו של אדם מסוים ממוות או מפגיעה (המקור מובא בתוך שו”ת יחווה דעת, חלק ד’ סימן ס, המובא בחוברת הלימוד). נדון עם התלמידים ביחס שבין שתי האמירות, ובשאלה איפה הגבול שבין האיסור לומר לשון הרע ורכילות לבין החובה לומר את הדברים הללו.

לאחר מכן נלמד יחד עם התלמידים את שלושת המקורות המובאים בחוברת ועוסקים בהגדרת העקרונות בהם מותר ואולי אפילו צריך לדבר לשון הרע ורכילות (חפץ חיים, הלכות רכילות, כלל ט סעיף א-ג, שו”ת יחווה דעת, חלק ד’, סימן ס’, שו”ת תשובות והנהגות, חלק א’ סימן תתל”ט). נסכם עם התלמידים את העקרונות העולים מתוך התשובות, ונחזור אל המקרים בהם דנו בתחילת השיעור, כדי לבחון מה עולה מהתשובות ביחס למקרים הללו. המקורות מעלים דיון ושאלה ביחס לחלק מהמקרים, וכדאי מאד לפתוח עם התלמידים את השאלות המעשיות הללו לדיון.

• ארגע ההתלבטות
• בתרגיל כתיבה

במהלך השיעור למדנו על המתח שבין איסור לשון הרע לבין הצורך לעבור עליו לעיתים עבור מטרות מסויימות. ניסינו להבין לפי מה נחליט איך לנהוג בסיטואציה נתונה, ומה הם הקריטריונים שבהם נתחשב.