כפתיח, נרשום על הלוח את המילה “חופש”, נשאל את התלמידים מהן המילים העולות בראשם כאשר חושבים על מילה זו. את המילים נרשום בצורת “שמש” סביב המילה המרכזית.

בשלב הבא, נחלק לכל תלמיד גוש חימר (אפשר גם דס או פלסטלינה). נזמין את התלמידים לעבוד איתו ולעשות בו ככל שעולה על דעתם. חשוב להשתדל לא להוסיף הנחיות נוספות, לתת לתלמידים לפרש את המשימה כראות עיניהם.

יש להניח שחלק מהתלמידים ייגשו ישר למלאכה, וחלק יתקשו להתחיל לעבוד ללא הנחיה או משימה מוגדרת. נניח לדברים להתרחש באופן הזה ולא ננסה לאזן או להתערב במצב שנוצר. ניתן להשמיע מוזיקה להנעמת משך זמן העבודה.

לאחר כעשר דקות, נעצור את העשייה לדיון קצר ונשאל את התלמידים האם הם נהנים מהיצירה עד כה. ננסה לתת ביטוי למגוון של תשובות, ולכתוב על הלוח מילים רלוונטיות מתוך דברי התלמידים הנוגעות להנאה או לקושי שחוו התלמידים.

נשאל את התלמידים שאלות הכוונה:

• האם כיף להם לעבוד עם החימר?
• האם תכננו מראש כיצד יצרו עימו, או שהם פשוט אוהבים לשחק ללא מטרה ברורה?
• האם היו מרגישים בנח יותר לו הייתה משימה מוגדרת: להכין כלי, לפסל אלמנט ספציפי, להשתמש בכלי עזר מסוימים, נושא מסוים וכו’?

נשמע את שלל תשובותיהם ונדגיש לאורך השיחה את המגוון שקיים בתשובות (גם אם התשובות יהיו יחסית דומות, נעמוד על ההבדלים הדקים ביניהן).

נבקש מהתלמידים להניח בצד את החימר, לשטוף ידיים ולשוב לכתה.

ננחה אותם לדמיין ולאחר מכן לצייר או לכתוב דוגמה ליום אחד שיעבור עליהם בחופש הגדול. נבקש למקד אותם לחשוב עליו בפרטי פרטים ככל שניתן:

• היכן הם?
• בחברת מי?
• מתי התעוררו?
• מה עשו דבר ראשון כשקמו?
• מה אכלו?
• איך מצב הרוח שלהם?

ועוד

בתום המשימה, נאסוף תשובות לדוגמא מתלמידים הרוצים לשתף.

נשאל:

• האם היה קשה לדמיין יום שלם שאתם המחליטים היחידים לגביו? יום שאין בו סדר יום ברור של שעת קימה, סדר פעולות בבוקר, יום שלא צריך למהר בו לבית הספר ואין שעה קבועה בה שבים הביתה, וכן הלאה.

נתעכב על הדוגמאות שהתלמידים שיתפו, נשאל את התלמיד המציג שאלות הבנה והתעניינות ביום שלו:

• מדוע תכננת דווקא כך?
• האם היה יום דומה בחופש הקודם?
• האם התרגיל עשה לך חשק שהחופש הגדול כבר יגיע?

ועוד

נציף את שעלה בתרגיל האחרון- מהדוגמאות לימים נשמע כי החופש הוא הזדמנות לכיף גדול והרפתקאות.

יחד עם זאת, נציין כי בשל זמן עצמי רב וחוסר במסגרת לעיתים קשה להחליט מה לעשות, עם מי לבלות ומה אנחנו בדיוק רוצים לעשות כרגע. כשאין לוח זמנים, ודאות ומרחב חברתי זמין הדבר עשוי לעורר קושי במידה מה. ננרמל את החששות העשויות להיות לאור הסיום הקרב של שנת הלימודים.

בהמשך לכך, נשאל:

• מה יכול  לעורר קושי בחופש גדול?
• האם חוויתם במהלך התרגול קושי להחליט כיצד יראה היום שלכם?
• האם קרה לכם בעבר שהתקשיתם להחליט מה לעשות בהמשך היום?
• האם חוויתם התלבטות כיצד להמשיך ביצירה עם החימר?
• מה אפשר לעשות כדי להקל על הקושי הזה ולהפוך את תקופת החופש למוצלחת יותר?

כאן זה המקום לכוון ולציין שישנו מגוון של אנשים בעולם. יש כאלה שחופש מוחלט בלי שום תכנון הוא מה שישמח אותם ויש כאלה שזקוקים לתכנון ומחשבה מראש כדי לממש את צפיותיהם מהחופשה. חשוב להדגיש ששתי הגישות לגיטימיות, בדיוק כמו ביצירה עם החימר.
נזמין את התלמידים לכתוב על עשרה פתקים קטנים- עשרה רעיונות שונים שהיו רוצים לעשות בחופש (ובכלל זה אפשר גם: עם מי הם רוצים להיפגש/ היכן לבלות/ את מי לבקר ועוד).
אחרי שהפתקים יהיו מוכנים, נזמין את התלמידים לחזור לגושי החימר שלהם, ולהכין מהם כלי שיתאים לשמור על הפתקים שהכינו כעת. כל אחד ימציא כלי כראות עיניו, לפני מה שעולה בדעתו להכין, והעיקר הוא שהכלי יתאים לפתקים שלהם, וישמור עליהם היטב לימות החופש.

בתום העבודה נשאל את התלמידים:

• במה הייתה שונה העבודה עם החימר עכשיו?
• האם התחושה הייתה חיובית/שלילית יותר כאשר ניתנה מסגרת ומטרה לעבודה?

נסביר שהשאיפות שלהם לחופש עשויות להיות ראליות, אך עליהם להבין אילו תחושות היציאה לחופש מעוררת- חשש או התרגשות. מתוך כך, להתאים את התכנון הנכון להם, ניתן לחזור ולהיזכר בחימר ובתחושות שהדבר העלה בהם בכדי להעמיק את הלמידה על עצמם.

נסכם את ההבדלים בין ילדים ובכלל בין אנשים בעולם, יש מי שאוהב לתכנן ולדעת מראש את המתרחש בפרטי פרטים, ויש מי שמעדיף “לזרום” ולתת לדברים לקרות מאיליהם. שניהם נהדרים ועשויים להציף תחושות נעימות, אך כדאי להכיר בעצמנו מה משמח ומצמיח אותנו. הכנת הכלי לפתקים הייתה גירוי למחשבה- כדי שלא נלך לאיבוד מרוב חופש, כדאי לחשוב על הדברים שלקראת בואו אנחנו מצפים להם. כל אחד בדרכו יימצא את הכלי והדרך הנכונה לגרום להם להתרחש.
לסיכום כדאי שוב לנרמל גם תחושות מורכבות וחששות לקראת החופש, להבין שגם מותר להעדיף מסגרת על פני חופשה.
כל אחד והחופש הנכון לו