נכתוב על הלוח את הציווי:

“אַֽחֲרֵ֨י ה’ אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ” (דברים י”ג ה’ ).

• מה כוונת הציווי?
• איך אפשר ללכת אחרי ה’?

נשים לב יחד עם התלמידים לשימושים השונים של המושג ‘ללכת אחרי…’ נבדיל בין הליכה פיזית להליכה אחר דרך חיים מידות ומעשים.

נקרא בפני התלמידים את המשפטים הבאים:

1. יעקב, תלמיד ישיבה עמד נפעם נוכח מידותיו הנעלות של רבו ובליבו גמלה החלטה ללכת בדרכיו.
2. רועי חיפש בית כנסת ברחוב לא מוכר הוא שאל עובר אורח לאן לפנות והלה ענה לו שהוא בדרכו לשם. רועי שמח ללכת אחריו.

• מה הדמיון בין המשפטים?
• מה ההבדל בניהם?
• הסבירו את המושג  “ללכת בדרכיו ” תנו דוגמאות.
• תנו דוגמא לאישיות כלשהי שרבים הולכים בדרכיה.

ראינו שהביטוי ללכת אחרי מישהו זה יכול להיות כפשוטו ממש ללכת אחריו (כמו המשפט השני) אך גם ללכת בדרכיו. לחקות אותו וללמוד ממעשיו כמו תלמיד מרבו. חייל ממפקדו. בן מאביו וכדומה. נקרא בקול את הפסוק המלא שקראנו קודם:

אַֽחֲרֵ֨י ה’ אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְו‍ֹתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַֽעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן: דברים י”ג ה’.

• אחרי שקראנו את כל הפס’, מה הכוונה בציווי?
• לאיזה מבין המשפטים שראינו בפתיחה מתאים הפסוק לדעתכם?

נקרא יחד מתוך קיצור שולחן ערוך, המבוסס על תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יד עמוד א:

אחרי ה’ אלוקיכם תלכו, זו מצוות עשה.

וכי אפשר לו לאדם להלך אחרי שכינה?

והלא נאמר:כי ה’ אלוקיך אש אוכלה הוא.

 אלא הלך אחרי מידותיו של הקב”ה.

מה הוא מלביש ערומים, אף אתה תלביש ערומים.

הקב”ה ביקר חולים. אף אתה בקר חולים.

הקב”ה ניחם אבלים, אף אתה נחם אבלים.

הקב”ה קבר מתים, אף אתה קבור מתים.

 הוי דומה לו :

מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום.

מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש.

 ועל דרך זו קראו הנביאים לא-ל בכל אותם כינויים:ארך אפיים ורב חסד, צדיק וישר, תמים, גיבור וחזק וכיוצא בהן. להודיע שהן דרכים טובות וישרות, וחייב אדם להנהיג עצמו  בהן להידמות אליו כפי כוחו.

למען לימוד מעמיק של המקור, כדאי לחלק את המקור לשני חלקים. הראשון, מתייחס למעשיו של הקב”ה והשני לתכונותיו.

נקרא בקול יחד עם התלמידים את החלק הראשון של המקור, עד המילים “הוי דומה לו”.

• מדוע לא ניתן לפרש שהכוונה להליכה פיזית?
• מהם מעשיו הטובים של הקב”ה? (מלביש ערומים, מבקר חולים, מנחם אבלים, קובר מתים).

שאלה מכוונת קריאה – לפני שנמשיך לקרוא עד סופו של המקור נבקש מהתלמידים להדגיש במהלך הקריאה, על גבי הקטע  תכונות ומידות של הקב”ה. נקרא עד הסוף.

נבאר יחד מילים קשות ונמנה את המידות. נבקש לבאר כל מידה מתוך עשר המידות המתוארות (שלם = תמים / סבלן = ארך אפיים. /  עושה הרבה חסדים = רב חסד).

• מי “גילה” לנו שאלו הם מידותיו של הקב”ה?
• מה הסיבה שהנביאים קיבלו בנבואה את התכונות הללו וגילו אותם לדורות הבאים?

מעשיו של הקב”ה המוזכרים במקור מתארים מצב בו היה חוסר והקב”ה השלימו. נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולמלא יחד דף עבודה.

נעסוק בפירוט המעשים הטובים שלמדנו מהקב”ה, נראה היכן הם מופיעים בתורה וכיצד הם באים לידי ביטוי.

נעבור במליאה בעיקר על חלק ההרחבות שבטבלה.

נקרא שוב את המדרש יחד ונבקש מהתלמידים להמשיך לכתוב את המדרש בתבנית הבאה:

“מה הוא…. אף אתה…..”

נבקש מכל תלמיד לחשוב :

• במה הייתי רוצה ואיך אני יכול/ה ללכת בדרכיו של הקב”ה?
• מה יכול לעזור לי בכך?

נזמין את התלמידים לשתף את הכיתה במה שכתבו.

לסיום נספר כי הנביאים כינו את הקב”ה בתכונות טובות  כדי להודיע שאותן ראוי לאמץ.

משימת כתיבה הביתה:

• בחרו כינויי אחד מתוך הרשימה וחישבו האם יש בכם תכונה זו? עד כמה היא משפיעה עליכם?
• האם יש תכונה מתוך הרשימה שהייתם רוצים שתהיה בכם? מהי? מה תעשו כדי לרכוש אותה? כיצד תכונה זו תגרום לכם להיות טובים יותר?

פתחנו בציווי ” אַֽחֲרֵ֨י ה’ אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ.” למדנו שמשמעות הציווי הוא להיות דומים לקב”ה במעשים ובתכונות. בדקנו על פי הדוגמאות שבמקור ההלכתי למי ומה היה חסר וכיצד השלים הקב”ה את החסר.סיימנו בשאלה כיצד אנחנו יכולים ללכת בדרכי ה’ ובמה כל אחד מאיתנו צריך או רוצה להיות דומה לקב”ה.