ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

לדון לכף זכות

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
לדון לכף זכות
לב השיעור
פתיחה
מפגש
שאלה- "לדון לכף זכות?"
התבוננות
לימוד - פועל ובעל בית
הפנמה
סיטואציה - לדון לכף חובה וזכות
אסיף
מחשב מקרן
כולנו נדרשים לעיתים להיות 'שופטים' במקרים שונים בחיינו. בשיעור, נלמד כיצד להביט על האחר בעין טובה וסולחת ונראה את השכר משמיים על כך.
לב השיעור: כיצד דנים לכף זכות?
פתיחה: הצגת מקרה

נפתח בהצגת המקרה הבא:

קבעת עם חבצלת בפארק שבין שתי השכונות שלכן בשעה ארבע אחר הצהריים. התארגנת והגעת למקום המפגש בזמן. את מחכה לה והזמן ממשיך לחלוף. בשעה ארבע ועשרים את לפתע מבחינה שהיא מתקרבת.

  • מה המשפט הראשון שתגידי לה כשתפגשו?

לאחר דיון קצר בכיתה אודות התגובה לחבצלת נעבור ללימוד מקור.

מפגש: שאלה- "לדון לכף זכות?"

נכתוב על הלוח את המשנה בפרקי אבות פרק א’ משנה ו’:

יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות.

נדגיש על הלוח את סוף המשנה: ‘לדון לכף זכות’, ונשאל:

  • מה פירוש המילים הללו?

נצייר על הלוח מאזניים. ונסביר- הרבה פעמים יש לנו אפשרות לשפוט מצב בחיים שלנו לשני כיוונים: לחובה או לזכות (נדגים על המאזניים, את שני הכיוונים). כמו שראינו בתרגיל הפתיחה, יתכנו שתי אפשרויות להגיב לאיחור של חבצלת: בכעס עליה ואשמה- אז אנחנו דנים אותה לכף חובה, או לומר לה שלמרות שהיה מעצבן לחכות, בכל זאת אנחנו מאמינים שהיא לא סתם התעכבה- זהו דין לכף זכות. לנו יש את היכולת להטות את המאזניים ולהחליט מה יכריע יותר: כף החובה או הזכות.

התבוננות: לימוד - פועל ובעל בית

נקרא יחד (או שנספר בעל פה) את הסיפור שמופיע בגמרא, מסכת שבת קכז ב:

תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות.
ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון
ונשכר (הועסק כפועל שכיר) אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים.
ערב יום הכפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני
אמר לו: אין לי מעות
אמר לו: תן לי פירות אמר לו: אין לי
תן לי קרקע, אין לי
תן לי בהמה, אין לי
תן לי כרים וכסתות, אין לי
הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.
  • מה לדעתכם מרגיש הפועל לאחר שלוש שנות עבודה?
  • מה אתם חושבים על בעל הבית?
  • כיצד הייתם מגיבים במקום הפועל?
  • כיצד לדעתכם ימשיך הסיפור?
לאחר הרגל (חג הסוכות) נטל בעל הבית שכרו בידו,
ועמו משוי(משא) שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו.
אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו.
אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני?
אמרתי: שמא פרקמטיא (סחורה) בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן
ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני?
אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים
בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני?
אמרתי: שמא מוחכרת(מושכרת) ביד אחרים היא
ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני?
אמרתי שמא אינן מעושרות
ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני?
אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים
אמר ליה: העבודה (לשון שבועה), כך היה!
הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה,
וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי,
ואתה, כשם שדנתני לזכות – המקום ידין אותך לזכות.
  • מה ניתן לומר כעת על התנהגותו של הפועל?

נסכם- הפועל נהג במידה טובה עם המעסיק שלו, האמין לו ודן אותו לכף זכות פעם אחר פעם! אפילו כשהגיע הסוחר לביתו, קודם אירח אותו ואז שוחח איתו על שכרו.

הפנמה: סיטואציה - לדון לכף חובה וזכות

נחלק את הכתה לחמש קבוצות. ניתן לכל קבוצה מקרה אחד ונבקש מכל קבוצה לענות על השאלה שבסיום כל מקרה בשני אופנים: באופן שדן לכף חובה ולכף זכות.

נבקש מהקבוצות השונות להציג את המקרים ואת אופני הדין השונים.

נסכם ונראה מה עזר לנו להצליח לדון לכף זכות:

  1. לדמיין את עצמי במקומו- אם אני הייתי במצבו, כיצד הייתי רוצה שיתייחסו אלי.
  2. להבין את האחר, ולא יש לכעוס עליו.

הרבה פעמים, נראה שהכעס הראשוני שלנו נבע מכך שלא הבנו את המצב בו היה החבר. אנחנו כועסים לא פעם עקב חוסר הבנה או דברים שאינם בשליטתנו, ולא זוכרים שלפנינו יש חבר שרק רוצה בטובתנו.

לסיכום, נקרא את דבריו של הרב עובדיה יוסף זצ”ל:

…ילמד כל אדם, להרגיל עצמו במידה טובה- לדון את חבריו ואת בני ביתו לכף זכות, ולא יהיה קפדן וחשדן תמיד, רק יהיה נח עם הבריות, ודנם לכף זכות, להבין לנפשם של חביריו ומשפחתו, ויזכה על ידי זה שגם מן השמים ידונו אותו לכף זכות, כמו שאמרו רבותינו במסכת שבת (שלמדנו קודם)הדן את חבירו לכף זכות, דנים אותו מן השמים לזכות.”
אסיף:

פתחנו בהצגת מקרה על חברה המאחרת לפגישה ושאלנו- מה נגיד לה כשהיא תגיע? לאחר מכן קראנו את דברי המשנה “הוי דן כל אדם לכף זכות” ושאלנו מה פירוש- לדון לכף זכות? לאחר מכן למדנו את המדרש על הפועל ובעל הבית, ודנו בהתנהגותו יוצאת הדופן של הפועל. סיימנו בחלוקה לקבוצות, וקריאת סיטואציות, כאשר כל קבוצה ענתה על השאלה בשני אופנים- לכף חובה ולכף זכות, ומכאן ניסינו להבין מה עוזר לנו לדון אדם לכף זכות. חתמנו בהקראת דברי הרב עובדיה יוסף.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!