נשמיע לתלמידים שתי מנגינות (מנגינה המבטאת פחד ומנגינה המבטאת שמחה).

• מה כל מנגינה מבטאת?
• במה המנגינה משמעותית בשביל להעביר תחושות?
• אם נצפה בסרט מפחיד איזו מנגינה תהיה שם?
• אם נצפה בסרט מצחיק, איזו מנגינה תהיה שם לדעתכם?

המנגינות משפיעות על ה”אווירה”. במאי שרוצה לייצר תחושות וחיבור לתסריט, יבחר בקפידה מנגינות שיבטאו בכל שלב בסרט את מה שעובר על הדמויות.

נחלק את התלמידים לקבוצות ונזכיר את המזמור שעסקנו בו בשני השיעורים האחרונים: “לדוד ה’ אורי וישעי”.

נאזין ללחנים שונים שהולחנו על מזמור זה, כשלכל לחן יינתן מספר סידורי. כל קבוצה תקבל כרטיסים ועליהם תיאורים שונים ללחנים (מהיר וקצבי, מהיר, איטי משתפך, לירי , הססני, קצבי ומעודד)

נבקש מהתלמידים להתאים את הלחן לתיאורו:

1. “אם תחנה עלי מחנה” של יונתן שינפלד (מהיר וקצבי)
2. “אחת שאלתי” של פרחי טורנטו (מהיר)
3. “אחת שאלתי” של פרחי מיאמי (איטי משתפך)
4. “שמע ה’ קולי אקרא” של אודהליה ברלין (לירי, איטי, משתפך)
5. “קווה אל ה” של יהודה יוסף. (חלק ראשון: הססני, איטי, חלק שני: קצבי ומעודד.

נבקש מכל קבוצה לבחור שיר אחד ממה ששמענו לזמזם או לשיר אותו בלחש ולהחליט באיזו מידה הלחן מתאים לתוכן של המזמור.

בנוסף, על כל קבוצה להביע את עמדתה בכתב, ולרחק מכן לבחור נציג שידווח על הכתוב במליאה של כל הכיתה.

נזמין לשיתוף ונרחיב על כל לחן בהתאמה לשיתופים:

1. בשיר “אם תחנה עלי מחנה” השיר הוא קצבי אפשר לדמיין שיש כביכול גייסות שמתקדמות בקצב והאדם מחזק את עצמו בחזרות מרובות: “לא ירא לבי ..לא ירא לבי …לא ירא לבי” אח”כ “אם תקום עלי מלחמה אוהו.. מלחמה…” כביכול שומעים קולות של מלחמה  ואז יש הדגשה מיוחדת על תשובת האדם “בזאת אני בוטח ..בזאת אני בוטח…בזאת אני בוטח” הלחן מבטא איזו תחושה החלטית שברור לאדם שה’ אתו ועל כן הוא מתחזק ואומר שאינו ירא אלא בוטח בה’.
2. בשיר “אחת שאלתי” של פרחי טורונטו –לחן ותיק מלפני כ-40 שנה הלחן הוא קצבי ושמח לאורך כל השיר וכביכול נראה שאינו מתאים לרצינות המילים, אולם אם נחשוב מעט נוכל לומר שהאדם בטוח בבקשתו הטובה לשבת בבית ה’ כל חייו. הוא משתמש בלחן קצבי ושמח לאורך השיר כולו לבטא את שמחתו של האדם הבוטח בה’ וזוכה לקרבת אלוקים.
3. לחן נוסף של “אחת שאלתי”/ פרחי מיאמי (זה דבר טוב לעשות השוואה בין 2 לחנים לאותן מילים )הלחן הוא איטי ומשתפך ושומעים בו ממש את התפילה והערגה לה’. המילה אחת מודגשת בדיבור רצ’יטטיב.
4. בשיר “שמע ה’ קולי אקרא” זהו לחן מהשנים האחרונות מרבים לשיר אותו בסעודה שלישית באולפנות וישיבות תיכוניות. השיר מבוצע  ע”י מקהלת פרחי השומרון  ויש בו מספר חלקים כאשר הלחן ממש מתאר את המילים. יש תחושה של תפילה במילים “שמע ה'” אח”כ משתנה הנעימה “לך אמר לבי” וזה נשמע ממש כמו דיבור ושיח .בחלק השלישי “אל תסתר פניך ממני”  ממש שומעים בקשה ותחינה רק אל תעזוב אותי אח”כ האדם כביכול מתעודד מעט “עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני …”השיר מסתיים בנעימה מעט יותר מעודדת.
5. השיר: “קווה אל ה'” לחן של פרחי לונדון. לחן  ישן (30-40 שנה) מעודד מאד  יש בו חזרות מרובות על המילה “קווה” .שומעים  כמה קולות שחוברים לתקווה גדולה. יש בשיר קצב  והתחזקות של המנגינה לקראת איזה משהו גדול- תקוה שמתגברת עם הביטחון בה’. סיכום לשיעור המוסיקלי : שיעור זה מהווה סיכום לשיעור העיוני. בשיעור זה נחשפנו למספר פסוקים מתוך מזמור כ”ז בתהילים דרך חווית המוסיקה. אלו תחושות עולות בכם בסופו של השיעור בנוגע למסר של המזמור? אלו מילים במזמור הייתם מסמנים כמרכזיות ומכוונות לתחושת הערגה לה’ ?

לסיום, נזכיר מה למדנו בשלשת השיעורים האחרונים סביב המזמור, ונבקש מכל אחד להגיד משהו אחד שהוא למד ממנו.

פתחנו בהבנה כי יש משמעות לבחירת מנגינה כשרוצים לבטא טקסט או רעיון. שמענו לחנים שונים על מזמור כז’ וניסינו לחשוב עם איזה אחד אנחנו יותר מתחברים ומדוע. סיימנו בסיכום המהלך שעברנו בשיעורים האחרונים.