ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נזכיר את השיעור הקודם:
נסכם את העיסוק בפחד ונזכיר את פרק כז’ בתהילים.
נחלק לכל התלמידים דף עם המזמור: לדוד ה’, מחולק כפי שיוקרן לאחר מכן על הלוח. נבקש מכל תלמיד לצבוע את ביטויי הפחד בצבע שלדעתו מסמל פחד ואת ביטויי הבטחון בצבע שלדעתו מסמל בטחון.
קריאת המזמור תחולק לשלושה חלקים על פי השלבים השונים במזמור:
חלק א:
נקרא את המזמור כשהוא מוקרן על הלוח (חלק ראשון בלבד א’- ג’). (העימוד ע”י המורה להבנת המזמור, העימוד מחולק לשלושה חלקים עפ”י נושאים: בטחון בה’,בקשה ופירוט הבקשה.כמו כן מחולק עפ”י צלעות מקבילות להבנה חזותית של הטקסט.)
א) לְדָוִד
ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא
ה’ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:
ב) בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת-בְּשָׂרִי
צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ:
ג) אִם-תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא- יִירָא לִבִּי
אִם-תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזאת אֲנִי בוֹטֵחַ:
הנושא העולה מתוך הפסוקים הוא בטחון בה’. נדגיש יחד את המילים המתארות פחד על הלוח. נשים לב למושגים: “דימוי”, ו”הבלטה” ע”י השוואה לדבר אחר שהוא מוחשי וידוע יותר: “מרעים לאכול את בשרי”-אנשים רעים כמו חיות רעות המעוניינות לטרוף אדם ולאכול את בשרו, במלחמה.
דוד פותח את המזמור במילים “ה’ אורי וישעי ממי אירא” – ה’ הוא עבורו כמו אור, כמו פנס, שמוליכו בחושך. בהמשך הפסוק מתאר דוד את ה’ כמעוז: “ה’ מעוז חיי”- מעוז הוא מבצר או מקום גבוה שבו אפשר להסתתר. האמונה בה’ הוא בבחינת מבצר שמגן על האדם. החלק הראשון במזמור פותח במילים “ממי אירא” ומסיים במילים “אני בוטח”.
חלק ב:
נמשיך לקרוא יחד את המזמור ( פסוקים ד’-ו’).
ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ
שִׁבְתִּי בְּבֵית-ה’ כָּל-יְמֵי חַיַּי
לַחֲזוֹת בְּנעַם- ה’
וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:
ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בסוכו בְּיוֹם רָעָה
יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ
בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:
ו) וְעַתָּה יָרוּם ראשִׁי עַל-איְבַי סְבִיבוֹתַי
וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה’
פסוקים אלו מציגים את הבקשה היחידה של דוד.
נאתגר בשאלות מעמיקות:
נשים לב כי העימוד מציג מילים נרדפות בצלעות מקבילות. שבעה שמות לבית המקדש בשבעה פעלים שונים.
נמשיך בהבנה:
בקשתו היחידה של דוד היא: לחזות בנועם ה’: “אחת שאלתי מאת ה’..שבתי בבית ה’ כל ימי חיי”- דוד המלך מבקש להיות קרוב לה’ כמה שיותר כביכול הוא יושב “בביתו”.
נבקש לכתוב במחברת את הפעלים השונים אל מול שמות בית המקדש שהפעלים מתייחסים אליהם.
חלק ג:
נקרא יחד את פירוט בקשתו של דוד (ז’- י”ד):
ז) שְׁמַע-ה’ קוֹלִי
אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:
ח) לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי
אֶת-פָּנֶיךָ ה’ אֲבַקֵּשׁ:
ט) אַל–תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי
אַל– תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ
עֶזְרָתִי הָיִיתָ
אַל-תִּטְּשֵׁנִי וְאַל–תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי:
י) כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי
וַיהוָה יַאַסְפֵנִי:
יא) הוֹרֵנִי ה’ דַּרְכֶּךָ
וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר
לְמַעַן שׁוֹרְרָי:
יב) אַל–תִּתְּנֵנִי
בְּנֶפֶשׁ צָרָי
כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר
וִיפֵחַ חָמָס:
יג) לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי
לִרְאוֹת בְּטוּב-ה’ בְּאֶרֶץ חַיִּים:
יד) קַוֵּה אֶל-ה’
חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ
וְקַוֵּה אֶל-ה’
נבקש מן התלמידים למצוא את ביטויי השלילה בתוך המזמור ולסמן אותם בצבע:
דוד המלך פונה לעצמו וגם אלינו ומגדיר שיש להכיר בכך שיש מצבים של פחד ויש מצבים של תחושת נטישה: “כולם עזבו אותי אפילו הורים שאמורים להגן על תינוקם”. (שוב ניתן לשים לב לכך שיש שימוש במושג דימוי-“..כי אבי ואימי נטשוני”-דוד ממשיל עצמו לתינוק שהוריו מתו או הפקירו אותו והוא זקוק לעזרה.)
נציין את המילה: “מרעים” ונסביר:אנשים שעושים לי רע. נזכיר את אופן מציאת השורש במילה ונסמן עם התלמידים את האותיות “ר”,”ע” בתוך המילה מרעים. נבקש מהתלמידים למצוא עוד מילים משורש זה במזמור (רוע, רעים, הרעו, וירעו…).
נקרא את המזמור שנית (על-ידי תלמיד שקורא היטב או קבוצות שקוראות בקול פסוק או שניים).
ונסכם את דגשי הצבעים להבחנה חזותית:
נבקש מהתלמידים לצבוע את המזמור בהתאם למה שלמדנו בכיתה. להוסיף לסימון הצבעוני של הביטחון והפחד סימון בצבעים של שמות בית המקדש, דימויים, מילות שלילה, פעלים ובקשות.
נבקש מהתלמידים לספר סיפור שהם שמעו או שקרא להם, שבו ה’ הציל אדם, או שאדם הרגיש שה’ עוזר לו.
פתחנו בחיבור לשיעור הקודם. למדנו את המזמור לעומק, חילקנו אותו לחלקים ושמנו לב למבנה, לדימויים ולמילים משמעותיות. ראינו את התהליך שעובר דוד המלך וסיימנו במחשבה על רגעים בהם ה’ עוזר גם לנו בחיים.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא