נפתח את השיעור בשיר שמספר על שיטת אומנות יפנית ייחודית בשם קינצוגי. בנוסף לשיר נראה גם תמונה, או כמה תמונות, של כלים שנעשו בשיטה זו.

לַיָּפָּנִים יֵשׁ קֶטַע מוּזָר

בִּמְקוֹם לִזְרֹק קְעָרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה

הֵם אוֹסְפִים אֶת כָּל הַחֲתִיכוֹת שֶׁלָּהּ

וּמַרְכִּיבִים אוֹתָהּ לְאַט בַּחֲזָרָה

כְּאִלּוּ הֵם לֹא מוּכָנִים לְוַתֵּר

גַּם לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא הָרוּס וְשָׁבוּר

אָז הֵם לוֹקְחִים אֶת הַמַּצָּב הַסּוֹפִי הַזֶּה

וְהוֹפְכִים אוֹתוֹ לְהַתְחָלָה שֶׁל סִפּוּר

וְזֶה תַּהֲלִיךְ לֹא פָּשׁוּט

הוּא דּוֹרֵשׁ זְמַן וַעֲדִינוּת

אֲבָל מַה שֶׁבֶּאֱמֶת מְטֹרָף

זֶה שֶׁהֵם לֹא מִשְׁתַּמְּשִׁים

סְתָם בְּדֶבֶק שָׁקוּף

הֵם מִדְבִּיקִים הַכֹּל יַחַד בְּזָהָב

כְּאִלּוּ הֵם מִתְעַקְּשִׁים

לָקַחַת אֶת הַסְּדָקִים

הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, הַבִּלְתִּי נִרְאִים

וּלְהַצִּיג אוֹתָם כָּכָה

בְּגַאֲוָה לָעוֹלָם

כַּדָּבָר הֲכִי נוֹצֵץ, הֲכִי מִדְהִים

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל קְעָרָה שֶׁנִּשְׁבֶּרֶת

יוֹצֶרֶת חֲלָקִים כָּל כָּךְ שׁוֹנִים

אָז כָּל אַחַת שֶׁמַּדְבִּיקִים נִרְאֵית אַחֶרֶת

וְזֶה כְּאִלּוּ הִיא אוֹמֶרֶת לִפְעָמִים:

אֵלּוּ הַשְּׂרִיטוֹת שֶׁלִּי

אֵלּוּ הַשְּׁבָרִים שֶׁלִּי

אֲנִי לֹא דּוֹמָה לְשׁוּם דָּבָר קַיָּם

בּוֹאוּ וְתִרְאוּ

כַּמָּה יָפָה אֲנִי

אֵין עוֹד אַף אַחַת כָּמוֹנִי בָּעוֹלָם

(ברק פלדמן)

• מה אתם חושבים על התפיסה היפנית?
• האם באמת יש יכולת לתקן שברים בצורה טובה?

אחרי שפתחנו בהשקפה היפנית על שבר ותיקון ננסה לפגוש זאת גם מהזווית היהודית.

“חסיד אחד שאל את רבי אברהם מסטרטין: אנו אומרים בתפילת ראש השנה שהאדם “משול כחרס הנשבר” וידועה ההלכה שאומרת שכלי חרס אין לו טהרה בטבילה ואין לו תקנה אלא שבירה.

כיוון שכך, כיצד מועילה טבילה במקווה לטהרת אדם?
השיבו רבי אברהם: אכן, כדבריך, בטבילה עצמה לא די.

הטבילה מטהרת בזכות התשובה ובזכות הלב הנשבר המתלווים אליה, וכפי שאתה בעצמך אמרת: “כלי חרס- שבירתו זוהי תקנתו”

• מה הכוונה שאצל האדם “שבירתו זו תקנתו”?
• אילו שברים יש באדם?
• איך יכולה להיות תקנה בעצם השבר?

כל אירוע שמתרחש על האדם במהלך חייו משפיע עליו ומעצב אותו ואת כוחותיו.

לצערנו, בדרך כלל, כאשר קורים אירועים קשים הם יוצרים אצל האדם תחושות קשות. בשנה זו, שנה של מלחמה, עלולים להיווצר הרבה שברים בנפשו של אדם- פחד, חרדה, עצב, כעס, חוסר אמונה, ייאוש וכד’… בהמשך המפגש נרצה לחשוב יחד אילו כוחות יכולים להיוולד דווקא בזמנים כאלה. אבל קודם נחוש קצת את הדברים “דרך הידיים”

• אאפשרות א
• באפשרות ב

בשביל להדביק את השברים אנחנו צריכים את הדבק המוזהב שמחבר אותם.

• מה הדבק שלכם? מה נותן לכם כח?

בעולם הפסיכולוגיה מדברים על “חוסן” כעל היכולת להתמודד עם מצבים קשים ומורכבים.

נפרוס לפני התלמידים את הכותרות של רכיבי החוסן- חמלה עצמית, שייכות, משמעות, גמישות, חיבור לגוף, דמיון ויצירה.

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו רשימה של כמה שיותר דברים בכל כותרת איתם הוא נפגש במהלך השנה. מה הם הדברים שנתנו לו כח לעבור את השנה המורכבת הזו, ומה הוא היה רוצה עוד לחזק אצלו.

“שבירתו היא תקנתו”. כשקורים לאדם מאורעות קשים משהו בתוכו נשבר.

השבר הוא קשה וכואב ואנחנו מייחלים לחיים של שפע טובה וברכה.

היכן התקנה?

השבר הוא חלק מהחיים וקורה לנו בעוצמה כזו או אחרת כל הזמן. עם השבר נסדק משהו בתבניות שהיינו רגילים אליהם – דרכי חשיבה מסוימות, התנהגות, תפיסות וכד’… כאן גם נכנסת האפשרות לתיקון. כוחות  חדשים שמאפשרים לנו למלא את הסדקים שבין השברים. הכוחות הללו הופכים להיות חלק מאיתנו ומאירים לנו חלקים נוספים בחיינו. הם לא מכסים על השברים, אנחנו לא מתייחסים לכאב כאילו הוא לא קרה, אבל אנחנו כן מנסים למצוא את “דבק הזהב” שיצור מהשבר כלי חדש.

שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה!