נזמין את התלמידים לסבב של אסוציאציות ביחס למושג “מהדרין”. אנחנו מציעים לחזור על התרגיל הזה בשלושה סבבים, ובסופו לבקש מכל תלמיד לחשוב: האם רוב המילים שעלו בו היו מילים עם מטען שלילי או עם מטען חיובי ביחס למושג “מהדרין”?
במידה ואינכם עושים שימוש בשיעור הנקרא “כשר לי ולא כשר לך” תוכלו להשתמש בשתי תעודות הכשרות הנמצאות במערך המוצע שם : אחת של מהדרין והשנייה של כשרות רגילה, ולבקש להעלות אסוציאציות ביחס לתעודות.

נשים ברקע מנגינה שקטה (כדאי ניגון חסידי או משהו בסגנון זה), ונבקש מכל תלמיד להקשיב בשקט לקולות שעולים בו, ולמצוא בתוכו שני קולות: קול ששמח ומחפש להדר, וקול שמתנגד ומתקשה עם מושג ההידור. לאחר שלוש דקות של הקשבה שקטה נבקש לתת קולות כתובים לכל אחד משני הקולות הללו.

נספר לתלמידים שאחת מהאפשרויות לפירוש המושג “להדר” קשורה להבנה שמקורה נמצא בשפה הארמית, בה האותיות ה’ וח’ מתחלפות וכן האותיות ד’ וז’, ואם כך משמעותו של ההידור היא חיזור. נבקש מהתלמידים לחשוב מחדש על המונח מהדרין ולפגוש אותו כתנועה שמחזרת אחר המצווה. ניתן לתרגיל המחשבה כמה דקות של שקט (אפשר ללוות אותו במילים שיעזרו לתלמידים לחשוב על כך, למשל לומר בקול התאהבות, חיפוש, ריצה, מבוכה, קשר, שייכות וכדומה, או לחילופין להיות יותר קונקרטיים ולהציע לתלמידים לחשוב על אדם אהוב שיש לו אירוע כלשהוא ואנחנו מחפשים איך לשמח אותו, לקנות לו משהו או סתם להדר ולחזר אחר רצונו וכוונותיו).
נבקש מהתלמידים לשתף בתמונה, במחשבה ובהרגשה שצפה בהם לנוכח החידוש במילה הידור ובשדה הסמנטי והרגשי שהיא מביאה איתה. כיצד מחזרים אחר מצוות? כיצד יוצרים עולם בו החיזור אחר מצווה הוא מבוקש ומשמח?

• אתרגיל כתיבה
• ביצירה

בשיעור ניסינו להבין את המשמעות של הידור במצוות, והעמקנו בהבנה של ההידור כחיזור, ובאיזו צורה זה משמעותי לחיים שלנו.