נביא לכיתה שתי תמונות – אחת של תעודת כשרות רגילה ואחת של תעודת כשרות מהדרין. נעביר אותם בין התלמידים, ונבקש מהם לנסות ולכתוב על דף את כל מה שלפי דעתם וידיעתם מבחין בין שתי התמונות שראו. ההבדלים בין שני סוגי הכשרויות יכולים להיות רבים ומגוונים ובעלי משמעות בכל מיני תחומים, כיוון שהנושא שלנו איננו זה, נסתפק בידיעות של התלמידים ובמידת מה שנראה לנו נוסיף עוד מידע משמעותי.

ניתן לתלמידים את השאלה ההלכתית הבאה שנשאלים רבנים לא אחת, ונבקש מהם לענות עליה בכתב מעיניים הלכתיות:

כבוד הרב שלום וברכה

איך יכול להיות שאני מקפידה על הלכות בדיני כשרות, ואח שלי שהפך להיות חרדי לא מוכן לאכול אצלי בטענה שזה לא מספיק כשר בשבילו? האם הטענה שלו אומרת שבעצם מה שאני אוכלת הוא לא כשר? אני קצת מבולבלת כי ההלכה חשובה לי, אשמח לתשובתך.

לאחר שהתלמידים עונים על השאלה, נבקש ממספר תלמידים לקרוא את התשובה שכתבו.

נתייחס לתשובות שנכתבו, כאשר בשלב זה חשוב לנו בעיקר להדגיש את מקומן של מחלוקות בתוך העולם ההלכתי (כפי שכבר למדנו בראשית השנה, סביב נושא המחלוקת שבחוברת הלימוד), ואת ההכרה שמעשה הוא לגיטימי מבחינה הלכתית כל עוד הוא מעוגן בדברי פוסקים ותלמידי חכמים.

נחלק את הכיתה לקבוצות, ונבקש מכל קבוצה לעבור יחד על חוברת הלימוד, ולחפש כמה שיותר נקודות בהן מצביע הרב קנוהל על שיטות שונות בתוך הלכות כשרות (במידה ולמדתם בכיתה גם את הלכות שבת, אפשר לצרף את ההלכות הללו ללמידה ולחפש גם שם מחלוקות).

אפשרות נוספת היא להעלות נקודות שונות בתחומים הלכתיים מגוונים, ולשמוע מן התלמידים את האופן בו הם נוהגים בבית ביחס לנקודות אלו. סביר להניח שהכיתה תעלה מעצמה מגוון של עמדות ושיטות פסיקה (באפשרות זו צריך לתת את הדעת כיצד והאם נכון להתייחס לנוהג שיעלה מן התלמידים שאיננו עולה בקנה אחד עם שום שיטה הלכתית).

לאחר מכן נפתח עם התלמידים דיון בשאלה האם היינו שמחים ורוצים לראות עולם הלכתי נטול מחלוקות, עולם בו השיטה ההלכתית הלגיטימית היא אחת ויחידה? מה המחירים ומה הרווחים שיש למבנה ההלכתי שלנו, בו כל עדה וכל ציבור ולעיתים אפילו כל קהילה ומשפחה מחזיקה בשיטה הלכתית אחרת ביחס לנקודות משמעותיות באורח החיים הדתי שלנו? (אפשר להיעזר במקורות שבחוברת הלימוד “במעגלי ההלכה“, בפרק העוסק ב“מחלוקות בהלכה“, עמודים 26-29).

אחרי העיסוק בהכרה העקרונית של מקום המחלוקת בהלכה, נבקש בשלב זה לעסוק בהיבט האישי והרגשי שמתלווה למכתב השאלה איתו פתחנו את השיעור. נבקש מכל תלמיד לכתוב דו שיח שיתאר את המפגש של האחות עם האח לאחר שקיבלה את מענה הרב, כפי שניסחנו אותו יחד בסופו של השלב הקודם.

במידה והכיתה תשתף פעולה אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, ולבקש מכל קבוצה להציג את המפגש בין האחים כפי שהם מדמיינים אותו. נדון עם התלמידים בשאלה איזו תמונה של מפגש היא התמונה האידיאלית ביותר מבחינתם, וכיצד ניתן לסייע לה להתרחש.

אם הדבר אפשרי, כדאי לשקול להביא לכיתה בסוף השיעור או בשיעור אחר דמות פוסקת, שתמשיך ותפתח את השאלות הקונקרטיות שיעלו עם התלמידים.

בשיעור זה ניסינו להתמודד עם נושא המחלוקת, לא רק בהיבט הרעיוני שלו אלא גם בקשיים שהוא יוצר בחיי המעשה. ניסינו להבין מהו המצב האידיאלי בהקשר זה, וכיצד נכון לנהוג בפועל.