נפתח בסבב בו כל תלמיד אומר את הדבר הראשון העולה בראשו כתגובה למילה ‘כעס’. נכתוב את המילים על הלוח. לאחר מכן נבקש לשמוע אילו דימויים עולים לתלמידים כשהם חושבים על כעס, ונכתוב גם את דברים אלו על הלוח.

לאחר סבבים אלו נעבד עם התלמידים את המילים שעלו, נתמקד במילים שנאמרו כמה פעמים או שיש דמיון ביניהן, ונדון ברגשות ומחשבות העולות בעקבות רשימת המילים שנאמרה.

*למידה מרחוק: נכתוב את האסוציאציות בלוח הלבן של שיתוף המסך, ובמקום סבב הדימויים ניתן לבקש מהתלמידים למצוא תמונה/ אימוג’י המתארים בעיניהם מהו כעס.

נקרא את הפסוקים המתארים את סיפור קין והבל:

ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה–לַיהוָה.  ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.  ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.  ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.  ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (בראשית, ד’, ג – ח)

נשאל את התלמידים:

• מה קין מביא כמנחה לה’? מה מביא הבל?
• מה גרם לקין לכעוס?
• מה אומר ה’ לקין?
• אילו שאלות עולות לכם בעקבות קריאת הפסוקים? מה חסר?

נסב את תשומת לב התלמידים לעובדה שלא מופיעה בפסוקים תגובת קין לדברי ה’. נבקש מהתלמידים לכתוב תגובה אפשרית של קין. להעמקה נוספת, ניתן לעלות דבר נוסף החסר בפסוקים- דברי קין להבל בהיותם בשדה, ולבקש מהתלמידים להשלים מדעתם גם דברים אלו.

לאחר הכתיבה האישית, נבקש מהתלמידים לשתף את שכתבו.

נשאל:

• מעבר לתגובתו של קין, מה ניתן ללמוד על כעס באופן כללי? ממה נובע הכעס? מה עומד בשורשו?

נאסוף את תשובות התלמידים וננסה לשקף את הרעיון המרכזי (או הרעיונות) העומד בבסיס תשובות התלמידים.

נחלק את הכיתה לזוגות לצורך למידה בחברותות. כל צמד ילמד את הפיסקה מדברי הרב קוק, וינסה לענות על השאלות המנחות המובאות להלן:

כל זמן שקשר הקדושה הטהורה של קבלת עול מלכות שמיים לא נותק מנשמתו של האדם , הרי נפשו מקבלת יישוב וריצוי. כל הדברים שבעולם שהם נגד רצונו בין בעניינים שהם בגדר העבר, בין בעניינים שהם בגדר ההווה , בין בעניינים שהם בגדר העתיד, עד כמה שהם עומדים נגד מאווייו ונגד חפצו וטבעו לא יוכלו להרגיז אותו עד היסוד הנפשי, עד כדי אבידת שלטון הצדק והשכל לגמרי על פעולותיו. כי הידיעה שסוף כל סוף טוב ה’ לכל וכי כל המעשים כולם הינם תפקידים שהקב”ה מנהיג על ידם את עולמו ושם בוודאי משמשים הכל לטובה באחרית, ההקשבה האמיתית הזאת מוכרחת להניח במידה ידועה את מידת החימה של האדם, בהיותו נפגש במה שהוא נגד רצונו, שלא תתפרץ בכל מילואה (הרב קוק, עין איה, שבת, פרק י”ג, א’)

שאלות מנחות:

• הרב קוק מדבר בפיסקה זו על דברים המכעיסים את האדם, ואת צורת ההסתכלות שאמורה להרגיע את הכעס. אילו מילים מכוונות לתיאור הכעס לאורך הפיסקה?
• מה מכעיס את האדם על פי הדברים? בחרו משפט אחד או שניים המבטא זאת והסבירו במילים שלכם.
• כיצד מתאר הרב קוק את הכעס בצורתו המוגזמת?
• כיצד קשורה קבלת עול מלכות שמיים המופיעה בתחילת הפיסקה לכל האמור?
• האם הגורמים לכעס המופיעים כאן קשורים לדברינו על תגובתו של קין?

*למידה מרחוק: ניתן לחלק את הכיתה לחדרים ווירטואליים נפרדים בהם הם יכולים ללמוד בחברותות. (יש לוודא שנוכל לשים לב לכל חברותא בזמן הלמידה כדי להימנע מפיזור).  לחילופין, ניתן לשלוח אותם לחיפוש פירוש למילים הקשות המופיעות בפיסקה (יישוב, ריצוי, מאוויו, חפצו, אחרית, חימה) ולאחר מכן ללמוד עם כל הכיתה את הפיסקה יחד.

בסיום החברותות, נשמע את תשובות התלמידים על שאלות ההנחיה. נעלה לדיון שאלות לאור הפיסקה (במידה והזמן איננו מאפשר, ניתן לפתוח בדיון זה בשיעור ההמשך) :

• כיצד אנחנו מגיבים בזמן שמשהו קורה נגד רצוננו?
• האם הידיעה שכל הדברים נובעים מהנהגת הקב”ה לטוב משפיעה על תגובה זו?

פתחתנו בסבב תגובות ראשוניות למילה ‘כעס’, והדימויים עולים בקשר לכעס. קראנו את סיפור קין והבל והעמקנו בתגובת הכעס של קין למתרחש. כתבנו את תגובתו האפשרית של קין שאיננה מופיעה בפסוקים. לאור דברי הרב קוק ניסינו להבין מה עומד בבסיס הכעס, וכיצד ניתן לפתח צורת הסתכלות שונה על הדברים. נגענו בנושא הכעס במושגיו הראשוניים, בשיעורים הבאים נעמיק את ההתבוננות על הכעס ועל עצמנו.