נכתוב על הלוח את כותרת השיר: “כל הכבוד לאבא”.

נבקש מהתלמידים לכתוב רשימה של דברים עליהם הם מודים לאבא שלהם.

נזמין לשיתוף ונסביר כי מידת הכרת הטוב לאבא היא חשובה ומהותית כי לפעמים בחיי היומיום, ובמתחים הנוצרים בגיל ההתבגרות, איננו זוכרים כל מה שהוא עושה למעננו.

נקרא יחד את השיר: “כל הכבוד לאבא” של פרץ בנאי:

כָּל הַכָּבוֹד לְאַבָּא
שֶׁלֹּא חָסַךְ סֵפֶר
בְּמַחְסוֹר וְרָעָב

לָבוּשׁ בְּלוֹאִים בְּיַלְדוּתִי
יָשַׁבְתִּי בִּשְׂפַת הַשּׁוּרוֹת
וְכָל הַשְּׁאָר לֹא חָשׁוּב

כְּמוֹ אַבָּא אָז וְסֵפֶר בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו
אָמַר:
פֹּה טָמוּן כָּל הַסֻּכָּר שֶׁבָּעוֹלָם

נכתוב כותרות על הלוח, נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולהשלים אותן יחד:

1. סוג השיר : לירי / אישי
2. נושא השיר : שיר הערכה ותודה לאב, חשיבות הקריאה, וההשכלה. נסביר שהשיר כתוב מנקודת  ראותו של הבן , הוא מביע באמצעותו הערכה ותודה לאב על הקשר העז שהצליח ליצור בינו לבין הספרים ועל אהבת המילה שמן הסתם גרמה לו לרצות להיות משורר.
3. תוכן הבתים:

בית 1 –  האב  ,שייחס  חשיבות רבה לקריאה וללימוד , העמיד את רכישת הספרים בראש סולם העדיפויות של המשפחה . גם בעתות  רעב  ומחסור דאג לרכוש ספרים לבניו, וכך פתח בפני ילדיו את העולם הקסום של קריאת ספרים, וכן את עולם ההשכלה, שבעזרתו יוכלו ילדיו לפרוץ את מעגל העוני.

הפתיחה של השיר היא הצהרתית :

” כל הכבוד לאבא / שלא חסך ספר / במחסור ורעב “.

בית 2 – בבית זה עובר הדובר השר  לתאר את עצמו כילד לבוש בגדים בלואים. הלבוש שלו מייצג את המצוקה הכלכלית הקשה , שבני  המשפחה היו שרויים בה .

המצוקה הכלכלית הייתה חסרת חשיבות בעיני הילד , כיוון שהקריאה מילאה  אז את כל עולמו. “כל השאר לא חשוב…”

בית 3– בבית זה  מופיעה דמות האב , כשהוא אוחז  בספר  בין אצבעותיו  ומדבר בשבח הספר.

הספר עבור הילד הוא מפלט  מפני מצוקות  החיים ופיצוי באמצעות בריחה אל עולם הדמיון .

נאסוף את התשובות של כולם ונמפה את הדברים על הלוח.

ניגש לניתוח אמצעים ספרותיים: מטאפורות, סמלים וניגודים.

מטאפורות:

נבקש מהתלמידים לציין שתי מטאפורות ולפרש אותן.

1. מטאפורה דו משמעית: “ישבתי בשפת השורות ” , השורות המייצגות את הספרות  החילונית  ו / או הדתית , השורות דומות  לים –  ים הידיעה – והילד יושב על שפתו .
2. ” פה  טמון כל הסוכר  שבעולם ” , כלומר הספרות  היא דבר מתוק המספק אנרגיה  לגוף.

סמלים:

נבקש מהתלמידים למצוא שני סמלים בשיר ולפרש אותם.

1.ספר – מסמל עולם רוחני, השכלה .

2.סוכר – מסמל הנאה חומרית. מסמל גם את ההנאה שבקריאה.

ניגודים:

• איזה ניגוד מהותי עולה בשיר?
• האם צדק האבא שקנה ספרים במקום לקנות אוכל ובגדים?

בשיר עולה ניגוד בין עוני גשמי – לבוש בלואים. לבין עושר רוחני. בין חסכון בבגדים ואוכל ולבין ” בזבוז” (לא חסך) באמצעי חינוך והשכלה. מצד אחד הדאגה לאוכל ובגדים היא דאגה הכרחית שאב צריך לדאוג לילדיו, מצד שני רכישת האהבה לספרים יוצרת מפלט מחיי היומיום הקשים, גורמת לרצון לרכוש השכלה ולפריצת מעגל העוני, ויוצרת אהבה למילה הכתובה, שבעזרתה הגיע המשורר לשירה.

נעשה תרגיל ‘פלייבק’:

 נקרא לשני תלמידים ונבקש מהם לשלב ידיים ולעמוד גב אל גב.אחד מהם יפנה לכיתה ויגיד משפט אחדשיצדיק את האבא, שהעדיף את קניית הספרים על קניית אוכל ובגדים. אחר כך יסתובבו כאשר הפנים של השני לעבר הכיתה והוא יצטרך להגיד נימוק אחד נגד האבא שעשה כך. סיבוב זה אפשר לעשות כמה פעמים עד שיגמרו הנימוקים

• מהו הסוכר שמדבר עליו האבא?
• מה אפשר ללמוד ממנו?
• מה הוא רצה ללמד את ילדו?
• האם נשמע שהילד ‘נפגע’ או ‘הרוויח’?

לסיום, נבקש מהתלמידים לצייר על דף חלק בצבעים דימוי, מטאפורה או סמל משלהם לספר.

הציור צריך להביע את משמעות הספר בשבילם.

מי שירצה ישתף את המליאה.

פתחנו בכתיבת הכרת הטוב לאבא של כל אחד מאיתנו. דרך השיר ניסינו להבין מהי נקודת ההסתכלות של אבא ולדון על סדר העדיפויות שלו ובחירותיו סיימנו בציור של סמל/דימוי/מטאפורה המהווים את הסיפור עבורנו.