נשאל את התלמידים: איזו מילה עולה אצלכם כשאתם חושבים על התגלות של הקב”ה?

נשמע את כל התשובות בסבב.

נלמד את הפסוקים המתארים את התגלותו של הקב”ה למשה מתוך הסנה:

שמות ג, ב-ד
ב. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה’ אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל.
ג.וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה
ד. וַיַּרְא ה’, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו ה’ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה, ויֹּאמֶר הִנֵּנִי.

נשאל בכיתה:

• אילו שאלות עולות לכן מהכתוב כאן?
• מדוע להתגלות דווקא מתוך הסנה?
• מה זה סנה?
• האם הכתוב מספר לנו מדוע בחר הקב”ה במשה ?

נבקש מהתלמידים ללמוד בחברותות את המקורות הבאים, ולאחר כל מקור לענות לעצמם על השאלה (עדיף בכתב): מה אנו לומדים מכאן על דרכי ההתגלות של ה’ בעולם?

מדרש רבה, שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב, ט
שאל גוי אחד את ר’ יהושע בן קרחה: מה ראה הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה מתוך הסנה?
אמר לו: אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני? אלא להוציאך חלק אי אפשר.
למה מתוך הסנה? ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה.

הרב יהודה ליוואי, מהר”ל מפראג, גבורות ה’ פרק כג (עמ’ ק)
אדרבא יותר מיוחד הסנה לגילוי השכינה שהיא בכל מקום וכאשר נגלה השכינה בסנה מוכח שאין מקום מיוחד אל השכינה. אבל אם היה נגלה באילן חשוב יש לחשוב שמציאות כבודו דוקא באילן חשוב זה. נמצא כי הסנה הוא דבר כולל ביותר ואינו פרטי, ולכם ראוי שם לגילוי שכינה.

מדרש תנחומא שמות סימן יד
ולמה מתוך הסנה ולא מתוך אילן גדול ולא מתוך תמרה ? אמר הקדוש ברוך הוא כתבתי בתורה עמו אנכי בצרה (תהלים צא) הם נתונים בשעבוד ואף אני בסנה ממקום צר לפיכך מתוך הסנה שכלו קוצים:

מדרש רבה שמות פרשה ב’ :
“וירא והנה הסנה בוער באש” …ולמה הראה לו הקדוש ברוך למשה בענין הזה לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל אמר לו כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל.

לאחר הלימוד בחברותות, נעבור בקצרה עם כל התלמידים על המקורות ובעיקר על התשובות שנתנו לגבי התגלותו של ה’.
בכיתות שהדבר מתאים בהן, כדאי ללמוד בשלב זה את דברי השפת אמת, שמתכתב עם המדרשים ולוקח את משמעות הסנה לכיוון של תפקידו של עם ישראל:

שפת אמת, שמות תרנ”ז
ובמדרש: “בלבת אש מתוך הסנה – להודיעך שאין מקום פנוי בלי שכינה”.
פי’ שזה מכוון הגלות, שיבררו בני ישראל מלכותו יתברך שמו שהוא בכל מקום, כמו שכתבתי לעיל: שורש שם גלות – על שם התגלות, שיתגלה כבוד מלכותו יתברך שמו בכל מקום.
וזה נגמר על ידי נשמת בני ישראל בעולם הזה, כמו שכתוב במדרש, אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו’. כי הקב”ה שבחר בנו ונתן לנו התורה, והתורה למעלה מן הזמן, והקדוש ברוך הוא וברוך שמו שלפניו עבר ועתיד הכל אחד. אם כן הבחירה שבחר בבני ישראל ונתדבקו בו במתן תורה היה גלוי לפניו גם מקודם. וזה כח הדביקות של התורה, הגם שהיה נסתר עוד כי לא הוציאו עדיין בני ישראל מכח אל הפועל מכל מקום קול דודי דופק פתחי לי שיוציאו מכח אל הפועל על ידי הפתח כחודו של מחט, כמו שאמרו חז”ל כי אין הקדושה יכולה להתגלות בעולם הזה רק על ידי פתח שבני ישראל פותחין, ולכן גם מה שהקדמנו נעשה לנשמע הכל מכח אור התורה שהיה דבוק בהם בעצם בתוך תוכם.
ומכל שכן עתה שכבר קבלנו התורה בסיני, בוודאי הקול תורה דופק בלבות בני ישראל, הגם שהוא נסתר בגלות, רק שצריכים להשתוקק לזה ההתגלות כמו שהיה בגלות מצרים עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב”ה וגאלם, וכתוב “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”:

השפת אמת מרחיב על דברי המדרש, שהתגלותו של הקב”ה בכל מקום איננה קורית מעצמה, אלא זהו תפקידו של עם ישראל להרחיב את ההתגלות הזו בכל מקום. יש כאן העברה של המיקוד ממעשיו של הקב”ה למעשינו אנו.

נבקש מכל אחד מהתלמידים לכתוב תיאור דמיוני של סיטואציית התגלות של הקב”ה אליו, מה הוא ירגיש ומה ישמע, על פי אחת התובנות שהיו משמעותיות עבורו בשיעור.
אם יש תלמידים שיהיו מוכנים לשתף במה שכתבו, נבקש מהם לשתף אותנו.

בשיעור ניסינו לבחון את דרכי ההתגלות של ה’ אל האדם מתוך עיון בפסוקים ובמדרשים על ההתגלות בסנה. מתוך כך ניסינו גם להבין כיצד עשוי הקב”ה להתגלות אלינו, ומה תפקידנו בכך.