נבקש מכל אחד מהתלמידים לומר בכמה מילים מה משמעות המילה כבוד בשבילו, וכיצד הוא מתבטא במערכות יחסים בחייו.

נבקש מהתלמידים ללמוד ביחידים או בחברותות את שלושת המקורות הבאים. לאחר הלימוד עליהם לבחור מקור אחד שמצא חן בעיניהם במיוחד, ולנסח שלוש שאלות על המקור.

1. ר‘ עקיבא ורחל– מתוך ספר האגדה. עיבוד של המסופר בכתובות סב:ב + נדרים נ:א

רַ‘ עֲקִיבָא רוֹעֶה שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ הָיָה.

רָאֲתָה רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ שֶׁהוּא צָנוּעַ וּמְעֻלֶּה,

אָמְרָה לוֹ: אִם אֶתְקַדֵּשׁ לְךָ תֵּלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ?

אָמַר לָהּ: הֵן.

נִתְקַדְּשָׁה לוֹ בְּצִנְעָא.

שָׁמַע כַּלְבָּא שָׂבוּעַ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ וְהִדִּירָהּ הֲנָאָה מִכָּל נְכָסָיו.

הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְרַ‘ עֲקִיבָא.

בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יְשֵׁנִים בְּמַתְבֵּן, הָיָה מְלַקֵּט תֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ.

אָמַר לָהּ:אִלְמָלֵי הָיָה בְּיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב.

בָּא אֵלִיָּהוּ וְנִדְמָה לָהֶם כְּבֶן אָדָם וְקָרָא עַל הַפֶּתַח

וְאָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי קְצָת תֶּבֶן, שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה וְאֵין לִי בְּמָה לְהַשְׁכִּיבָהּ.

אָמַר רַ‘ עֲקִיבָא לְאִשְׁתּוֹ: רְאִי אָדָם זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ תֶּבֶן אֵין לוֹ.

אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וּלְמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לִפְנֵי רַ‘ אֱלִיעֶזֶר וְרַ‘ יְהוֹשֻׁעַ.

לְסוֹף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָמַד וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים.

יָצְאוּ הַכֹּל לִקְרָאתוֹ.

שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְיָצְאָה אַף הִיא לִקְרָאתוֹ.

אָמְרוּ לָהּ הַשְּׁכֵנוֹת: שַׁאֲלִילָךְ בְּגָדִים וְלִבְשִׁי וְהִתְכַּסִּי.

אָמְרָה לָהֶן: “יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ” (משלי יב, י).

כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶצְלוֹ נָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת רַגְלָיו.

דְּחָפוּהָ תַּלְמִידָיו.

אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּהָ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם – שֶׁלָּהּ הוּא.

שָׁמַע אָבִיהָ שֶׁאָדָם גָּדוֹל בָּא לָעִיר.

אָמַר: אֵלֵךְ אֶצְלוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּתִּיר נִדְרִי.

בָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ‘ עֲקִיבָא: אִלְמָלֵי יָדַעְתָּ שֶׁיְּהֵא אָדָם גָּדוֹל הָיִיתָ מַדִּירָהּ?

אָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ פֶּרֶק אֶחָד, אֲפִלּוּ הֲלָכָה אַחַת.

אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא.

נָפַל עַל פָּנָיו וּנְשָׁקוֹ לְרַ‘ עֲקִיבָא עַל רַגְלָיו וְנָתַן לוֹ חֲצִי מָמוֹנוֹ.

2. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סב עמוד ב

כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא, הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי. יומא חד משכתיה שמעתא, הוה מסכיא דביתהו השתא אתי השתא אתי, לא אתא, חלש דעתה אחית דמעתא מעינה, הוה יתיב באיגרא, אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה.

תרגום:

רב רחומי היה מצוי לפני רבא במחוזא. היה רגיל לבוא לביתו כל ערב יום כיפור. יום אחד משכה אותו הסוגיה היתה מצפה אשתו. עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא. לא בא. חלשה דעתה וירדה דמעה מעינה. היה יושב על גג, נפחת הגג מתחתיו ונחה נפשו.

3. מדרש תהלים (בובר) מזמור נט

דבר אחר– מצא אשה מצא טוב. אבל אשה רעה מרה ממנה. מעשה בבנו של ר‘ עקיבא שנשא אשה, מה עשה כיון שנכנסה עמו לחדר היה עומד כל הלילה וקורא בתורה ושונה בהגדות, אמר לה סבי לון בוצינא ומנהרין לי, סבת ליה בוצינא ואנהרה ליה כל לילה, והות קיימא קמיה ומנהרא, והוה פתיחא ספרא וגלייה ליה מן רישא לסיפא ומן סיפא לרישא, וכל ליליה איתקיימא ומנהרא ליה עד דאתא צפרא, בצפרא קרב ר‘ עקיבא לגביה, אמר ליה מצא או מוצא, אמר ליה מצא, הוי מצא אשה מצא טוב.

תרגום

מעשה בבנו של ר‘ עקיבא שנשא אשה, מה עשה? כיון שנכנסה עמו לחדר היה עומד כל הלילה וקורא בתורה ושונה בהגדות. אמר לה: “קחי נר והאירי לי.” לקחה נר והאירה לו כל הלילה, והייתה עומדת לפניו ומאירה, והיה פותח ספר ומגלה אותו מראשו לסופו ומסופו לראשו (ספר באותם ימים הוא כמו ספר תורה – מגילה שמגלגלים אותה) וכל הלילה עומדת ומאירה לו עד שבא הבוקר. בבוקר בא ר‘ עקיבא אליו, אמר לו: “מצא או מוצא?” אמר לו: “מצא!”

נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות לפי המקור שאותו בחרו, ולענות כקבוצה על השאלות ששאלו. לאחר המענה, נבקש מהם להגדיר מהו כבוד לפי המקור שאותו בחרו.

• אסבב
• ביצירה

בשיעור למדנו על מושג הכבוד בכלל, וכבוד בין בני זוג בפרט, דרך עיון בשלושה סיפורים על יחסים בין בני זוג.