נציג לתלמידים תמונה של אונייה.
נבקש מהם להגיד את שמות החלקים שהם מזהים באונייה ונשאל אותם מה התפקיד של כל חלק?
(מפרש – יריעה המסייעת להנעת האונייה בים, סיפון – המקום שבו הולכים המפליגים באונייה,
משוטים – מסייעם בהשטת האונייה וקידומה).
נשאל:

•  איזה חלק מסייע לאונייה לעצור?
•  האם אותו חלק איתן גם מול גלי הים שנמצאים תמיד בתנועה?
  יהיו מי שידעו להגיד שתפקיד העוגן הוא לעצור את האונייה. בין אם התלמידים ידעו זאת ובין אם לא,
  נעבור לחלק הבא ונענה על השאלה אחר כך.

נלמד יחד על מנגנון העגינה.

נציג לתלמידים את הסרטון הבא, הממחיש את מנגנון העגינה.

נסביר: בסרטון מוצג העוגן המוטל אל הים כשהוא ננעץ בקרקעית ומתכסה באדמת הים.
לאחר הצפייה נשאל:

• כיצד העוגן מסייע לאונייה לעצור?
•  במה הוא צריך להינעץ כדי להבטיח את עצירת האונייה?
  האונייה זקוקה לאדמה יציבה וקבועה כדי לייצב את עצמה בים סוער. ללא היציבות לא יהיה מה
  שיעזור לאונייה לשמור על עצמה. לאחר שנשמע את תשובות הילדים על אופן פעולת העוגן, נוסיף ונשאל בהקשר של ימינו:
•  במה האונייה העוגנת דומה למצב שלנו כיום?
•  איזו סערה יש בחיינו היום?
• מה ניתן ללמוד ממנגנון העגינה של האונייה לימינו?

נציין שאנו נמצאים בתקופה זו בימים סוערים. חלק מהאבות של הילדים התגייסו, המציאות בבית
קצת שונה מבדרך כלל ולפעמים אנחנו רואים או שומעים בשורות לא נעימות. מציאות של מלחמה
היא מציאות לא ידועה ויכולה להציף תחושות רבות כמו פחד, חששות, דאגה ועצבות.
מה שיכול לעזור לנו להתמודד עם הסערה המפחידה הוא עוגן. את העוגן הזה נחפש היום.

נבקש מהתלמידים שיחשבו וירשמו לעצמם את הדברים הקבועים שיש בחייהם שעליהם הם יכולים
לסמוך תמיד. עוגן הוא משהו יציב וקבוע שנותן לנו תחושת ביטחון וכוח.
נצייר על הלוח שמש שבתוכה נכתוב את המילה “עוגן” ונבקש מהתלמידים רעיונות לדוגמאות
לדברים המהווים עוגן בחיים (אוכל, אמא, חיבוק, מוסיקה, חברים, כדורגל, לישון, בית, חפצים,
משפחה, דיבורים טובים ומחזקים).
לאחר מכן, נחלק לתלמידים דף לבן ונבקש מהם לקפל אותו שלש פעמים לשישה חלקים. בארבעה
חלקים נבקש מהם לכתוב ולצייר עוגנים שיש להם בחיים שלהם, עוגן אחד בכל חלק. בשני החלקים
הנותרים נבקש מהם לכתוב ולצייר עוגנים שהם יכולים להעניק למשפחה שלהם (משפחה, בית,
חברים, משחקים). לאחר מכן, נבקש מהם לשתף ונכתוב על הלוח את הרעיונות שהעלו.
לשיעור המועבר באופן מקוון, ניתן להוריד את השקופית הזאת, להציג אותה ובתוכה להכניס את)
דברי התלמידים.)

1. נציג לתלמידים דף שבו דוגמאות לעוגנים שיש בחיינו או כאלו שאנחנו יכולים לייצר.
   נסביר כיצד אנו יכולים להסתמך על כל עוגן:
   1. סביבה קרובה – אנו יכולים להיעזר במשפחה ובחברים, לשוחח איתם, לשתף אותם במה
   שעובר עלינו ולקבל מהם עצות.
   2. סדר יום – כאשר יש לנו לוז קבוע ואנחנו שקועים בעשייה בו, אנו נמנעים מגלישה אל
   החדשות או אל המחשבות והדמיונות.
   3. שירים – יש לכל אחד את הטעם המוזיקלי שלו ולכל אחד יש מנגינות שמצליחות לגעת בו
   ולהשפיע על רגשותיו: להרגיע, לשמח, לנחם.
   4. תפילות – הדבר היחידי שניתן לעשות גם כשמרגישים שאין לנו יכולת להשפיע, הוא
   להתפלל.
   נחלק לתלמידים דף ובו התייחסויות לארבעת העוגנים האלו. נבקש מהתלמידים למלא את הפרטים המתאימים עבורם.

• מי בני המשפחה והחברים הקרובים אליהם שעליהם הם יכולים לסמוך?
• על אילו פעולות הם רוצים להקפיד מדי יום?
• איזו רשימה של שירים עושה להם טוב?
• אל איזה פרק תהילים או תפילה הם יכולים לחזור ברגעים שהחרדה עולה שוב?
  למקרה והשיעור מקוון, ניתן לבקש מהתלמידים להוריד את הדף למחשב שלהם כשקופית ולמלא אותו.

את השיעור פתחנו בהיכרות עם חלקי האונייה ובפרט עם העוגן.
דרך הלמידה על מנגנון העגינה והערך של העוגן, התוודענו לעוגנים שקיימים בחיינו ושמהווים עבורנו
בסיס איתן לשוב אליו ברגעים חולפים. זיהינו את העוגנים הקיימים בחיינו ורשמנו אותם על דף
שילווה אותנו במהלך תקופות שבהן החרדה צפה ועולה לעיתים תכופות מהרגיל.