בשיעורים הקודמים התחלנו להכיר יצירות בנושא עקידת יצחק- ‘עת שערי רצון’- פיוט הנכתב בימי הביניים. היום נכיר ונלמד יצירה חדשה שגם מסתמכת על הסיפור המקראי של עקדת יצחק.

נכתוב או נקרין על הלוח את הבית הראשון של השיר:

לִפְנוֹת בֹּקֶר טִיְּלָה שֶׁמֶשׁ בְּתוֹךְ הַיַּעַר

יַחַד עִמִּי וְעִם אַבָּא

וִימִינִי בִּשְׂמֹאלוֹ.

נקרא את הבית ונבקש מהתלמידים לצייר בחמש דקות את הסיטואציה.

• האם הציור שציירתם מתאר משהו חיובי? (אכן הבית הראשון יוצר ציפייה חיובית לשיר עם אווירה פסטוראלית.)

נקרא את השיר מתחילתו עד סופו:

יצחק- אמיר גלבוע

לִפְנוֹת בֹּקֶר טִיְּלָה שֶׁמֶשׁ בְּתוֹךְ הַיַּעַר

יַחַד עִמִּי וְעִם אַבָּא

וִימִינִי בִּשְׂמֹאלוֹ.

כִּבְרַק לֶהָבָה מָאֳכֶלֶת בֵּין הָעֵצִים

וַאֲנִי יָרֵא כָּל כָּךְ אֶת פַּחַד עֵינַי מוּל דָּם עַל הֶעָלִים.

אַבָּא אַבָּא מַהֵר וְהַצִּילָהּ אֶת יִצְחָק

וְלֹא יֶחְסַר אִישׁ בִּסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם.

זֶה אֲנִי, הַנִּשְׁחָט, בְּנִי,

וּכְבָר דָּמִי עַל הֶעָלִים.

וְאַבָּא נִסְתַּם קוֹלוֹ.

וּפָנָיו חִוְּרִים.

וְרָצִיתִי לִצְעֹק,

מְפַרְפֵּר לֹא לְהַאֲמִין

וְקוֹרֵעַ הָעֵינַיִם.

וְנִתְעוֹרַרְתִּי.

וְאָזְלַת-דָּם הָיְתָה יַד יָמִין.

• לו הייתי מבקש/ת מכם עכשיו לצייר את השיר האם הייתם מציירים את אותו הציור?
• מדוע לדעתכם פתח המשורר את השיר באווירה כל כך טובה כאשר המשך השיר הוא מצמרר ונורא? (ליצור הפתעה שתגביר את האפקט של השיר על הקוראים).

כעת נמשיך ללמוד את שאר בתי השיר.

בית ב:

נקרא שוב את הבית השני, ונשאל-

• מה בעצם אנו רואים כאן? מה מתפתח בבית הזה מבחינת העלילה שבשיר?
• מי הוא הדובר בשיר? האב הבן או מישהו חיצוני?( הבן)
• איך יודעים שזהו הבן שמדבר? – (הבן פונה אל האבא שלו ומבקש ממנו להציל אותו אך קורא לעצמו- בגוף שלישי.)
• מדוע הוא עושה זאת? ( כי הוא מתכחש לסכנה).
• האם רואים עד כאן בשיר קשר לעקדת יצחק? היכן הקשר?( בשמות, המילים- מאכלת, בסיטואציה- אב ובן יוצאים יחדיו בבוקר)

בית ג:

• מה קורה בבית הזה? מי הדובר כאן? (האב אומר לבן שהוא בסכנה- הוא הנשחט, הדובר חיצוני )
• האם יש כאן משהו שמזכיר את סיפור העקדה? (יש כאן היפוך של הסיפור המקראי).

בית ד:

• מה קורה כאן מבחינת התפתחות הסיפור? מי הדובר כאן?(הדובר כאן שוב הוא הבן שמתפתל ובסוף מתעורר- כלומר עד כאן זהו סיוטו של הבן).

שורה אחרונה 

שורה זו כאילו מנותקת ממבנה השיר – היא בעצם נאמרת מחוץ לחלום- במציאות לאחר מחשבה של הדובר לאחר שהבין שהכל היה חלום. נקרא שוב את השורה האחרונה.

• מה רואים בשורה האחרונה של השיר? (יש פה בעצם משפט הפוך- במקום המטאפורה הידועה- אזלת- יד. נכתוב ‘אוזלת יד’ על הלוח)
• מה זה אזלת יד?
• “אוזלת דם הייתה יד ימין”. יד ימין היא בדרך כלל  היד החזקה. איזה מסר רצה להעביר המשורר בשורה האחרונה של השיר?

המשורר בעצם מנסה לומר שיש לו חוסר יכולת לעזור לאביו ויש לו ” דם על הידיים”. יש לו דם על יד ימין. כשלאדם יש דם על הידיים פירושו שהוא אשם בדבר מה. כלומר, הבן מרגיש אשמה על כך שהוא לוקה בחוסר יכולת לעזור לאביו או שהשאיר את אביו מאחור.

נספר לתלמידים כי המשורר אמיר גלבוע הוא בן של ניצולי שואה. ונשאל-

• היכן בטקסט ניתן למצוא קשר לשואה? ( המילה “יער” היא מילת צופן לשואה וליערות פולין או יערות שונים באירופה.)
• האם זה מציג את רגש האשמה שלו באופן אחר?

דיון:

ראינו את המסר של השיר ועכשיו נשאלת השאלה-

• מדוע המשורר משתמש דווקא בעקדת יצחק?

נערוך דיון קצר בכיתה, כמובן שאין תשובה אחת נכונה שכן יש על כך המון סברות. אחת מהן היא שעקדת יצחק מסמלת אירוע מכונן בהיסטוריה היהודית ממש כמו השואה. וייתכן כי המשורר השתמש בעקדה רק על מנת ליצור את הניגוד בין הסיפורים.

ניתן לסכם את השיעור באמצעות השאלות הבאות עליהן יענה כל אחד בכתב-

שאלות סיכום על השיר

1. כתוב ליד כל בית מיהו הדובר ?
2. סמן בשיר את המילים בשיר המרמזות על התשתית המקראית- עקדת יצחק.
3. מהן שתי המטאפורות בשיר? (מטאפורה: חיבור של שתי מילים או יותר שכל אחת מהן לקוחה מעולם מושגים שונה וביחד הן יוצרות משמעות חדשה לדוגמא: ראש (מעולם הגוף) כרוב (מעולם הצומח) יוצרות את ” ראש כרוב”)

נבקש מהתלמידים להתבונן על הציור שציירו בתחילת השיעור, ולכתוב או לצייר בעקבותיו משהו שיפר את האידיליה שקיימת בו.

נזמין את מי שמעוניין לשתף במה שיצר.

פתחנו את השיעור בציור בעקבות תחושת האידיליה הנמצאת בבית הראשון של השיר, ומשם המשכנו לקריאת השיר, ראינו כיצד האידיליה מופרת, וניסינו להבין מדוע בחר המשורר לפתוח את שירו באופן זה. לאחר מכן העמקנו בשאר בתי השיר, דנו במטפורות שבשיר, בקולות הדוברים המתחלפים, בקשר בין השיר לשואה, ובתפקידה של עקידת יצחק בשיר, וראינו את תחושת האשמה שעולה אצל המשורר על עקידת אביו. סיימנו את השיעור בתרגיל בעקבות פתיחת השיעור- כתיבה או ציור שמפירים את האידיליה שיצרנו.