ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
הקדמה למורה: המחזה ‘ילדי הצל’ נכתב בשנת 1961 ע”י המחזאי בן ציון תומר. המחזה מתרחש על חופה של העיר תל אביב ועוסק בהתמודדותם של הניצולים עם טראומת השואה. היצירה עוסקת בנושא פסיכולוגי כלל –אנושי – “מי אני?!” – ממה מורכבת אישיותו של אדם. האם אדם יכול לברוח מעברו? האם ניתן לבנות אישיות באופן סלקטיבי- ולהתכחש או להדחיק חלקים מסוימים ממנה?
יחידת נושא זה אורכת כ- 20 שיעורים והיא כוללת קריאה בכיתה של המחזה לכל אורכו (מומלץ להיעזר בהקראת התלמידים שיעזרו להמחשת המחזה.) היצירה מזמנת עיסוק בנושאים רבים וחשובים שיש לגעת בהם בנוסף לרעיון המרכזי שהוא – זיכרון העבר. במהלך המערך ניגע במספר נושאים ערכיים- חינוכיים שמומלץ לעסוק בהם.
הנושאים שבהם ניגע במערך זה:
אופן הלימוד המוצע: נבצע קריאה מקדימה של המחזה ע”י התלמידים טרם תחילת הלימוד.מומלץ לקיים מבדק קריאה על הטקסט ברמת הבנת העלילה הבסיסית.
בשלב הבא ילמד המחזה בכיתה ע”י קריאת / הצגת הטקסט או חלקים נבחרים ממנו ועיסוק בנושאים שמעלה הטקסט. “עטים בצד”: סגנון לימוד המחזה – קריאת הטקסט ללא תיווך וללא הפסקה לסיכומים במחברות להניח את הסיכומים והעטים בצד ו”פשוט” לקרוא את היצירה (התלמידים נאבקים על הזכות לגלם דמויות..). כך נהפוך את הלימוד לחוויתי ועוצמתי במיוחד.
כמובן, שנסביר בע”פ ונצביע על מוטיבים, דרכי אפיון וכד’, ולא פעם גם נסמן במדגש, משפטים חשובים, קטעים עקרוניים וכד’. אך החויה של הקריאה תהיה רצופה בס”ה ובזכותה יעלו הנושאים הערכיים והחינוכיים החשובים שהמחזה מזמן.
פתיחה
נשב במעגל, על הרצפה נפזר תמונות שונות של עצמים המטילים צל. התלמידים יעיינו בתמונות ויתבקשו לבחור תמונה “שדיברה” אליהם באופן מיוחד. לאחר מכן נתחלק לזוגות ונדבר על משמעות התמונה בעיניהם. מטרת התרגיל לעורר חשיבה וגירוי לפני תחילת הלימוד.
(ניתן לחפש במרשתת במנועי חיפוש תמונות של: צל, אור וצל, משחקי אור וצל, תערוכה על צל, וכן השתמשו בחיפוש באנגלית)
לאחר בחירת התמונה ושיח בזוגות יתפתח דיון במליאה –
(למורה: הגדרת צל: צל הוא אזור שנותר חשוך יותר ביחס לסביבתו, מפני שגורם אטום מונע מקרני האור להגיע אל האזור ולהאירו. הצל מסמל דבר שלילי, אפל ומאיים, אך יחד עם זאת לצל ישנם שימושים רבים – למשל מחסה מפני השמש היוקדת, שעון שמש וכו’)
כעת נדון ברובד העמוק של המושג “צל”-
לכיתות הניגשות לבגרות: מומלץ להתמקד במוטיב הצל ביצירה בהקשר של שתי הדמויות הבולטות: זיגמונט ויורם. המסר המרכזי שעולה מן המחזה הוא שאדם לא יכול לברוח מעברו ועליו ללמוד להשלים עימו.
להרחבה בנושא זה מומלץ לעיין במקורות ההרחבה העוסקות במוטיב זה. להלן סיכום קצר של משמעויותיו השונות מתוך ספרה של נורית צין על המחזה “ילדי הצל”: (לקוח מאתר “עמלנט”)
לסיכום, נשמיע את השיר: הצל שלי ואני מאת יהודה פוליקר ונעסוק במשמעות המילים – הצל זה דבר אינטגרלי מגוף האדם וכשם שאי אפשר להתנתק ולהתחמק מהצל באופן פיזי, כך לא ניתן ברובד הסמלי מטאפורי לברוח מדברים מעברי או חלקים מאישיותי שרודפים אחרי.
דף מקורות- האם ניתן לברוח מעברינו: ילדי הצל- חלק א/ התבוננות/ דף מקורות
מתוך הקטעים עולה כי עברנו הוא חלק אינטגרלי מהזהות שלנו, והוא ינסה לצוץ מתוכנו גם אם ננסה להדחיק או להתכחש לקיומו.
נחלק להם את המשל הקצר. האדם הוא כמו עץ השדה. שורשיו של אדם הם עברו.
נקיים את סיכום היחידה (השיר הצל ואני) כ”שיעור שמש” – ונזמין את התלמידים לצלם בפלאפון מקומות שיש בהם צל ולראות איך הצל משפיע על האוקייבט.
פתחנו את השיעור בהתבוננות בתמונות ובהבנת תפקיד הצל, תחילה במובן הפשוט, ולאחר מכן במובן העמוק והמטאפורי- צל הוא עבר כבד שרובץ על האדם והוא מנסה להשתחרר ממנו. משם העמקנו במוטיב הצל ביצירה ‘ילדי הצל’ והתמקדנו בדמויותיהם של יורם וזיגמונט, סיכמנו את השיעור בשיר של יהודה פוליקר ‘הצל ואני’, ובהזמנת התלמידים לתרגיל צילום של צל או בהשוואת המטאפורות של ‘צל’ ו’שורשים’ וכיצד הם משקפים התייחסות שונה לעבר.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא