1. כל משתתף מתבקש לצייר סכמה של הבית שלו, לבחור את המקום האהוב עליו בבית ולצבוע אותו. לכתוב הסבר מה הוא אוהב במקום זה/מדוע/מה מיוחד בו/מה יש שם וכיוצא בזה.

2. כל 4-5 משתתפים ישתפו בבחירה שלהם.

3. הקב”ה ברא את כל העולם וברור שכל העולם הוא יציר כפיו יקר עבורו, אך ישנו מקום אחד שחביב יותר עבור הקב”ה והוא ארץ ישראל.

שאלות לדיון: – לו הקב”ה היה מצייר את העולם, כיצד הוא היה מנמק את בחירתו בארץ-ישראל?

                 – מה מיוחד בארץ ישראל?

ארץ ישראל בארצות/ הרב אליהו אביחיל

א. מרכזיותה של ארץ ישראל

על פי המקורות, מעמדה של ארץ ישראל לגבי שאר הארצות נבחן בשתי בחינות שהן אחת – מרכזיות והשפעה. מרכזיותה של הארץ בעולם ובארצות מתבטאת גם בצד הפיזי וגם בצד הרוחני. מבחינה פיזית עומד על כך הריה”ל, כאשר הוא שם דגש על מיקומה הגיאוגרפי שהוא ממוזג מבחינה אקלימית – “עבר היה סגולת שם… שכן נפלו לו בירושה ארצות האקלימים הנוחים, שבאמצעיתן נמצאה ארץ חמדה – ארץ כנען” (מאמר ראשון צ”ה). כמו-כן, הביטוי המפורסם ש”ארץ ישראל היא באמצע העולם”. או בלשון אחרת ש”ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות”. כוונת הדברים הללו לומר שלארץ ישראל יש מקום מרכזי בעולם גם מבחינה פיזית שהיא בין האקלימים ובין התרבויות וכדומה, אך בעיקר מבחינה רוחנית, כי האמצע מורה על מצב אידיאלי. הקיצוניות, או הנטייה לצדדים, יש בהם מרחק מן הסיר הטוב ומן הקדושה. גילויי הקדושה בעולם נבחנים הם כך: הן במקום, הן ברוח (“,שביל הזהב”, המתגלה בתורה ובמידות) והן בזמן (חגי ישראל קשורים לשתי תקופות ממוזגות וממוצעות: תשרי וניסן). מרכזיות זו היא מיסודות ההשפעה של הארץ על העולם כולו, ובלשון הראיה קוק זצ”ל: “ישראל בעמים, ארץ ישראל בארצות ותורת ישראל בתורות ואמונות כולן, הנם שלשה מרכזים, שאוצרות חיים ואורות עולמים גנוזים בהם להיות מזינים את העולם כולו, מעלים ומקדשים אותו. השפעה זו יש לה גם ביטוי פיזי, – “ארץ ישראל שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית. כל הצד החומרי של העולם מושפע מכוחה של ארץ ישראל.

אך יותר גדולה וחשובה היא ההשפעה הרוחנית של ארץ ישראל על העולם. מנקודת “שער השמים” יורדת הרוח האצילית ועמה גם השפע הרוחני אל העולם. לכן חשוב הוא בית המקדש לגויים כולם ו”אילו היו אומות העולם יודעין מה היה המקדש להם, קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשומרו”.

השפעתה זו של הארץ אינה קשורה דווקא לעם ישראל השוכן בה, כי “ארץ ישראל עומדת להשפיע כח יסוד תרבותה ומפעולתה על החיים השוכנים בה – על כל הארצות כולן לעדנם ולרוממם ולקרבם אל תכלית הווייתם”.

מיוחדת היא הארץ מכל ארצות תבל, סגולות יש לה שאינן נובעות מתהליכי ההשפעה האופייניים לכל ארץ ואקלים. תופעת הקדושה אינה קשורה כל עיקר להשפעות כאלה, כשמדובר בקדושה עצמית שאינה באה ממעשי בני אדם, אמנם יש קשר רב ומהותי בין ההשגחה האלוקית המיוחדת הפרושה על הארץ, לבין קדושתה. אך חכמינו הדגישו שיש לארץ הזאת קדושת עולמים מעצם טבע ברייתה.

סגולה כזאת היא הנבואה. נאמר במכילתא ובמקומות אחרים שהנבואה מיוחדת היא לארץ ישראל ולהשפעתה. ואין לראות תופעה ואת כתהליך טבעי של הארץ, מן הטעם הפשוט שהנבואה אינה תופעה טבעית כל עיקר, ואינה יכולה לצמוח כתהליך טבעי. ניתן למנות תופעות נוספות שנמצאות במדרשים מוקדמים ומאוחרים כסגולות כאלה. למשל: תכונת האמת קשורה היא בקשר סגולתי לארץ ישראל. זה נדרש על הפסוק “אמת מארץ תצמח” – וסתם ארץ היא ארץ ישראל”. כן גם תופעת האמונה בשלמותה אינה אלא בארץ – שכון ארץ ורעה אמונה” – ואין יכולים להשיג בה איזו השגה זולת על ידי אמונה”. כך יש יתרון לארם הנמצא בארץ מאוירא דארץ ישראל המחכים אותו.

• שאלות לדיון:
•  לפי הרב אביחיל, מה מיוחד בארץ ישראל מבחינה פיזית ומבחינה רוחנית?
• האם אתה מרגיש לפעמים שהארץ והמדינה בה אנו חיים מצויים במרכז ההתעניינות של

    העולם כולו? כיצד ניתן להסביר תופעה זו?

לאחר הדיון נסכם את הנאמר תוך הדגשת עניין השפעת ארץ-ישראל על העולם כולו.

 וְאִם-בְּזֹאת–לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי.   וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; …   וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי, אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ.   וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה (ויקרא כו)

ודברי הרמב”ן על הפסוקים:

כן מה שאמר בכאן, ושממו עליה אויבכם- היא בשורה טובה מבשרת בכל הגלויות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה גדולה לנו. כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר הייתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה… כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון וכולם מנסים להושיבה ואין לאל ידם.

 רמב”ן, ויקרא כו, לב.

שאלות:

     כיצד הופך הרמב”ן את משמעות הפסוק? מה דעתך על פרשנות זו?

     מה היתה הרגשת הארץ כאשר התחיל עם ישראל לפני כמאה שנה לשוב אליה לעומת הרגשתה בשנים בהן ישבו בה גויים? כתוב מונולוג של הארץ.

להזמין את המשתתפים לדמיין שהן האדמה ולהעביר בראשם על פני ההסטוריה, כל הכובשים שעולים עליה מה היא הרגישה איך היא מגיבה שהיא סוגרת את עצמה, מה קורה לה שמתחילים החלוצים להגיע לארץ ואז לכתוב…

     מה משמעותה של עבודת החקלאות על פי פירוש זה?

    צא החוצה, חלוץ נעליים ודרוך על האדמה, נשום את האוויר של הארץ וחשוב על  דברי הרמב”ן: מה הרגשת? מה חשבת?

     כיצד אתה יכולה להיות ראויה יותר לחיים בארץ הזאת?

יש בתים בהם לכל אחד יש תורנות, והיא המקנה לו את הזכות לגור בבית, ויש בתים בהם גרים “בחינם” ללא חובות. איזה בית הוא ארץ ישראל?

 פתיחה: השמעת השיר “אדמה”.

תוך כדי שמיעת השיר כל אחד יבחר שורה/בית מהשיר ויצייר אותו.

אדמה- מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר קלינגר

אדמה,
אני קשובה לקולך.
אדמה,
תמיד ולאן שאלך.
אדמה,
השביל בו אפסע הוא שבילך,
אמא אדמה.

אדמה,
רגלי מהלכות יחפות.
אדמה,
פנייך חמות ועוטפות.
אדמה,
עיניים חומות בי צופות,
אמא אדמה.

הן באתי ממך, מחיקך, אדמה,
ואת עתידה לשכך – אדמה
את כל כאבי, את לילותי, את ימי,
עולם ומלואו לך מודה – אדמה
ואנו עצי השדה – אדמה
ממך ואלייך אם כל חי, אמציני.

אדמה – נותנת פריה לכולם.
אדמה – טובה ותמימה לעולם.
אדמה – למדי נא את בנך האדם.
אמא אדמה.

·

   ציין שתי נקודות שוני ושתי נקודות דמיון בין האדמה המתוארת בשיר לבין אדמת ארץ-ישראל על-פי המקורות השונים שנלמדו עד כה.

אם הבנים שמחה עמ’ רד)

התנאי לקיום בארץ:

(ח) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: (ט) וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: (יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: (יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: (יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: (טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: (טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: (יז) וְחָרָה אַף ה’ בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה’ נֹתֵן לָכֶם:  (דברים)

תיאטרון קריאה:

כל ארבעה משתתפים מקבלים קטע זה ומכינים אותו כתיאטרון קריאה (על-פי ההסבר במבוא)  להצגה בפני הכיתה.