יום העצמאות הוא חג מעט משונה בתוך מערכת החגים שלנו: מחד גיסא יש דמיון רב בסיבה שעומדת בבסיס החגיגה בינו לבין שאר החגים בהם התרחשה הצלה של עם ישראל (פורים, פסח..) וגם דמיון לאותם החגים שבהם עם ישראל הגדיר עצמו כאומה עצמאית (חנוכה). מאידך, השונות שלו ברורה, זהו חג חדש שתוקן בסה”כ במאה הקודמת ע”י הרבנות הראשית. זהו חג שנחגג ע”י רבבות עם ישראל, גם אלו שאינם שומרים תורה ומצוות. בשיעור זה נבקש לדון בשתי נקודות אלו – אופיו הדתי של יום העצמאות וסמכותם של תלמידי חכמים היום לחדש הלכות וחגים.

נחלק את הכיתה למספר קבוצות. נחלק לכל קבוצה מספר פתקים ועליהם הימים החגיגיים שיש לנו בלוח השנה היהודי: ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה, חנוכה, ט”ו בשבט, פורים, פסח, יום העצמאות, יום ירושלים, שבועות, ט”ו באב.

נבקש מכל קבוצה לחשוב על שלוש אפשרויות לחלק את הפתקים לקבוצות בעלות שייכות משותפת. לאחר מספר דקות של מחשבה נבקש מהקבוצות לשתף באפשרויות החלוקה שהציעו למערכת החגים.

סביר להניח שיהיו כל מיני הצעות לחלוקה וכדאי לפתוח את ההצעות המעניינות לדיון:
• האם עונות השנה הוא המאבחן? האם התוכן ההיסטורי? האם התוכן החקלאי?
• האם תוקף החגים מהתורה או מחז”ל?
• האם הקשר של החגים למקדש? הקשר לעולם הדתי בכלל?

נבקש מהתלמידים לתאר כיצד נראה יום העצמאות שלהם. בכדי לעודד שיח, נבקש מהתלמידים לחשוב על אדם זר שלא מכיר את מאפייני יום העצמאות. אותו אדם עוקב אחריהם במהלך היום – כיצד הוא יתאר סדר היום שלהם ביום העצמאות וכיצד הוא יאפיין את סגנון החגיגה שהם חוגגים ביום זה?

בכיתות בהם משימה זו נראית מופשטת או מורכבת מידי אפשר לחלק לתלמידים דף ובו קטגוריות שונות שהם יצטרכו למלא כגון: מחשבות, רגשות, סדר יום, ריחות, מיקום גיאוגרפי, אוכל וכו’. מתודה זו תאפשר לתלמידים באופן פעיל לתאר את מבנה היום שלהם.

נשאל,
• אילו משמעותיות אנחנו יוצקים ליום זה באופן בו אנחנו חוגגים אותו?
• האם היום הזה נושא בחובו אופי של חג דתי או חג לאומי?

בשלב זה, נשתף את הכיתה במחלוקות שהתפתחו בציבור הדתי עם קום המדינה כיצד לחוג ולציין את היום. נחלק את הכיתה שוב למספר קבוצות. כל קבוצה תקבל באופן כתוב את אחד הקולות מאותה תקופה ותצטרך להבין ולנתח אותו. לבסוף, להציג אותו בפני הכיתה.
דעה ראשונה: יום העצמאות הינו חג דתי כמו כל חג אחר ויש לתקן אותו באופן מלא כנושא אופי כזה. יש לומר הלל שלם בברכה ולהודות לאל על הנס, יש לתקן קריאה בתורה מיוחדת ליום, יש לברך את ברכת שהחיינו, יש לתקן תפילת “על הניסים” ולהוסיף אותה בתפילה ובברכת המזון, להימנע מאמירת תחנון ביום זה וכו’.

דעה שנייה: יום העצמאות הוא חג דתי ויש לתקן אותו באופן זה. מבין הסממנים ההלכתיים ההלכה שהכי פשוט לחדש ולהוסיף היא אמירת הלל ועל כן צריך לומר הלל וגם בברכה ביום זה, מעבר לכך אין התערבות רבה יותר.

(מקור לקבוצה 2) הרב עוזיאל, פורסם בעיתון הצופה בה’ באייר תש”ט:

“היום הזה נהיית לעם לה’ אלוקיך”! כי ביום הזה התפרקנו מעול שעבוד מלכות זרה בצורה מנדטורית בארץ ישראל שרצתה להחניק אותנו עד מוות, ומאימת מלחמת ממלכות שמסביבנו שדימו לשעבדנו שעבוד עולם. הכרזה נועזת זאת, שלא האמינו לה כל מלכי ארץ, עשתה את כל עם ישראל, שבארץ ובתפוצות, לעם עצמאי וריבוני בארצו ובכל משטרי חייו, נתנה אומץ וגבורה לצבאות ה’, הם צבאות ישראל במלחמת גאולתו כאריות והצליחו נגד כל הקמים עלינו מסביב, והיא אשר פתחה שערי ארץ לפני עם ישראל מכל פזורי הגולה אל ארץ נחלת ה’, והיא אשר נתנה לעם ישראל את מקומו המכובד בין כל העמים…יום זה, הוא יום טוב לישראל היושב בארצו ובכל תפוצות פזוריו לדורותינו ולדורות עולם להודות לה’ חסדו ולהגיד בקול זמרה וצהלה הלל ותהילה – “זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו”

דעה שלישית: יום העצמאות הוא חג עם אופי דתי ובוודאי שיש להודות לאל על הניסים שעשה לנו. כיוון שהנס עדיין נמצא בראשיתו: ההצלה ממדינות האויב ודמותה הדתית של המדינה עדיין אינם מושלמים אי אפשר ממש לחגוג, אלא צריך לומר תודה על מה שיש, אפשר לומר פרקי תהילים של ההלל אך ללא ברכה ולקוות ולהתפלל להמשך.

(מקור לקבוצה 3) רב עובדיה יוסף, יביע אומר ח”ו או”ח, סימן מ”א אות ה’:

“ומלבד כל זה יש לומר כי הן אמנם רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, וכעין מ”ש בירושלמי (ריש ברכות)… והגר”מ כשר (שליט”א) בספרו “התקופה הגדולה” (עמודים שעד – שעח) הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה, מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה. וכמ”ש בירושלמי… ואף כאן הרי מנהיגי צבאות ערב, למרות התבוסות והמפלות שנחלו, עודם מאיימים השכם והערב לצאת למלחמה נגדנו, ומנפנפים בחרבותיהם ובקשתותיהם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה… ומבחינה רוחנית, אשר ירוד ירדנו אלף מעלות אחורנית, ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטי קולנוע מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת איטליזי טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שמאות אלפי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא-דתיים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ונתקיימה נבואת ישעיהו: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, וכדרשת חז”ל בחגיגה (יד.)… ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא, נוהגים שלא לומר הלל בכלל ביום העצמאות, וטעמם ונימוקם עמם לרוב יגונם וצערם על מצבינו הרוחני אשר אנו נתונים בו כיום… ולא אכחד כי באמת עם כל הצללים הנ”ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ”ו דנדרים סוף ה”ח), אמר הקב”ה, חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא”י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ. ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע”פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה’, וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה’ והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה’. (וע’ שבת קלח:). ואנו תפלה שהשי”ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה. ועכ”פ הואיל וכאן נמצא וכאן היה רק התחלה טובה, מש”ה אין חיוב לומר הלל בברכה”

דעה רביעית: יום העצמאות הוא חג ובוודאי שיש בו גם נופך דתי מאחר והאל מכתיב את ההיסטוריה, על כן צריך להודות לו. אבל האפשרות לתקן חג היא אפשרות וזכות שניתנה לחז”ל ולא לתלמידי חכמים היום, אסור להם לחדש ולהוסיף כלום על ההלכה ובטח שלא להמציא חגים חדשים. דרכנו הינה אורתודוקסית ולא רפורמית.

דעה חמישית: יום העצמאות הוא חג לאומי ועל כן אפשר וצריך לחגוג אותו, אבל הסממנים אינם יכולים להיות קשורים לעולם הדתי. שכן, בסופו של דבר לא התרחש כאן ממש נס אלא התעוררות לאומית של אנשים. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמקימי המדינה הינם אנשים חילוניים ולכן קשה לתת לחג אופי דתי.

דעה שישית: יום העצמאות הוא אינו חג ובטח שלא דתי. הקמת המדינה הייתה בניגוד לשלושת השבועות שנשבעה כנסת ישראל לאחר הגלות (לא לעלות לארץ כציבור ולא להקים כאן ממלכה חדשה בכוח). אסור לשכוח שהמדינה הזו קמה על ידי מנהיגות חילונית והיא מנוהלת על ידי חילוניים, בכך מהווה חילול השם יותר מאשר קידוש השם.

הרב אמנון יצחק, מתוך דרשה שנאמרה ביום העצמאות (פורסם באתר “שופר”):

“כל התקומה שהייתה כאן, היתה לה מטרה אחת, שלא יהיה יהודים שומרי תורה ומצוות, רק להשתמש בשם יהודי כלפי אומות העולם כזכות שיבה לא”י, אבל לא בשביל שתהיה באמת יהדות, וזה הסרט שראית הרצל והציונות, אז לכן ביום כזה לומר הלל על עצם זה שזה מה שרצתה הציונות, זה ההיפך ממה שאומרים הלל, הללויה הללו עבדי ה’, עבדי ה’, מי מהלל? עבדי ה’, ולא עבדי פרעה, ולא עבדי נבוכדנצר ולא עבדי הציונות, אם הציונות חרטה על דגלה את הכוונות שאנחנו הבאנו בסרט הרצל והציונות, על זה אין לומר הלל.
אומרים בשם החזון איש, שהחזון איש זצוק”ל, יום אחרי הכרזת העצמאות, הוא הניח תפילין, הוא אמר שצריך לברך שהחיינו, מה, עוד לא מנעו מאיתנו להניח תפילין?, אם צריך לומר הלל זה על כל יום שאנחנו עוד יכולים להניח מצות תפילין! יש עמותה נגד ברית מילה, יש עמותה נגד שחיטה, יש עמותות רבות בעד החי והצומח, אבל לא בעד חרדים שומרי תורה ומצוות. ואתה יודע כל יום איך מסתכלים עלינו שאנחנו שומרים תורה ומצוות, כאילו אנחנו נטע זר, כאילו אנחנו באירופה, אבל אנחנו פה בארץ ישראל, בארץ שלנו, ארץ נחלת אבות, היא לא ארץ של שום ציוני, היא ארץ של יהודים, הארץ הזאת הובטחה ליהודים, לזרעו של אברהם, יצחק ויעקב, לא לזרעו של הרצל , מקס נורדאו ואחרים, לאברהם יצחק ויעקב, וכשאתה בא לפלטרין של מלך, צריך להתנהג כמו בפלטרין של מלך, ואם מקעקעין את זה, על מה נאמר הלל?”

לאחר הדיון בכיתה נמשיך לבחון את הדברים בהשלכה לימינו. ניתן לגעת במורכבות של חידוש הלכה על ידי הרבנות הראשית

נשאל,

• מה כוחה ומקומה של הרבנות הראשית כיום?
• מה ההבדל בן חידוש ההלכה על ידי קבוצות שאינן אורתודוקסיות לבן ההלכה שנקבעה בנוגע ליום העצמאות?
• במידה והציבור מתקשה להכיל את החידוש, האם יש לו תוקף?
• האם ישנם חידושים נוספים שהייתם שמחים שהרבנות תתקן בעולם ההלכתי? אלו תכונות נדרשות על מנת לחדש חידושים?

אפשרות נוספת, היא לעסוק בעובדה שמדינת ישראל היא בעלת אופי חילוני-

• מה היחס שאנחנו רוצים לראות בין דת למדינה?
• אילו ביקורות יש לנו על המדינה בהקשר לסוגיה זו?
• מדוע לדעתכם הקב”ה סלל את ההיסטוריה כך שהמדינה תונהג על ידי חילונים?

בשיעור זה עסקנו בזהותו של חג העצמאות, במישור האישי והקולקטיבי. נגענו בסוגיות שעלו סביב מורכבותה של דת ומדינה, חידוש הלכה ועוד. דנו בדעות שונות שעלו סביב קום המדינה והחגיגה סביב היום הלאומי לסיום, ניתן לבקש מהתלמידים לנסות ולהציע מבנה יום אשר יבטא באופן אחר את חיבורו ליום זה- באופן פרטי- משפחתי או באופן ציבורי. כדאי להסביר כי ישנן מגוון דעות סביב יום העצמאות, כחלק מכך שיום זה משקף את אחדות היהודים והחזרה לארץ- יש מקום לכבד את מגוון צורות השמחה סביב יום זה.

חג שמח