ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

יד ושם- שיעור 5: סמלים ביצירה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
יצירה
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
זהו שיעור חמישי מתוך מערך שיעורים על היצירה יד ושם. בשיעור זה נדון בסמלים ביצירה- היד והאורלוגין. שימו לב, לפניכם תמצית של שיעור, יש צורך בהרחבה והעמקה.
לב השיעור:
פתיחה:

נפתח בהתבוננות בתמונה של דאלי- התמדתו של הזיכרון:

The Persistence Of Memory.jpg

  • מה השעונים מסמלים?
מפגש:

נשאל את התלמידים-

  • אילו סמלים מופיעים ביצירה? (שם,יד, אורלוגין)
  • בנתינת שם דנו הרבה, מה לדעתכם מסמלים שני המוטיבים האחרים?
התבוננות:

סמל האורלוגין:

האורלוגין מופיע בתחילת הסיפור בתור תפאורה:

 “על הכותל היה תלוי אורלוגין שזה מכבר שָׁבַת מלכת”.משמעות הסמל היא שגם חייו של סבא עצרו מלכת והוא בעצם חי רק את העבר שלפני השואה, ושל האבל על הנספים בשואה.

הופעתו הבאה של הסמל גם היא מתחילת הסיפור- “צריכים אנו להביא לו שעון במתנה, לסבא” – הייתה אומרת רעיה ליהודה משהייתה סוקרת את החדר ומבטה נופל על האורלוגין. ומשמעות אמירה זו היא שרעיה ויהודה אולי יוכלו לעזור לסבא להתייחס גם לנעשה בהווה.

אחר כך מופיע הסמל בקשר לכתבים על השואה המצויים בו:

“סבא זיסקינד היה קם, לוקח כסא ומעמידו ליד הכותל, עולה עליו בזהירות, כשהוא אוחז במסעדו לבל ייפול, פותח את האורלוגין ומוציא מתוכו אמתחת בד, שחוט שחור כרוך סביבה. אחר- כך היה נועל את האורלוגין, יורד מעל הכיסא, מחזירו למקומו, מתיישב עליו, מתיר את החוט, מוציא מתוך עטיפת הבד חבילה של גיליונות נייר, שם אותם לפני יהודה ואומר:”רצוני שתקרא את זה”.”סבא” – היתה רעיה נחלצת להושיע את יהודה מן המצר – “אבל הוא כבר קרא את זה עשר פעמים לפחות…”.

הכתבים העוסקים ביהדות אוקראינה שעברה מן העולם, מצויים בתוך האורלוגין שגם הוא שבת מלכת, כלומר הסבא “תקוע” בעבר שלפני השואה, ואבל כל הזמן על הקהילה שנספתה, ובמיוחד על בנו אוסיפ ועל נכדו מנדלה, שקריאת הנין על שמו אולי הייתה מוציאה אותו ממצב זה.

הפעם האחרונה בה מופיע האורלוגין נמצאת בסוף הסיפור:

“סבא זיסקינד קם ממקומו, נטל את כיסאו, וקירבו אל האורלוגין. אחר עלה עליו באומרו להוציא משם את כתביו. רעיה לא יכלה לשאת עוד את המועקה.
“בוא נלך” – אמרה ליהודה בקול חנוק.
“כן, צריך ללכת” – אמר יהודה וקם ממקומו. “עלינו ללכת” – אמר בקול בפנותו לזקן.
סבא זיסקינד אחז עוד רגע במפתח האורלוגין, אחר שמט את ידו, החזיק במסעד הכיסא וירד מעליו.”

הכל חזר לנק’ ההתחלה וגרוע יותר. הסבא בקושי מגיע אל האורלוגין, אחר כך רעיה ויהודה הולכים, ללא קריאת הכתבים, והסבא שומט את ידו מהאורלוגין. הדבר מראה על שקיעה נוספת שלו בעבר, ועל ייאוש מההמשכיות, מהעברת מורשת העבר המפואר בגלות ומורשת השואה לדור הצעיר.

 

סמל היד:

לצורך עבודה זו יש להיעזר במורה לאמנות בביה”ס. כל תלמיד יוצר יד ע”י תחבושות גבס על היד. אחרי שמשחררים את תחבושות הגבס מהיד נוצרת יד שאפשר לצבוע אותה. כאן צריך לבקש מהתלמידים להביע משהו מהסיפור ע”י צביעת היד באופן מסוים. אפשר כמובן לעשות זאת בצורה יותר פשוטה ע”י ציור היד וצביעתה.

הפנמה:
אסיף:

פתחנו את השיעור בהתבוננות בציורו של דאלי ובדיון על משמעות הסמל שעון מקולקל, לאחר מכן הצפנו את הסמלים הקיימים ביצירה. תחילה דנו בהופעות של האורלוגין במהלך היצירה ובמשמעותן, ולאחר מכן, באמצעות יצירה בגבס, עסקנו במוטיב היד.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!